אליהו שלמה זלמן בסאן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יונה בנדלאק (שיחה | תרומות) ביטול גרסה 20933278 של 192.115.92.36 (שיחה) |
מ ניסוח |
||
שורה 36:
== רקע ==
[[קובץ:המנעול שעשה אלי זלמן.png|ממוזער|המנעול שפיתח]]
בסאן נולד ב[[אשמיאני]] שב[[פלך וילנה]] בשנת [[תק"ס]]
אביו, שהשתייך לאגודת "חזון ציון"{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=ר' אליהו זלמן באסאן (כונה ר' זלמן דוקטור)|כתובת=http://www.malon.co.il/article.aspx?id=30556}}}}, הוביל את משפחתו [[עלייה לארץ ישראל|לעלות לארץ ישראל]]. אליהו, אחיו, אביהם וסבם הצטרפו לשיירה הראשונה של [[עליית תלמידי הגר"א]]. בשיירה, אשר הייתה בראשותו של רבי [[הלל ריבלין משקלוב]], הפליגו 70 נפשות. משום שהיה בעל ידע ברפואה, טיפל בסאן במהלך המסע בחולים שבשיירה יחד עם סבו{{הערה|שם=שמחה|}}, רבי ברוך רופא{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=יעקב גליס|כותרת=מגדולי ירושלים|כתובת=https://books.google.co.il/books?hl=iw&id=CRI_AAAAIAAJ&dq=editions%3ABGi52rM2XKsC&focus=searchwithinvolume&q=%D7%96%D7%9C%D7%9E%D7%9F+%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8|תאריך=[[1966]]|מידע נוסף=ספרית ראשונים}}}}. בהגיעם ל[[קונסטנטינופול]] (קושטא), סירבו בעלי ה[[אונייה|ספינות]] להמשיך את המסע, ודרשו ערובה כספית כ[[ביטוח]] נגד נזקים ואבדות. לאחר שהומצאה בעבורם ערובה זו, השיירה המשיכה במסעה כל ימות ה[[חורף]], עד שהגיעו בחג ה[[פסח]] ל[[איזמיר]]. בעזרת [[יהדות איזמיר|הקהילה היהודית בעיר]] ערכו את החג ועזבו בצאתו. לרוע מזלם, כאשר עזבו את ה[[נמל]] נתגלתה לפניהם אניית [[שודדי ים]]. [[רב חובל|רבי החובלים]] מיהרו להחזיר את הספינות ל[[חוף]], בעוד הנוסעים הנחרדים החלו בקריאת [[תהילים|תהלים]] תוך [[תפילה (יהדות)|תפילה]] ו[[תחנון|תחנונים]]. אחרי העיכוב הקצר, הגיעה השיירה עד [[ביירות]] ומשם רצו להמשיך דרכם ביבשה באמצעות מורי דרך [[דרוזים]], אלא שהתברר להם כי מדובר [[רצח|רוצחים]] ושודדים{{הערה|שם=טוקטלי|}}.
