מילה נרדפת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
Levi-va (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד
שורה 4:
 
==תפקידן של מילים נרדפות==
תופעת המילים הנרדפות היא לכאורה מעמסה על דוברי השפה, שכן היא פוגעת ביעילות של השפה כאמצעי תקשורת. אמצעי תקשורת יעיל הוא בדרך-כלל כזה שיש בו התאמה חד-חד-ערכית בין צורה לבין משמעות. אילו יחס כזה היה מתקיים ב[[שפה טבעית|שפות טבעיות]], הרי לכל מילה או [[מורפמה]] הייתה רק משמעות אחת, ולכל משמעות הייתה רק מילה או מורפמה אחת שמתאימה לה, ותופעת המילים הנרדפות לא הייתה קיימת.
 
תופעת המילים הנרדפות אכן נוצרה בחלקה כתוצאה מ"תאונות היסטוריות" בתולדותיה של שפה כלשהי. בעברית למשל, המילים "אווירון" ו"מטוס" נוצרו שתיהן באותה תקופה, בידי שני אנשים שונים, כשמות לכלי תחבורה חדש. שתיהן נכנסו לשימוש והפכו מילים נרדפות בשפה. אף על-פי-כן, ברוב המקרים תופעת המילים הנרדפות משרתת צורך חברתי או לשוני שאינו קשור ישירות בתפקידה של השפה כאמצעי תקשורת. ב[[עברית ישראלית]] למשל, המילה "כעס", היא המילה לתיאור תחושה מסוימת של אי-נחת, אולם קיימות גם המילים "חרון" ו"חימה" ששימוש בהן מעיד על [[משלב]] גבוה או על תחכום לשוני. שימוש במילים "חרון" או "חימה" מעיד על הדובר שהוא בעל יכולות לשוניות גבוהות, או מעיד על טקסט מסוים שהוא שייך ל[[סוגה]] עילית, כגון [[שירה]].