מבצע ערצב 19 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
AdiNargasi (שיחה | תרומות) |
מ הסרת קישורים עודפים, קו מפריד בטווח מספרים, ניקוי קוד |
||
שורה 1:
{{סכסוך צבאי
| מלחמה=[[מלחמת לבנון הראשונה]]
| תמונה=[[קובץ:Syrian SAM.jpg|300px|מרכז]]
| כיתוב=מערך טילים סורי ליד כביש בירות-דמשק
| תאריך
| מקום=[[לבנון]]
| תוצאה=ניצחון ישראלי
| צד ראשון={{דגל|ישראל||+}}
| מפקד ראשון=[[אריאל שרון]] - שר הביטחון,
[[רפאל איתן]] - הרמטכ"ל,<br>
שורה 22 ⟵ 14:
| צד ראשון-אבידות=מטוס אחד נפגע, אך נחת בשלום
| צד שני={{דגל|סוריה||+}}
| מפקד שני=[[מוסטפא טלאס]] - שר ההגנה,
[[חיכמת שיהאבי]] - הרמטכ"ל
| כוח שני=כ-19 סוללות [[טיל קרקע-אוויר|טילי קרקע-אוויר]] {{ש}} כ-13 טייסות [[מיג-21]] ו[[מיג-23]]
| צד שני-אבידות=19 סוללות טילים, 97 [[מטוס קרב|מטוסי קרב]]
|שם=מבצע ערצב 19}}
'''מבצע ערצב 19''' הוא מבצע שהתרחש בתחילת [[מלחמת לבנון הראשונה]], בו הושמד בתקיפה אחת כל מערך [[טיל קרקע-אוויר|טילי הקרקע-אוויר]] הגדול והחדיש של [[צבא סוריה]] ב[[בקעת הלבנון]]. המבצע נערך ב-[[9 ביוני]] [[1982]] על ידי [[חיל האוויר הישראלי]], ובמהלכו וביומיים שאחריו הושמדו כ-19 [[סוללה (צבא)|סוללות]] של טילי קרקע-אוויר, והופלו כ-97 כלי טיס של [[חיל האוויר הסורי]] ללא אבידות לחיל האוויר הישראלי.
שורה 37 ⟵ 26:
===איום מערך הטילים===
[[קובץ:Sa6 1.jpg|שמאל|ממוזער|300px|רכב שיגור נייד SA-6]]
במהלך [[מלחמת ההתשה]] ו[[מלחמת יום הכיפורים]], ניצב [[חיל האוויר הישראלי]] בפני מערכי [[טיל קרקע-אוויר|טילי קרקע-אוויר]] שגדלו והשתכללו. הבעיה נחשפה בשיא חומרתה במלחמת יום הכיפורים, שבה איבדה ישראל יותר מרבע ממטוסי הקרב שלה; מחצית מהאבדות היו בארבעת הימים הראשונים של הלחימה. חלק ניכר מהמטוסים אבדו כתוצאה מפגיעת
לחיל האוויר היו תוכניות מגירה לתקיפת אתרי הטילים במצרים ([[מבצע תגר]]) ובסוריה ([[מבצע דוגמן]]).{{הערה|שם=Y. Abudi|1=יוסי עבודי, [http://www.fisherinstitute.org.il/_Uploads/17801-32.pdf '''"מה בין "תגר" ל"דוגמן"'''], עמ' 7, מפרסומי [[מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל]]}} התוכניות התבססו על מטס הטעייה של [[מל"ט]]ים, ושיגור [[טיל אוויר-קרקע|טילי אוויר-קרקע]] מונחי קרינה מסוג [[AGM-45 שרייק|שרייק]]. עקב ההתארגנות החפוזה וריבוי המשימות הדחופות של חיל האוויר בתחילת המלחמה הופסק מבצע תגר אחרי מטס הכנה שנחל הצלחה מוגבלת. מבצע דוגמן, שניזון ממודיעין לקוי, פגע בשתי סוללות טילים בלבד, והסתיים באבדות כבדות לחיל האוויר. חלק מהכישלון נבע מתורת הלחימה של חיל האוויר באותה תקופה, שחייבה תקיפה של היעדים ביעף נמוך, שחשף את המטוסים לפגיעות מ[[תותח נ"מ|תותחי נ"מ]].{{הערה|1=בעיקר מתותחי ה-[[ZSU-23-4]]}}{{הערה|שם=Y. Abudi|1=}}{{הערה|1=[[שמואל גורדון]], '''[[30 שעות באוקטובר]]''', ספרית מעריב, 2008.}}
שורה 93 ⟵ 82:
===השמדת סוללות טילי קרקע-אוויר===
[[קובץ:Keres-AGM-78-hatzerim-2.jpg|שמאל|ממוזער|300px|משגר "קרס" מוצג ב[[מוזיאון חיל האוויר]]]]
