באר טוביה – הבדלי גרסאות

 

==היסטוריה==

 

 

לפי הוראת השלטונות דאז לא ניתן היה לבנות במושבות בתים חדשים למעט [[רפת|רפתות]], ולכן נהגו לעקוף את ההוראה בבניית [[בית מגורים|בתי]] ה[[איכר|איכרים]] כדוגמת רפתות. כיוון שבבאר טוביה לא היו עדיין [[פרה|פרות]], אך על פי תקנות ה[[האימפריה העות'מאנית|שלטון העות'מאני]] לא ניתן היה להרוס מבנה לאחר שהונח עליו גג, החליט אחד מפקידי הברון לבנות [[צריף|צריפי]] [[עץ (חומר גלם)|עץ]] בראשון לציון, לפרק אותם ולסמן את החלקים כך שניתן יהיה להשלים את הקמת המבנים תוך זמן קצר מרגע העלייה על הקרקע.

[[יחיאל מיכל פוחצ'בסקי]], שהיה הממונה על המושבה מטעם פקידות הברון, החליט לזרז את הבנייה והביא למקום נגרים רבים. למושבה נשלח [[חייל]] [[טורקיה|טורקי]] ועימו כתב רשמי מאת ה[[קימקם]] האוסר בנייה במקום, והוראה לאנשי המקום לתת אכסניה ומזון לחייל ולסוסו. הימצאות החייל במקום מנעה מערביי הסביבה לבוא ולגנוב מהמושבה.

 

 

 

==המשך ניסיונות ההתיישבות==