אברהרד פון מקנזן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ נישבו==>נשבו#
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|, \1–\2
שורה 14:
|כינוי=
|השתייכות={{דגל|האימפריה הגרמנית||+}} {{ש}} {{דגל|רפובליקת ויימאר||+}} {{ש}} {{דגל|גרמניה הנאצית||+}} {{ש}}
|תקופת שירות=[[1908]] - [[1944]]
|דרגה={{דרגה|גנרל-אוברסט (ורמאכט)}} [[דרגות הוורמאכט|גנרל אוברסט]] ([[וורמאכט]])
|תפקידים צבאיים=מפקד [[קורפוס הפאנצר השלישי (ורמאכט)|הקורפוס הממונע ה-3]] {{ש}} מפקד [[קורפוס הפאנצר השלישי (ורמאכט)|קורפוס הפאנצר ה-3]] {{ש}} מפקד [[ארמיית הפאנצר הראשונה]] {{ש}} מפקד [[הארמייה ה-14 (ורמאכט)|הארמייה ה-14]]
שורה 28:
==ביוגרפיה==
===קריירה מוקדמת===
פון מקנזן נולד ב-[[24 בספטמבר]] [[1889]] ב[[ברומברג]] שהשתייכה ל{{ה[[האימפריה הגרמנית|אימפריה הגרמנית}}]]. אביו [[אוגוסט פון מקנזן]] היה [[גנרל-פלדמרשל]] נערץ מ[[מלחמת העולם הראשונה]]. בשנת [[1908]] התגייס פון מקנזן ל[[צבא האימפריה הגרמנית|צבא הגרמני הקיסרי]], והצטרף לרגימנט משמר ההוסארים, ולחם בשורותיו ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. ב-[[23 באוגוסט]] [[1915]] נפצע באורח קשה, ולאחר החלמתו שירת ב"קבוצת הארמיות [[פרידריך פון שולץ|שולץ]]" עד לסיום המלחמה, שאותה סיים בדרגת האופטמן.
 
לאחר המלחמה הצטרף פון מקנזן ל[[פרייקורפס]], ולאחר מכן שירת ב[[רייכסווהר]], ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. בשנת [[1922]] מונה למפקד הפלגה ה-1 ברגימנט הפרשים ה-5 (הפרוסי), בשנת [[1928]] הועלה לדרגת מיור, ובשנת [[1932]] הועלה לדרגת אוברסט לוטננט. בשנת [[1933]] מונה לראש מטה חיל הפרשים, ובשנת [[1934]] הועלה לדרגת אוברסט. ב-[[1 במאי]] [[1935]] מונה פון מקנזן לראש מטה הקורפוס ה-10, וב-[[1 באפריל]] [[1937]] מונה למפקד חטיבת הפרשים ה-1. ב-[[1 בינואר]] [[1938]] הועלה פון מקזן לדרגת גנרל מיור, בנובמבר [[1938]], מונה לראש מטה קבוצת הארמייה החמישית ב[[וינה|ווינה]], וב-[[1 במאי]] [[1939]] מונה לראש מטה [[הארמייה ה-14 (ורמאכט)|הארמייה ה-14]].
 
===מלחמת העולם השנייה===
עם פרוץ המלחמה היה פון מקנזן ראש מטה [[הארמייה ה-14 (ורמאכט)|הארמייה ה-14]], ולחם עימה ב{{ה[[המערכה בפולין|מערכה בפולין}}]], וב-[[1 בינואר]] [[1940]] הועלה לדרגת גנרל לוטננט. במהלך [[המערכה על צרפת]] כיהן פון מקנזן כראש מטה [[הארמייה ה-12 (ורמאכט)|הארמייה ה-12]], ועל הצלחתו בקרבות קיבל ב-[[24 ביוני]] [[1940]] את עיטור [[צלב הברזל|צלב האבירים של צלב הברזל]]. ב-[[1 באוגוסט]] [[1940]] הועלה פון מקנזן לדרגת גנרל חיל הפרשים, וב-[[15 בינואר]] [[1941]] מונה למפקד [[קורפוס הפאנצר השלישי (ורמאכט)|הקורפוס הממונע ה-3]]. ב[[מבצע ברברוסה]] לחם פון מקנזן עם הקורפוס שבפיקודו כחלק מ[[ארמיית הפאנצר הראשונה|קבוצת הפאנצר הראשונה]], במסגרת [[קבוצת ארמיות דרום]], והשתתף עמו ב[[קרב קייב (1941)|קרב קייב]] וב[[קרב חרקוב הראשון]]. ועל הצלחתו בקרבות קיבל פון מקנזן ב-[[27 ביולי]] [[1941]] את עיטור [[צלב הברזל|צלב האבירים של צלב הברזל]]. ב-[[31 במרץ]] [[1942]] העביר פון מקנזן את הפיקוד על הקורפוס ל[[לאו גייר פון שוופנבורג]] ויצא לחופשה קצרה, וב-[[20 ביולי]] [[1942]] חזר לפקד על הקורפוס שבינתיים הפך לקורפוס פאנצר, ופיקד עליו במהלך מתקפת הקיץ ובכלל זה ב[[קרב חרקוב השני]]. על הצלחתו בקרב קיבל פון מקנזן תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים. ב-[[21 בנובמבר]] [[1942]] מונה פון מקנזן למפקד [[ארמיית הפאנצר הראשונה]], ופיקד עליה ב[[קרב חרקוב השלישי]], וב-[[6 ביולי]] [[1943]] הועלה לדרגת גנרל אוברסט.
 
ב-[[5 בנובמבר]] [[1943]] מונה פון מקנזן למפקד [[הארמייה ה-14 (ורמאכט)|הארמייה ה-14]] ב[[הזירה האיטלקית במלחמת העולם השנייה|חזית האיטלקית]], שפעלה בגזרה המזרחית, והיה אחראי ל{{ה[[הטבח בפוסה ארדיאטינה|טבח בפוסה ארדיאטינה}}]]. ב-[[4 ביוני]] [[1944]] פרש פון מקנזן מתפקידו בעקבות חילוקי דעות עם [[היטלר]] ושב לביתו. בסוף המלחמה נלקח פון מקנזן לשבי הבריטי.
 
===לאחר המלחמה===