צירי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
כללים חדשים |
||
שורה 35:
====הוספת יו"ד לציון צירי בכתיב חסר ניקוד תקני====
בשמות עצם בני שתי הברות בנקבה נוספת יו"ד בכתיב חסר ניקוד, אם הצירי מתקיים בכל הנטייה, למשל תֵּבָה–תיבה, לֵדָה–לידה.
במילים בודדות יוצאות דופן: [[שיער]], [[שינה]], [[פירות]].
יו"ד מייצגת את הצליל {{יפא|/e/}} גם בכתיב לא מנוקד של מילים ממשקל הֶקְטֵל שבהן חלה [[הידמות]] של האות הראשונה, אבל מילים אלה מנוקדות בסגול ולא בצירי, למשל הֶקֵּף–היקף (שורש נ־ק־ף).
שורה 41 ⟵ 45:
* בפעלים בבניין נפעל בזמן עתיד ובציווי, למשל יִגָּרֵר–ייגרר וכן לְהֵעָדֵר–להיעדר, הִכָּנְסוּ–היכנסו.
* בשמות עצם במשקל קִטּוּל, למשל סִפּוּר–סיפור וכן תֵּאוּר–תיאור, פֵּרוּשׁ–פירוש.
בשני המקרים האלה נפוצה גם כתיבת מילים כאלה בלא יו"ד: "
בפעלים בגזרת ל"י היו"ד היא חלק מהשורש וצריכה להיכתב בכתיב מנוקד ולא מנוקד, למשל "הֶעֱלֵיתִי את הקובץ", "העיר נִבְנֵית". כתיבת "העלתי", "נבנת" בלא יו"ד אינה "כתיב חסר", אלא [[שגיאת כתיב]] לכל דבר.
שורה 47 ⟵ 51:
====חריגות נפוצות מהכללים התקניים לכתיבה ביו"ד לייצוג הצליל {{יפא|/e/}}====
האות יו"ד משמשת בטקסטים לייצוג הצליל {{יפא|/e/}} בניגוד ל[[כללי הכתיב חסר הניקוד]]. מספר דוגמאות בולטות לשימוש כזה:
* הוספת יו"ד לשמות שאין בהם יו"ד בשורש או בתחילית. למשל, במילים מֵמַד, מֵרַב
▲* למילים אחדות במשקל קְטֵלָה נהוג להוסיף יו"ד. למשל, המילים בְּרֵכָה, שְׂרֵפָה, גְּנֵבָה נכתבות לעתים "בריכה", "שריפה", "גניבה", אף־על־פי שבהתאם לכתיב חסר ניקוד תקני יש לכתוב ברכה, שרפה, גנבה.
* המילים תכף, הפך ותשע נכתבות לעתים "תיכף", "היפך", ו"תישע" (פחות מקובל).
| |||