בחלקה הדרומי של הבקעה הופגזו הסוללות על ידי [[ארטילריה]] צה"לית ועל ידי כמה עשרות טילי קרקע-קרקע נגד מטרות קורנות - [[כחלילית (טיל)|כחלילית]] ו[[קרס (טיל)|קרס]]. היה זה השימוש המבצעי הראשון והאחרון בנשק זה.{{הערה|1=יובל שוהם, {{אתר חיל האוויר||נצנוץ של כחלילית|
המטס הראשון של המבצע כלל את כל מטוסי [[טייסת 105]], הטייסת העיקרית שהפעילה את הטיל אגרוף סגול, כ-20 [[F-4 פנטום|פנטומים]] בהובלת מפקד הטייסת, סגן אלוף עמירם אליאסף.{{הערה|שם=הערה_א|1=טל זגרבה, [http://www.gvura.org/common/attachment.php?d=gvura&a=343025 הפצצות לא השתחררו. החלטנו לעשות את האמא של העבירות], '''במחנה''', 25 ביולי 2008 }} כל מטוס במטס נשא שני טילים ושיגר אותם במרחק של כ-25 קילומטרים מסוללות טילי קרקע-אוויר הסוריות.{{הערה|1=[[מוסטפא טלאס]] '''הפלישה הישראלית ללבנון'''}} הסוללות הותקפו זו אחר זו, ולא בו-זמנית, כדי לוודא את השמדתן. במטסים הבאים השתתפו גם טייסות קורנס אחרות, ובכללן [[טייסת 201]].{{הערה|1={{אתר חיל האוויר|שי טל|לא סתם "אחת"|2079-28026|'''[[בטאון חיל האוויר]]''', גיליון 181, 26.6.2008}}}} הסורים ירו 57 טילי SA-6 לאוויר מבלי שהצליחו להפיל מטוסים מאוישים.{{הערה|1=Lambeth עמ' 94}}
===קרבות האוויר===
התגובה הראשונה של הסורים הייתה הימנעות מהזנקת מטוסיהם לאוויר, כדי לאפשר חופש פעולה לסוללות טילי הקרקע-אוויר. בתום עשרים דקות, משנוכחו שמערך הטק"א מתמוטט, החלו הסורים להעלות מיגים לאוויר.{{הערה|שם=Six days|1=[[ליאור שליין]] ונועם אופיר, {{אתר חיל האוויר|ליאור שליין ונועם אופיר|שישה ימים ביוני|
קרבות האוויר היו קצרים, ונמשכו כדקה או שתיים.{{הערה|שם=Six days}} כולם הוכרעו באמצעות [[טיל אוויר-אוויר|טילי אוויר-אוויר]] המשופרים של מטוסי הבז והנץ. טייסי חיל האוויר ניצלו את השטח המת ביכולת איכון הטילים של המיגים ותקפו אותם מן הצד. סכנה מוחשית במבצע הייתה הפלת מטוס ישראלי ב[[ירי דו-צדדי]]. כדי להימנע מכך, הוראות הפתיחה באש על מטוסי האויב דרשו זיהוי ודאי, ואישורי הירי ניתנו במשורה. בשלב מסוים גם נעצרה תקיפת הקורנסים עד שהשמיים נוקו ממיגים.
שורה 120 ⟵ 109:
==השלכות המבצע==
מבצע ערצב 19 נחשב בעיני בכירי חיל האוויר הישראלי, לצד [[מבצע מוקד]], [[מבצע אופרה]] ו[[מבצע יונתן]], לאחד מארבעת המבצעים החשובים ביותר שעצבו את דמותו של חיל האוויר.{{הערה|1={{אתר חיל האוויר||במוקד האירועים|
המבצע עורר עניין רב בחילות אוויר מערביים שראו בו דוגמה לשימוש מוצלח ביכולות הטכנולוגיות המערביות להבסת דוקטרינת ההגנה האווירית הסובייטית. משלחת אמריקאית בראשות ה[[גנרל]] [[ג'ון צ'יין]] הגיעה כשנה לאחר המבצע ללמוד את לקחי התקיפה. עם זאת, בתקיפה שערכו האמריקאים בלבנון ב-[[1983]] נגד סוללות נ"מ סוריות, בעקבות [[הפיגועים בבסיסי הכוח הרב-לאומי בביירות]], לא הושגו תוצאות טובות.
שורה 127 ⟵ 116:
==לקריאה נוספת==
* {{צ-ספר|מחבר=[[אליעזר (צ'יטה) כהן]] וצבי לביא
* {{צ-ספר|מחבר=[[אהוד יערי]] ו[[זאב שיף]]
==קישורים חיצוניים==
|