PDM – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עידכון לינקים לערכים שאינם קיימים בויקיפדיה העיברית לויקיפדיה באנגלית לפי תבנית {אנ} |
Liadmalone (שיחה | תרומות) מ עיצוב - אין להוסיף עיצוב נוסף לכותרות |
||
שורה 1:
==
ה – PDM הוא מדריך לאבחון נפשי של האדם כשלם. הוא מתייחס למישורי התפקוד ההתנהגותי, הרגשי, הקוגניטיבי והחברתי. הוא מציע שלושה סולמות אבחוניים, לפי טיפוסי אישיות והפרעות אישיות, לפי התפקוד בפונקציות נפשיות שחיוניות לבריאות הנפשית ולפי קטגוריות אבחוניות תיאוּריות מרכזיות ב – DSM. בכולן מפרט ה – PDM את הדינמיקה הנפשית האופיינית והתמות הנפשיות המרכזיות שמאפיינות את האדם. זאת במטרה להשיג אבחון נפשי רב - ממדי בעל עומק ומורכבות שיתקבל כתוצאה מדירוג האדם לפי שלושת הצירים וניתוח הדינמיקה האופיינית למצבו בכל אחד מהם. ה – PDM מבקש לשמור על העומק האבחוני הדינמי והפסיכולוגי תוך שמירת השפה המשותפת במערכות בריאות הנפש שמסתמכות על אבחנות לפי אשכולות תסמינים ברי צפייה (מדריכי ה - {{אנ|Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders|DSM}} וה – {{אנ|International Statistical Classification of Diseases and Related Health Problems|ICD}}).
שורה 6:
ה - PDM נוצר מתוך יוזמה משותפת של האגודה הפסיכואנליטית האמריקאית ({{אנ|American Psychoanalytic Association|American Psychoanalytic Association}}), האגודה הפסיכואנליטית הבינלאומית ({{אנ|International Psychoanalytical Association|International Psychoanalytical Association}}), המחלקה הפסיכואנליטית של האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה (Division of [http://www.apadivisions.org/division-39/about/ Psychoanalysis of the American Psychological Association]), האקדמיה האמריקאית לפסיכואנליזה ולפסיכיאטריה דינמית ({{אנ|American Academy of Psychoanalysis and Dynamic Psychiatry|American Academy of Psychoanalysis and Dynamic Psychiatry}}) והוועדה הלאומית לפסיכואנליזה בעבודה סוציאלית קלינית (national Membership [https://www.aapcsw.org/ Committee on Psychoanalysis in Clinical Social Work] ).
בהקדמה למדריך{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.psysite.co.il/single-post/pdm|הכותב=יעלה ורטהיים|כותרת=תפיסת העולם של ה - PDM לפי ההקדמה למדריך|אתר=|תאריך=}}}} מסבירים [[ננסי מקוויליאמס|הכותבים]] שלא ניתן לנתק את ההפרעה הנפשית מהבריאות הנפשית, ואת התסמינים מהאישיות שיצרה אותם. כמו כן הם מדגישים שמחקרים מוכיחים כמה חשוב לטפל באדם באופן שמותאם למורכבות הסובייקטיבית שלו ולא להיצמד למנואל טיפולי שהוכח כיעיל לסילוק התסמינים שמאפיינים את ההפרעה שלו. הכותבים מזכירים מחקרים רבים שתומכים בהשקפתם.
===
המבוגרים מאובחנים על פני הצירים P, M ו F.
====
מתאר את רמת הארגון האישיותי, החל ברמה בריאה של היעדר הפרעת אישיות והמשך בהפרעות אישיות ברמה נוירוטית וברמה גבולית. בנוסף הוא מונה סוגים של הפרעות אישיות ומתאר את הדינמיקה הנפשית שמאפיינת אותן, בהן הפרעות אישיות סכיזואידיות, הפרעות אישיות פרנואידיות, הפרעות אישיות פסיכופתיות (אנטיסוציאליות), הפרעות אישיות סדיסטיות וסאדומאזוכיסטיות, הפרעות אישיות מאזוכיסטיות (תוקפות פנימה), הפרעות אישיות דפרסיביות, הפרעות אישיות שעושות סומטיזציה, הפרעות אישיות תלותיות, הפרעות אישיות פוביות (נמנעות), הפרעות אישיות חרֵדות, הפרעות אישיות אובססיביות-קומפולסיביות, הפרעות אישיות היסטריות (היסטריוניות), הפרעות אישיות דיסוציאטיביות וכן הפרעות מעורבות.
