לואי אנטואן דה סן-ז'וסט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Politheory1983 (שיחה | תרומות) סקריפט החלפות (אזור, הייתה, אוכלוסייה, וועד, וועיד, אוויר, היות ש, ביטחו, אספ) |
Politheory1983 (שיחה | תרומות) |
||
שורה 16:
בשנת 1790 סן-ז'וסט כתב לרובספייר מכתב הערצה בו הוא ביקש גם תמיכה בכלכלה של בלרנקורט. שנה לאחר מכן, ביוני [[1791]] (גיל 23), סן-ז'וסט פרסם את ספרו "רוח המהפכה והחוקה של צרפת" (Esprit de la révolution et de la contitution de France). בספר הוא הילל את האסיפה המכוננת, ובהשפעת כתביו של [[שארל מונטסקייה]], טען בזכותה של [[חוקה]] מאוזנת אשר תעניק לפרטים בחברה יותר חופש ממה שניתן להם בעבר, אך תהיה מעין שילוב בין [[דמוקרטיה]], [[אריסטוקרטיה]], ו[[מונרכיה]]. סן-ז'וסט הביע בספר סלידה מהאלימות שהמהפכה זרעה עד כה. עמדות מתונות אלה עומדות בניגוד למהלכים בהם סן-ז'וסט עתיד היה להשתתף בהמשך הקריירה הפוליטית שלו. למעשה, קצב האירועים המהיר הפך את העמדות הפוליטיות שסן-ז'וסט לבלתי-רלוונטיות עוד לפני שהתפרסם. באותו חודש בו הספר פורסם המלך, [[לואי ה-16]], נכשל בניסיון [[הבריחה לווארנס]]. כשנה לאחר מכן [[הפיכת ה-10 באוגוסט 1792]] המשיכה את התהליך שהוביל לבסוף לביטול המלוכה.
אותם אירועים שהפכו את ספרו של סן-ז'וסט לבלתי-רלוונטי סייעו גם בקידומו למרכז הבמה הפוליטית הצרפתית. בעקבות הפיכת ה-10 באוגוסט הוכרזו בחירות לאסיפה המכוננת בפריז. עד 1792 סן-ז'וסט לא יכול היה להיבחר לאסיפה כיוון שלא מלאו לו 25. בבחירות, שהתקיימו בספטמבר של אותה שנה, פחות מחודש לאחר יום הולדתו, סן ז'וסט נבחר כנציג של מחוז אן, וכציר הצעיר ביותר באסיפה. ב-[[13 בנובמבר]] הוא נשא את נאומו הראשון בפני האסיפה. הנושא הבוער היה מעמדו המשפטי של המלך וגורלו לאחר שהוחלט על ביטול המלוכה. החוקה של 1791 שחררה את המלך מאחריות על מעשיו, והשאלה הייתה כיצד והאם ניתן לשפוט אותו. סן-ז'וסט הביע בנאומו עמדה נחרצת: "האיש הזה יכול רק לשלוט או למות".{{הערה|שם=speech|Saint–Just, [https://chnm.gmu.edu/revolution/d/320/ speech of 13 November 1792].}} על פי סן-ז'וסט לא קיים כל יחס טבעי בין העם לבין המלך, והמלך מעצם תפקידו
[[קובץ:Louis-Antoine-de-Saint-Just.jpg|ממוזער|לואי אנטואן דה סן-ז'וסט, יוצר אנונימי]]
עם נפילת המלוכה, החוקה של [[1791]] הפכה לחסרת משמעות וכינונה של חוקה חדשה היה בראש מעיניהם של חברי הועידה הלאומית. [[המרקיז דה קונדורסה]] ניסח הצעה לחוקה שנדחתה והצירים התבקשו להציע אלטרנטיבות להצעה של קונדורסה. בין ההצעות שהוגשו ופורסמו הייתה גם הצעה של סן-ז'וסט שפורסמה ב-[[24 באפריל]] 1793. סן-ז'וסט הציעה שבמרכז הממשל של הרפובליקה תעמוד אספה לאומית הכוללת 341 צירים
סן-ז'וסט ניסה להגן על הצעתו בדיונים שהתקיימו בוועידה, אך כמו כל המציעים האחרים, לא הצליח לגייס תמיכה מאחוריה. אולם, המעורבות של סן-ז'וסט בדיונים הפכה אותו לדובר בולט בענייני החוקה, ובעקבות כך הוא נבחר ב-[[30 במאי]] להיות אחד מחמישה נציגים שתפקידם יהיה לנסח טיוטת חוקה חדשה ואשר, מתוקף תפקידם, הפכו גם לחברים בוועד לשלום הציבור. מינוי זה קירב את סן-ז'וסט למרכז הכוח הפוליטי בצרפת.
| |||