דברי דוד האחרונים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קטנות
שורה 7:
</poem>
|מקור=שמואל ב' כ"ג, א'-ז'}}
'''דִּבְרֵי דָוִד הָאַחֲרֹנִים''', היא [[שירה]] בת שבעה פסוקים[[פסוק]]ים המופיעה ב{{תנ"ך|שמואל ב|כג|א|ז}}. בשיר מספר דוד [[דובר (שירה)|בגוף ראשון]] על [[תאופניה|התגלות ה']] בדברו אליו. בשירה זו הובטחה "בְּרִיתברית עוֹלָםעולם" בין דוד וזרעו לבין [[אלוהים]].
 
==זיהוי המחבר==
לדעת [[בנימין אופנהיימר]], שיר זה חובר בתקופת דוד או בתחילת מלכות [[שלמה]] בנו. אופנהיימר קושר את הבטחת ה' לשלמה בסיפור [[חלום שלמה בגבעון]] המופיע ב{{תנ"ך|מלכים א|ג|ד|טו}}, בו מטרת המחבר לשבח את המלך ולהציגו כגיבור ישראל. בחלום שאל שלמה "לֵב שֹׁמֵעַ, לִשְׁפֹּט אֶת-עַמְּךָ, לְהָבִין, בֵּין-טוֹב לְרָע" (מלכים א' ג', ט') בדברי דוד האחרונים משתקפת מגמה זו של תיאור המלך כשופט צדק בפסוק בשמואל ב' כ"ג, ג': " אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לִי דִבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל מוֹשֵׁל בָּאָדָם צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים".{{הערה|בנימין אופנהיימר, '''הנבואה הקדומה בישראל''', ירושלים, מאגנס, 1973, ע"מ 164}}
אחרים טוענים שמחבר מתקופה מאוחרת יותר ייחס את השירה לדוד. {{הערה|[[משה צבי סגל]], '''ספרי שמואל''', ירושלים, קרית ספר, 1987, ע"מ שפו}}
 
שורה 26:
שיר זה הוא מעין צוואה של דוד לפני לכתו. הרעיון המרכזי בשיר הוא ששליט צדיק אשר הולך בדרכי ה', מביא עמו ברכה. רעיון זה מובע בשיר, ה' כרת עם [[דוד]] ברית ולמתנגדיו צפוי סוף רע ומר. המחבר מעמיד מול השליט הצדיק וירא האלוהים את האיש הרע ובן הבליעל. {{הערה|[[שמעון בר אפרת]], '''מקרא לישראל: שמואל ב'''', ירושלים, מאגנס, 1996, ע"מ 252}}
נוסחת הפתיחה של השירה אופיינית לכותרות נבואה: " נְאֻם דָּוִד בֶּן-יִשַׁי, וּנְאֻם הַגֶּבֶר הֻקַם עָל--מְשִׁיחַ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל."{{הערה|שמואל ב' כ"ג, א'}} במזמור זה מתאר המחבר המקראי את דוד כ[[נביא]]: "רוּחַ יְהוָה, דִּבֶּר-בִּי; וּמִלָּתוֹ, עַל-לְשׁוֹנִי" (שמואל ב' כ"ג, ב'). {{הערה|[[יאיר זקוביץ]], '''צבת בצבת עשויה: מה בין מדרש פנים - מקראי למדרש חוץ - מקראי''', תל אביב, עם עובד, 2009, ע"מ 34}} דוד מעיד על עצמו כי רוח ה' דיברה בו. התבנית 'נְאֻם' הבאה בפתיחת השיר באה להורות כי דוד הוא הדובר בשיר. המילה " נְאֻם" פירושה דברי [[נבואה]], והיא נוסחת פתיחה המעידה על כך שהדובר נבחר על ידי ה' להעביר את דברו. הדבר מעיד על מעמדו הגבוה של הדובר. כך גם מעיד על עצמו דוד בשירה, בפסוק א': "הֻקַם עָל--מְשִׁיחַ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב", על פי ה', 'הֻקַם' למעמד גבוה. [[רלב"ג]] פירש: "והוא מעלת כיסא המלוכה". במזרח הקדום ייחסו יכולת נבואית לשליט. לדעת [[שמואל אברמסקי]], שירה זו אינה דברי נבואה הבאה להעביר את דברי האל כמנהג הנביאים אלא השראה אשר נחה על דוד, אלא לומר דברים על ייעודו כמלך ועל ההבטחה שניתנה לו מפי ה' על הבטחת שילטונו לדורי דורות. דברים אלו נמסרו לדוד על ידי [[נתן הנביא]] וזהו אם כן פירוש ההבטחה הבאה בצורת התגלות ה'.{{הערה|[[שמואל אברמסקי]], '''עולם התנ"ך: שמואל ב'''', תל אביב, דודזון עתי, 1993, ע"מ 176.}} מסורת קדומה זו משתקפת במזמור זה, על יכולת נבואית אשר קיימת אצל המנהיג מייחסת את צליחת רוח ה' על דוד גם בסיפור משיחתו המופיע ב{{תנ"ך|שמואל ב|טז}}.{{הערה|יאיר זקוביץ, '''משמיע שלום מבשר טוב : שבעה פרקי חזון לשלום ירושלים''', חיפה, אוניברסיטת חיפה, 2004, ע"מ 81}}
 
 
==מקבילות בתנ"ך==
לשון דומה בשירה זו, נוקט הכתוב ב[[תפילת חנה|שירת חנה]] ב{{תנ"ך|שמואל ב|ב}}. השורשה[[שורש (שפות שמיות)|שורש]] י-ש-ע והמילה 'צוּר' מופיעים בשני הכתובים. השירה הראשונה בספר שמואל היא שירת חנה והשירה החותמת את הספר היא 'דברי דוד האחרונים'. {{הערה|יאיר זקוביץ, '''צבת בצבת עשויה: מה בין מדרש פנים - מקראי למדרש חוץ - מקראי''', תל אביב, עם עובד, 2009, ע"מ 269}}
 
 
 
==דברי דוד האחרונים במקורות חיצוניים==
שורה 38 ⟵ 35:
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:דוד]]
[[קטגוריה:שירה בתנ"ך]]