אולם ספורט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Noa.bushari (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שחזור חלקי
שורה 12:
מאפייניו של אולם הספורט מאפשרים לעשות בו שימוש גם שלא למטרות ספורט, כגון [[כנס]] רב משתתפים או מופע בידור, המנצלים את יכולתו של האולם לשרת קהל צופים גדול.
 
בישראל נבנו אולמות ספורט רבים במימונם של [[המועצה להסדר ההימורים בספורט]] ו[[מפעל הפיס]].
 
{{-}}
[[קובץ:אולם ספורט רמון.jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|אולם ספורט רמון, בתכנון אדריכל [[ירון כ"ץ]]]]
==היכלי ספורט בישראל==
היכלים סגורים מעל 2,000 מקומות ישיבה.
שורה 39 ⟵ 37:
| [[היכל הספורט מלחה]] || 2,826 || [[ירושלים]] || [[1985]] || שימוש עירוני - בעבר הפועל ירושלים || 2,242 מקומות ללא יציעי עמידה
|-
| [[אולם הפחים]] || 2,800 || [[חולון]] || [[1953]] || [[הפועל חולון (כדורסל)|הפועל חולון]], [[אליצור חולון (כדורסל נשים)|אליצור חולון]] || הורחב מ-1,500 מקומות בשנת 1985
|-
| [[אולם עין שרה]] || 2,500 || [[נהריה]] || [[2002]] || [[עירוני נהריה]] ||
שורה 53 ⟵ 51:
==לקריאה נוספת==
* איתמר לויטין, '''אולמות ספורט בישראל''', ההוצאה לאור של [[מכון וינגייט]], 1993
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
שורה 59 ⟵ 58:
 
[[קטגוריה:אולמות כדורסל|*]]
__ללא_תוכן_עניינים__