בקעת תמנע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 91:
בעקבות הבנה חדשה זו נבדק מחדש חלקם של המצרים בכריית הנחושת, בתהליך התכתה ובאיגון העבודה. התברר כי פירי הכריה המשוכללים, שיוחסו למצרים אינם מצריים כלל, ואילו שבמצרים עצמה לא התגלה אף פיר כריה דומה. לעומת זאת, ישנן ראיות ברורות להתפתחותם המקומית של פירים אלה, בערבה. תנורים משוכללים להתכת נחושת, שיוחסו למצרים, תוארכו כולם בשיטות רדיומטריות לתקופה האסלאמית הקדומה (המאות 7–11 לספירה), ואילו במצרים הקדומה לא התגלה כל תנור דומה. התברר גם שארגון העבודה, על כל שלביה ומרכיביה, היו בידיהם של שבטי המדבר.
 
מחקר מחודש בבקעת תמנע מוביל מאז 2009 ד"ר ארז בן יוסף מ[[אוניברסיטת תל אביב]]){{הערה|בן-יוסף, [3]א., נ. פורת, ד. לנגוט, ר. שער. 2016. מחקרים ארכיאולוגיים חדשים בבקעת תמנע. בתוך. ב. אלישע (עורך). כנס החברה הגיאולוגית הישראלית, אילת 2016- מדריך סיורים. ירושלים. 22-44.}} מחפירותיו במספר אתרים בבקעה התקבלו תאריכים רדיומטריים רבים, ומהם עולה כי התקופה העיקרית של הפעילות הייתה [[המאה ה-10 לפנה"ס]], כ-150 שנה לאחר הסתלקותם של המצרים. זוהי אמנם תקופתם של המלכים דוד ושלמה, אולם בכל הערבה לא התגלה עד כה ממצא כלשהו המעיד על מעורבותם של מלכי יהודה בתעשייה. נוסף לכך, תאריכים רדיומטרים רבים שהצטברו במהלך העשורים האחרונים מלמדים כי תעשיית הנחושת בבקעה התקיימה בתמנע מאז [[האלף ה-5 לפנה"ס]], ובהקשר ישיר לתקופה הנדונה כאן- מאז [[המאה ה-17 לפנה"ס]].
 
המחקרים האחרונים מעלים תמונה היסטורית, חברתית וטכנולוגית חדשה, שבה תושבי המדבר הם הכוכבים האמיתיים. הם היו בין המדענים הראשונים בעולם לפתח את המדעים שמאחרי הכרייה והתעשיה, והם התמידו בפיתוח הידע במשך אלפי שנים. כריית הנחושת, התכתה והמסחר בה היוו מרכיבים חשובים בתרבותם החמרית.