הגישה המוטיבציונית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoramkaplan (שיחה | תרומות) המשך פיתוח |
Yoramkaplan (שיחה | תרומות) המשך פיתוח |
||
שורה 7:
=== בסיס ערכי - הפסיכותרפיה ההומאניסטית של קארל רוג'רס ===
הבסיס הערכי לראיון המוטיבציוני הוא הטיפול ממוקד אדם (Person Centered Treatment), של הפסיכולוג האמריקני [[קארל רוג'רס]]. לבסיס הערכי הזה יש בגישה המוטיבציונית
* הפונה הוא המומחה לבעייתו והוא זה שימצא את הדרך האישית שלו לעשות שינוי. המטפל יכול לכוון, לעודד ולתמוך, אך לא לעשות את השינוי במקום הפונה.הטכניקות בהן נעשה שימוש בראיון המוטיבציוני לקוחות מעולם המושגים של הטיפול ההומאניסטי של רוג'רס: שימוש [[שיקוף (פסיכולוגיה)|בשיקופים]], חיזוקים, סיכומים ואמצעים [[אמפתיה|אמפתיים]] אחרים כדי לייצר שפת שינוי אצל הפונה.
* המטפל נדרש להיות לא שיפוטי וכן נדרש להשתמש בגישה לא מתעמתת בשיח שלו עם הפונה.
* מוכנות לשינוי אינה תכונת אישיות. היא פונקציה של קשר בינאישי הנוצר בתהליך הטיפול.
* מטרת הגישה המוטיבציונית אינה ליצור מוטיבציה יש מאין, אלא לחזק מוטיבציה באשר היא קיימת.
* התהליך כולו שייך לפונה בלבד והוא זה שמוביל את תהליך השינוי, לא המטפל. לכן אין זה תפקידו של המטפל לפתור בעיות, לקבל החלטות או לשכנע.
* הראיון המוטיבציוני הוא גישה מנחה בכך שהוא עוזר לאדם לברר את עמדתו כלפי השינוי ומאפשר לו לחקור עמדה זו.
=== תיאוריית ההגדרה העצמית (Self Derermunation theory) של ריאן ודצ'י ===
שורה 41 ⟵ 44:
הריאיון המוטיבציוני הוא ביסודו יישום של פסיכותרפיה ההומאניסטית, וזאת
* הפקת 'שפת שינוי': שפת שינוי היא הדרך בה מתבטא פונה ביחס לשינוי
* זרימה עם התנגדות
*
== יתרונות הגישה כאמצעי לקידום שינוי ==
== ביקורת ==
שתי הסתייגויות מיוחסות בספרות המחקרית לגישה המוטיבציונית:
א. בחלק מהמחקרים שבדקו את יעילות הגישה, סיננו החוקרים מתוך המדגם אנשים שבנוסף לבעיה שבעקבותיה הגיעו לטיפול, התמודדו גם עם בעיה חריפה נוספת שהשפיעה על אורח החיים שלהם (לדוגמה אי יציבות במגורים). מכאן עולה השאלה עד כמה הראיון המוטיבציוני מתאים לטיפול בשילובים של מצבי חיים המעוררים באדם צורך בשינוי בו זמני בכמה גזרות.
ב. הגישה המוטיבציונית אמנם נשענת על בסיס הפסיכותרפיה ההומניסטית, המעמידה במרכז את הבחירה החופשית של הפונה. עם זאת בחלק מהמקרים ההנעה הראשונית לשינוי היא חיצונית לפונה: כך לדוגמה רופא המשפחה של אדם חולה סוכרת הוא זה שעורר באדם את החשיבה הראשונית על הצורך בשינוי באורח חייו. משפחתו של [[אלכוהוליזם|אלכוהוליסט]] היא זו שפנתה לייעוץ בקשר אליו. במקרים אחרים החוק והחשש של הפונה עצמו מ[[ענישה|עונש]], הם שהביאו את האדם לפנות לטיפול. בכל המקרים האלו המוטיבציה היא חיצונית לפונה ולא פרי תהליך פנימי של הכרה בצורך בשינוי.
== ראו גם ==
שורה 59 ⟵ 67:
* ויליאם מילר וסטיבן רולניק, '''הגישה המוטיבציונית-הגברת המוטיבציה לשינוי''', הוצאת אח, 2009
* Deci, E., & Ryan, R. (Eds.), '''Handbook of self-determination research'''. Rochester, NY: University of Rochester Press.2002.
* Rogers, Carl (1961). On becoming a person: A therapist's view of psychotherapy. London: Constable. <nowiki>ISBN 1-84529-057-7</nowiki>.
* ג'יימס פ פרוצ'סקה, ג'ון ק. נורקרוס וקרלו ק. דקלמנטה '''להשתנות לתמיד, תוכנית מהפכנית בשישה שלבים להיפטרות מהרגלים רעים.''' [[הוצאת כרמל]] 2006
* ורד סלונים נבו. '''טיפול קצר מועד: גישה אסטרטגית ממוקדת פתרונות ומוטיבציונית'''. הוצאת רמות. 2014. [http://www.text.org.il/index.php?book=14040310 סקירה ומבוא באתר 'טקסט']
שורה 85 ⟵ 94:
Christopher C. Wagner, Karen S. Ingersoll, and Contributors. '''Motivational Interviewing in Groups'''. Guilford Press, 2012
Herman, K.C., Reinke, W.M., Frey, A.J., & Shepard, S.A.(2013). Motivational interviewing in schools: Strategies for engaging parents, teachers, and students. New York: Springer. ISBN
Jill D. Stinson and Michael D. Clark. '''Motivational Interviewing with Offenders: Engagement, Rehabilitation, and Reentry.''' Guilford Press, 2017▼
▲
== קישורים חיצוניים ==
|