לחש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (מסוי)
שורה 4:
קיימים שני סוגי לחשים: "לחשים רגילים", הנאמרים על ידי הדיוטות בתחומי דת, ו[[כישוף|כישופים]] המוטלים על ידי [[מכשפה|מכשפים]].
 
לחשי הדיוטות נחשבים סגולה לעתיד טוב, או נאמרים בזמני מצוקה או חרדה בידי המאמין, כדי לנסות ולעזור לעצמו וליקרים לליבו כפנייה לכוחות אלוהיים או כוחות [[על-טבעי|על- טבעיים]].
 
יש סוגי לחשים רבים, שהמאמינים מייחסים להם השפעות, כמו הסרת עין הרע, ברכה, הריון ולידה, אהבה, ישועה ממחלה, וכן הלאה. אנשים רבים זוקפים לזכות לחשים הצלה מפגעים שונים. כאשר הלחש אינו נושא פרי מיוחס הכישלון להיעדר אמונה בלחש או לפעולתו של אל. לחשיהם של [[מכשפה|מכשפים]] נחשבים בעלי סגולה רבה יותר, בעיני המאמינים, ומיוחסת להם עצמה רבה יותר.
שורה 13:
 
== לחש ביהדות ==
בתורה קיים איסור להשתמש בלחשים, נאמר במקרא: "וחובר חבר", ופירשו ב[[ספרי]] וב[[תלמוד]]{{הערה|{{תלמוד בבלי|כריתות|ג|ב}}}} שהכוונה לאדם הלוחש לחש כדי לשתק נחש או עקרב. איסור זה נמנה בתרי"ג מצוות{{הערה|ספר המצוות להרמבם לא תעשה לה}} .
 
אולם במקרים מסויימיםמסוימים התירו [[חז"ל]] להשתמש בלחשים, בתלמוד ב[[מסכת שבת]] מובא שורה של לחשים שמותר לאומרם בהזדמנויות שונות: כנגד [[חום (תסמין)|חום]] גבוה, [[שחין (מחלה)|שחין]] ו[[כאב]], או כנגד [[שד (מיתולוגיה)|שד]]{{הערה|{{תלמוד בבלי|שבת|סז|א}}}} לחשים אלו הותרו כדי ליישב את דעתו של החולה או הנפגע, כדי שהפחד לא יחמיר את מצבו.
 
במשנה מובא עונש הלוחש: "הלוחש על המכה... אין לו חלק לעולם הבא"{{הערה|{{משנה|סנהדרין|י|א}}}}, אך בתלמוד מוסבר שמדובר במי [[רוק (ביולוגיה)|שרוקק]] לפני הלחש, משום שאין להזכיר שם ה[[אל]] בזמן רקיקה.{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|צ|א}}}}
 
== ראו גם ==