====
מתאר את פרופיל התפקוד הנפשי של הנבדק בפונקציות נפשיות מבוססות מחקר שחשובות לבריאות הנפשית. בהן נמנות היכולת לוויסות, לקשב וללמידה, היכולת ליחסים ולאינטימיות, איכות החוויה הפנימית (רמת הביטחון בחוויה האישית), ההתנסות האַפקטיבית ואיכות הביטוי והתקשורת שלה, דפוסי ההגנה ויכולות ההתמודדות, היכולת ליצור יחסים בייצוגים הפנימיים, היכולת ליצור מובחנות ואינטגרציה בחוויית העצמי, היכולת להתבוננות עצמית (מודעות פסיכולוגית) והיכולת לבנות ולהשתמש בסטנדרטים ובערכים (תחושת המצפוניות והמוסר). כל אלו צריכים להיבדק בשאלה האם הנבדק משיג תפקוד תואם לגיל ולשלב ההתפתחותי שלו או שתפקודו מוגבל בצורה קלה, בינונית או קשה.
====
מציג את החוויה הפנימית של הפרעות הסתגלות, של הפרעות חרדה, של הפרעות דיסוציאטיביות, של הפרעות במצב הרוח, של הפרעות סומאטופורמיות (סומאטיזציה), של הפרעות אכילה, של הפרעות שינה פסיכוגניות, של הפרעות מיניות ובזהות המגדרית, של הפרעות מזויפות (Factitious) דוגמת תסמונת מינכאוזן, של הפרעות בשליטה בדחפים, של הפרעות התמכרות ושימוש בחומרים, של הפרעות פסיכוטיות ושל הפרעות נפשיות המתבססות על מצב רפואי כללי.
בנוסף מוצגים תיאורי מקרה להמחשת פרופיל ה
===
הילדים ובני הנוער מאובחנים על פני הצירים MCA, PCA, SCA, ו IEC (זה האחרון שמור לתינוקות ולפעוטות).
====
מתאר את פרופיל התפקוד הנפשי של הנבדק בפונקציות נפשיות מבוססות מחקר שחשובות לבריאות הנפשית בדגש על התאמה לגילם ולמשימותיהם ההתפתחותיות, בדומה לציר ה M אצל מבוגרים. נבדקים התפקודים של היכולת לוויסות, לקשב וללמידה, היכולת ליחסים ולאינטימיות, איכות החוויה הפנימית (רמת הביטחון בחוויה האישית), ההתנסות האַפקטיבית ואיכות הביטוי והתקשורת שלה, דפוסי ההגנה ויכולות ההתמודדות, היכולת ליצור יחסים בייצוגים הפנימיים, היכולת ליצור מובחנות ואינטגרציה בחוויית העצמי, היכולת להתבוננות עצמית (מודעות פסיכולוגית) והיכולת לבנות ולהשתמש בסטנדרטים ובערכים (תחושת המצפוניות והמוסר), בשאלה האם הנבדק משיג תפקוד תואם לגיל ולשלב ההתפתחותי שלו או שתפקודו מוגבל בצורה קלה, בינונית או קשה. ה PDM מפרט את היכולות הללו בגילאי הילדות והנעורים.