בסיכומו של דבר השיירה המשיכה בדרך הים, עד שלבסוף נחתה בחוף [[עכו]] ב[[ח' באלול]] [[תקס"
== קריירה ==
לפרנסתו עבד בסאן בנפחות. לפי [[פנחס גרייבסקי]] הוא היה הנפח המומחה הראשון ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|"הראשון לחרשי ברזל היה ר' אליהו זלמן באסאן. מחונן היה בכשרונות נעלים, ידע פרק גדול באמנות ויהי מן המצוינים במלאכה וחרושת המעשה. הוא שעשה המפתח הסודי לדלת הברזל מאהל קבר רחל אמנו. הוא שהציל גרי שכונת משכנות שאננים מחיות וזאבים שהיו באים בלילה למגרש השמם הזה. ויעש מלכודת ברזל גדולה ודלת פתוחה לה [...] בכל בוקר מצאו בה חיה פראית קופצת מפינה לפינה. וכמו כן התקין מלכודת בבית העלמין בפני החיות הטורפות שחפרו את הקברים. אברהים פשה הוקיר את החרש היהודי הזה, והתחשב באמנותו. פעם נסתם מעיין השילוח והוא, בהמצאתו, פתחו"}} ונודע כאמן בתחום{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=פנחס גרייבסקי, מרדכי בן צבי|כותרת=מגנזי ירושלים-חוברת ג 1873–1941|כתובת=http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36796&pgnum=1|תאריך=1930|עמודים=49}}}}{{הערה|במפקד מונטיפיורי משנת 1856 הוא הוגדר "מן הבינוניים המסוגל ללמד את האחרים אומנותו"}}. את פרנסתו העיקרית מצא בכפרים הערבים סביב ירושלים. אף על פי שעבד גם בשירות נוצרים ומוסלמים{{הערה|שם=טוקטלי|1={{קישור כללי|הכותב=יהודה מ. טוקטלי|כותרת=בנתיב חיי: זכרונות, מעשים, ארועים|כתובת=https://books.google.co.il/books?hl=iw&id=8KtWAAAAMAAJ&dq=%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%95+%D7%9C%D7%94%D7%96%D7%99%D7%96%D7%95+%D7%9E%D7%A1%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95%E2%80%A2%E2%80%A2%E2%80%A2%D7%B4+%D7%92%D7%9D+%D7%91%D7%B4%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94+%D7%9C%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%99+%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91+%D7%95%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95&focus=searchwithinvolume&q=%D7%B4%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9|תאריך=[[1967]]|עמודים=66|מידע נוסף=הוצאת המחבר}}}}, כשה[[מופתי]] בארץ ישראל ביקש ממנו לייעץ בדבר תיקון מסוים ב[[הר הבית]], סירב בסאן בתוקף. גם לאחר שהמופתי הציע שכר רב יותר, המשיך בסאן בסירובו מפאת [[קדושה (יהדות)|קדושת]] האתר ל[[יהודים]] והאיסור בכניסה אליו{{הערה|שם=שרגאי|1={{קישור כללי|הכותב=[[נדב שרגאי]]|כותרת=על אם הדרך: סיפורו של קבר רחל|כתובת=https://books.google.co.il/books?hl=iw&id=bGhtAAAAMAAJ&dq=%D7%A2%D7%9C+%D7%90%D7%9D+%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9A+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%AA%D7%99+%D7%9C%D7%90+%D7%94%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95&focus=searchwithinvolume&q=%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%91+%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%A7%D7%A3|תאריך=[[2005]]|עמודים=66|מידע נוסף=[[מדרשת ראשית ירושלים|הוצאת שערים לחקר ירושלים]]}}}}.
עם אבראהים פאשא קשר בסאן קשרי ידידות{{הערה|שם=שרגאי|}}. במקרה אחד, הזמין אותו פאשא כדי שיפתח את מעיין השילוח.
אליהו סייע רבות לתושבי ירושלים. הוא התקין [[לכידת חיות|מלכודות]] נגד החיות שחפרו בקברים ב[[הר הזיתים]] לאחר שנמצאו [[עצמות]] מחוץ ל[[קבר]]ים. כמו כן בנה כלובים לבקשת תושבי [[משכנות שאננים]], כשחיות טורפות הטרידו אותם{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=[[אברהם חיים אלחנני]]|כותרת=מרכבתו של השר מונטיפיורי|כתובת=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/?action=search&text=%D7%91%D7%A1%D7%90%D7%9F#panel=document|תאריך=[[6 באוגוסט]] [[1967]]|עמודים=4|מידע נוסף=[[דבר (עיתון)|דבר]]}}}}. מסופר שבנה בעבור תושבי [[מאה שערים]] מלכודת נגד [[גנב]]ים. הוא חפר [[בור]] בפתח אחד השערים והניח בתוכו [[חמור]], ומעליו הקים [[סוכה]]. על פי סיפור זה, הגנב שעבר בסוכת השער נפל לבור, היישר על החמור אשר נשאו מחוץ לשכונה{{הערה|שם=שרה ברנע}}.
|