קיריל מוסקלנקו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-[[עיטורי ברית המועצות#עיטור הדגל האדום| +[[עיטור הדגל האדום|)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|, \1–\2
שורה 13:
|כינוי=
|השתייכות={{דגל|הצבא האדום}} [[הצבא האדום]]
|תקופת שירות=[[1920]] - [[1983]]
|דרגה={{דרגה|מרשל ברית המועצות||+}}
|תפקידים צבאיים=מפקד חטיבת הטנקים ה-23 {{ש}} מפקד חטיבת הנ"ט ה-1 {{ש}} מפקד קורפוס הפרשים ה-6 {{ש}} מפקד הארמייה ה-38 {{ש}} מפקד הארמייה ה-40 {{ש}} מפקד הארמייה ה-38 {{ש}} מפקד [[חיל הטילים האסטרטגיים של רוסיה|חיל הטילים האסטרטגיים של ברית המועצות]]
שורה 29:
 
==ביוגרפיה==
מוסקלנקו נולד ב-[[11 במאי]] [[1902]] בכפר ב[[פלך יקטרינוסלב]], שהשתייכה ל{{ה[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית}}]], למשפחת [[איכר]] [[אוקראינים]]. בשנת [[1920]] התגיסס מוסקלנקו ל{{ה[[הצבא האדום|צבא האדום}}]], ולחם בשורותיו במהלך [[מלחמת האזרחים הרוסית]]. בשנת [[1935]] מונה למפקד חטיבת הטנקים ה-23, ובשנת [[1936]] מונה לקצין מטה בקורפוס הממוכן ה-45. בשנת [[1939]] מונה למפקד הארטילריה של דיוויזיית הרובאים ה-51, ולחם עמה במהלך [[מלחמת החורף]].
 
במאי [[1941]] מונה מוסקלנקו למפקד חטיבת ה[[נ"ט]] ה-1, ולחם עמה במהלך [[מבצע ברברוסה]] בגזרה הדרומית, ובכלל זה ב[[קרב ברודי]] וב[[קרב קייב (1941)|קרב קייב]]. לאחר מכן לחם עם חטיבתו ב{{ה[[הקרב על מוסקבה|קרב על מוסקבה}}]], ובפברואר [[1942]] מונה למפקד קורפוס הפרשים ה-6. במרץ [[1942]] מונה למפקד הארמייה ה-38, וביוני אותה שנה מונה למפקד ארמיית הטנקים הראשונה. באוגוסט [[1942]] מונה מוסקלנקו למפקד [[ארמיית המשמר הראשונה]], ולחם עמה ב[[מבצע אורנוס]] וב[[מבצע סטורן קטן]]. באוקטובק [[1942]] מונה מוסקלנקו למפקד הארמייה ה-40, ולחם עמה ב[[קרב חרקוב השלישי]], ב[[קרב קורסק]] וב[[קרב דנייפר]]. באוקטובר [[1943]] מונה שוב למפקד הארמייה ה-38, ולחם עמה ב[[מבצע דנייפר-קרפטי]] וב[[מבצע לבוב-סנדומייז']]. לאחר מכן לחמה הארמייה שבפיקודו בקרבות ב[[קרפטים]], ה[[מורביה]], וב{{ה[[הקרב על פראג|קרב על פראג}}]].
 
לאחר המלחמה מילא מוסקלנקו תפקידים שונים, ובשנת [[1953]] מונה למפקד המחוז הצבאי [[מוסקבה]]. ב-[[25 ביולי]] [[1953]] שיתף מוסקלנקו פעולה עם [[חרושצ'וב]] ו[[גאורגי ז'וקוב|ז'וקוב]], והביאו למעצרו של [[לברנטי בריה]] ולהוצאתו להורג. כמחווה לסיועו בתפיסת השלטון, הועלה מוסקלנקו ב-[[11 במרץ]] [[1955]] לדרגת [[מרשל ברית המועצות]]. בשנת [[1960]] מונה מוסקלנקו למפקד [[חיל הטילים האסטרטגיים של רוסיה|חיל הטילים האסטרטגיים של ברית המועצות]], ובשנת [[1962]] מונה למפקח הכללי של משרד ההגנה. בשנת [[1983]] פרש מוסקלנקו לביתו, וב-[[17 ביוני]] [[1985]] מת בביתו שב[[מוסקבה]], ונקבר ב[[בית העלמין נובודוויצ'יה]].