====
מתאר סגנונות אישיותיים בגילאים אלו, לרבות דפוסי הפצעה נורמליים של האישיות המתהווה לעומת דפוסים בלתי פונקציונליים ברמות הפרעה קלות, בינוניות וחמורות. הוא מתאר היבטים התפתחותיים שמאפיינים את האישיות המתהווה בגילאי ילדות ונוער, ולעומתם דפוסי אישיות דיספונקציונליים ובהם הפרעות אישיות של פחד מפני קרבה ואינטימיות (סכיזואידיות), הפרעות אישיות חשדניות שמתקשות לתת אמון, הפרעות אישיות סוציופטיות (אנטי סוציאליות), הפרעות אישיות נרקיסיסטיות, הפרעות אישיות אימפולסיביוֹת / נפיצוֹת, הפרעות אישיות תוקפוֹת פנימה, הפרעות אישיות דפרסיביות, הפרעות אישיות שעושות סומטיזציה, הפרעות אישיות תלותיות, הפרעות אישיות נמנעות / מגבילות ובתוכַן הפרעות אישיות קונטרפוביות, הפרעות אישיות חרדות, הפרעות אישיות אובססיביות – קומפולסיביות, הפרעות אישיות היסטריוניות, הפרעות אישיות לא מווסתות, וכן הפרעות מעורבות. ה – PDM מציע את הסיווגים שמקבילים לאבחנות הללו ב DSM.
====
מתאר את האופן בו חווים ילדים ונוער תסמינים נפשיים בתוך אבחנות אלו בהקשר המשפחתי, החברתי, הגופני (למשל בהתאם למידת רגישותם לגירויים), ההיסטוריה ההתפתחותית שלהם, יכולות הלמידה שלהם ועוד. בין היתר נסקרות תגובות נורמליות למשברים התפתחותיים או מצביים, הפרעות חרדה, הפרעות מצב רוח ואַפקט, הפרעות של התנהגות מפריעה (Disruptive), הפרעות ראקטיביות (של טראומה נפשית ולחצים פוסט טראומטיים, והפרעות הסתגלות), הפרעות בתפקודים מנטליים (בתפקוד המוטורי, טיקים, הפרעות נוירולוגיות, הפרעות למידה), הפרעות פסיכופיזיולוגיות (בולימיה, אנורקסיה), הפרעות התפתחותיות (של ויסות, של האכלה בילדות, של שינה, של היקשרות (Attachment), של פגיעה התפתחותית נרחבת (אוטיזם, אספרגר והפרעה התפתחותית נרחבת), והפרעות בזהות המגדרית. גם כאן מובאת טבלה שמתארת את הקטגוריות האבחוניות לפי ה PDM ולפי ה – DSM.
בנוסף מוצגים תיאורי מקרה להמחשת פרופיל ה
====
בנוסף מובא בחלק השני '''סיווג של הפרעות בבריאות הנפשית ושל הפרעות התפתחותיות בינקות ובילדות המוקדמת (ציר IEC)'''. בגילאים אלו הילד מושפע מממדים רבים של התפקוד האנושי כולל ממדים רגשיים, חברתיים, שפתיים, קוגניטיביים, תהליכי עיבוד וויסות חושי, ויכולות מוטוריות. ההפרעות בפרק זה מתוארות באופן נרחב יותר במדריך הספציפי [http://www.icdl.com/bookstore/icdl-publications/diagnostic-manual-for-infancy-and-early-childhood ICDL – DMIC]. תחילה מובאת סקירת נושא האבחון המנטלי הראשוני בקרב תינוקות ובילדות המוקדמת. ציר I מתאר שלוש קטגוריות של הפרעות בבריאות הנפשית בגיל זה, בהן הפרעות אינטראקטיביות, הפרעות בעיבוד הסנסורי ובוויסות והפרעות נוירו-התפתחותיות בהתייחסות ובתקשורת. ציר II מתאר יכולות פונקציונליות, רגשיות והתפתחותיות. ציר II מתאר יכולות וויסות סנסוריות. ציר IV מתאר דפוסי ילד ומטפל (Caregiver) ומשפחה. ציר V מתאר אבחנות רפואיות ונוירולוגיות נוספות. בציר I נסקרות הפרעות אינטראקטיביות ובהן הפרעות חרדה, הפרעות חרדה התפתחותיות, הפרעות