באר טוביה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ ←‏היסטוריה: ניסוח
שורה 19:
 
==היסטוריה==
באר טוביה הוקמה בימי [[העלייה הראשונה]] כ[[מושבה]] חקלאית ב[[ט' בתשרי]] [[תרמ"ט]], ערב [[יום הכיפורים]] [[13 בספטמבר]] [[1888]]. המושבה הוקמה בין שני כפרים ערבים: [[קסטינה]] ו[[בית דראס]], על אדמות בשטח של כ-6,500 דונם שרכש [[הברון רוטשילד]] לבקשת יהודים מ[[בסרביה]]. באותו זמן המושבה כונתה המושבה '''"קוסטינה"''' (ר' בהמשך).
 
קבוצה של יוצאי [[בסרביה]] שהיו ב[[ראשון לציון]] {{מקור}} ביקשו לעבור למקום שבו ניתן לגדל [[חיטה]]. פקידי הברון החליטו כי הם יתיישבו בבאר טוביה, שם יעמדו לרשותם 2,000 [[דונם]]. הקבוצה הסכימה לעבור ל"למקוםמקום רחוק שלא היה בו כל זכר ליישוב תרבותי".
 
לפי הוראת השלטונות דאז לא ניתן היה לבנות במושבות בתים חדשים למעט [[רפת|רפתות]], ולכן נהגו לעקוף את ההוראה בבניית [[בית מגורים|בתי]] ה[[איכר|איכרים]] כדוגמת רפתות. כיוון שבבאר טוביה לא היו עדיין [[פרה|פרות]], אך על פי תקנות ה[[האימפריה העות'מאנית|שלטון העות'מאני]] לא ניתן היה להרוס מבנה לאחר שהונח עליו גג, החליט אחד מפקידי הברון לבנות [[צריף|צריפי]] [[עץ (חומר גלם)|עץ]] בראשון לציון, לפרק אותם ולסמן את החלקים כך שניתן יהיה להשלים את הקמת המבנים תוך זמן קצר מרגע העלייה על הקרקע.
שורה 29:
[[יחיאל מיכל פוחצ'בסקי]], שהיה הממונה על המושבה מטעם פקידות הברון, החליט לזרז את הבנייה והביא למקום נגרים רבים. למושבה נשלח [[חייל]] [[טורקיה|טורקי]] ועימו כתב רשמי מאת ה[[קימקם]] האוסר בנייה במקום, והוראה לאנשי המקום לתת אכסניה ומזון לחייל ולסוסו. הימצאות החייל במקום מנעה מערביי הסביבה לבוא ולגנוב מהמושבה.
 
עודראשוני לפניהמתיישבים שהגיעובמקום למושבה יוצאי בסרביה שעבורם הוקמה, ראשון המתיישבים היההיו ה[[שוחט]], ועימו שלושים פועלים רווקים, עוד לפני שהגיעו למושבה יוצאי בסרביה. אל המושבה הגיע מנהל עבודה חדש, לוסגרטין שמו, יליד ירושלים שלמד גננות ב[[צרפת]], וזה החליף את המנהל הראשון, פוחצ'בסקי.
 
בימים הראשונים סיפקו ערביי [[בית דראס]] מים ומזון תמורת תשלום. עם הזמן חפרו המתיישבים [[באר מים|בארות]], זרעו תבואות וסימנו בתעלות את גבול שטחםנחלתם. בשנתיים הראשונות להתיישבות נתמכו המתיישבים על ידי פקידי הברון אך מפאת ריחוקו וניתוקו של היישוב והקשיים המרובים, עזבו חלק גדול מהמתיישבים את המקום כשאת מקומם תופסים פועלים זמניים.
 
==המשך ניסיונות ההתיישבות==