בטווח וביציבות הרגשית, הפרעות התנהגותיות ואופוזיציונליות (של התנגדות), הפרעות דפרסיביות, הפרעות של ויסות רגשי לקוי: טיפוס ייחודי של הפרעה באינטראקציה ובתהליכי וויסות סנסוריים שאופיינית לדפוסים ביפולריים, הפרעות קשביות, הפרעות של תגובת אבל מתמשכת, הפרעות של תגובתיות להיקשרות (Attachment), הפרעות של לחץ טראומטי, והפרעות הסתגלות. בנוסף, מתוארות הפרעות בזהות המגדרית, אילמות סלקטיבית (Selective Mutism), הפרעות בשינה, באכילה ובהתפנות ([http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%9E%D7%AA%D7%9F_%D7%A9%D7%AA%D7%9F#.D7.90.D7.99_.D7.A0.D7.A7.D7.99.D7.98.D7.AA_.D7.A9.D7.AA.D7.9F אנורזיס] / הרטבה ו[[אנקופרזיס|אנקומפרזיס]] / בריחת צואה לאחר עצירות מצטברת), הפרעות בעיבוד ובוויסות החושי [דפוסים של תגובתיות - יתר, פחד וחרדה; דפוסים של תגובתיות -יתר, שליליות ועקשנות; דפוסים של תת – תגובתיות; דפוסים של חיפוש סנסורי פעיל; דפוסים של קושי בהבחנה חושית ושל קשיים מוטוריים שבסיסם סנסורי ובהם דפוס תת – קשבי ובלתי מאורגן, ודפוס של התפשרות בביצוע הבית – ספרי והאקדמי; קשיים מוטוריים שבסיסם סנסורי או שנתרמים ע״י הקושי בהבחנה החושית כגון בעיות קִשְבִּיוֹת ועוד.
בנוסף מוצגים תיאורי מקרה להמחשת פרופיל ה PDM אצל תינוקות ופעוטות עם הפרעות בבריאות הנפשית.
===
בחלק זה מוצגים מאמרים שמבססים רקע תיאורטי ומחקרי לסיווגים שתוארו בחלקים הקודמים. בארבעת הפרקים הראשונים נסקרים היסודות ההיסטוריים והמושגיים.
שורה 68:
בפרק העשירי סוקרים D. Westen, C.M. Novotny & H. Thompson-Brenner את הסטאטוס האמפירי של הפסיכותרפיות מבוססות הראיות (EST – Empirically Supported Psychotherapies) לרבות ההנחות שעומדות בבסיסן, והממצאים והדיווחים במקצים קליניים מבוקרים (Controlled Clinical Trials) שלהן. מוזכרות ההנחות שתהליכים פסיכולוגיים הינם גמישים באורכם ובמבנה שלהם, שלרוב הפאציינטים יש בעיה אחת בולטת או שניתן לטפל בהם כאילו יש אחת שכזו, מוזכרת בעיית הקומורבידיות (האפשרות שתהיינה כמה בעיות בו זמנית) ונדונה חשיבות הערכתה והיכולת להכליל מהמחקרים שמבוססים על קבוצת מחקר שהנבדקים חולקים בעיה אחת בלבד, לפרקטיקה הקלינית. נבדקת ההנחה שניתן להבין תסמינים פסיכולוגיים ולטפל בהם במבודד מהנטייה האישיותית, ונבדק הפרדוקס של קבוצת מחקר ״נקייה״ מקומורבידיות, לאור זאת נבדקת ההנחה שטיפולים מבוקרים יכולים להוות ״סטנדרט זהב״ להערכת יכולות תרפויטית. בנוסף מובאת מטא-אנליזה של מחקרים קודמים של יעילות פסיכותרפיה לבעיות פסיכולוגיות נפוצות בהן דיכאון, פאניקה והפרעת חרדה, לבולימיה ולהפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD).
בפרק האחד עשר כותב [[פיטר פונאגי]] {{אנ|Peter
בפרק השנים עשר סוקר F. Leichsenring מטא-אנליזה של ממצאי מחקרים על תרפיות פסיכודינמיות, בהפרעות דיכאוניות, בהפרעות אישיות, אצל פאציינטים עם הפרעת אישיות גבולית ואצל פאציינטים עם הפרעות פסיכיאטריות ספציפיות.
== קישורים חיצוניים ==
== הערות שוליים ==
|