אהל אל-כתאב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ ניסוח
שורה 1:
{{מפנה|אהל אל-כתאב|העם היהודי כפי שהוא מכונה בקוראן - אהל אל-כתאב/עם הספר|עם הספר}}
'''אנשיאהְל הספראל-כִּתַאבּ''' (ב[[ערבית]]: '''أهل الكتاب'''; תעתיק מדויק: '''אהל אלכתאב'''), "אנשי [או: בעלי] הספר", הוא מונח ב[[אסלאם]] המתייחס ל[[יהודים]], ל[[נוצרים]] ול[[צאבאים|צאבִּאים]] {{אנ|Sabians}}, ולפעמים גם לבני דתות אחרות כמו ה[[זורואסטרים]].{{הערה|Ahl al-Kitab”, '''The Oxford Dictionary of Islam''', Oxford 2014, s.v“.}}
 
[[קובץ:Mehmed II ferman.jpg|ממוזער|שמאל|[[פירמן]] מאת [[מהמט השני]], המאפשר לנוצרים בבוסניה חופש פולחן ומעמד מוגן, 1463]]
שורה 9:
 
== בקוראן ==
בקוראן המונח "אנשי הספר" מתייחס ליהודים, לנוצרים ולצאבאים.{{הערה|Vajda, G., “[http://referenceworks.brillonline.com/entries/encyclopaedia-of-islam-2/*-SIM_0383 Ahl al-Kitāb]”, '''Encyclopaedia of Islam''', Second Edition, s.v.}} כתבי הקודש הנזכרים בקוראן הם ה[[תורה]] ("אל-תורה"), [[תהיליםבשורות|האוונגליונים]] ("אל-זבוראינג'יל") ו[[בשורות|האוונגליוניםתהילים]] ("אל-אינג'ילזבור"), בהתאמה.
 
== שימוש אסלאמי מאוחר ==
השימוש במונח "אהל אל-כתאב" בשלב מאוחר יותר הורחב כדי לכלול גם זורואסטרים, [[שומרונים]], [[מנדעים]], ואפילו הודים פוליתאיסטים.
מלומדים מוסלמים חלוקים בדעתם באשר לשאלה האם [[הינדואיזם|ההודים]] נחשבים "אנשי הספר".{{הערה|Seyyed Hossein Nasr, '''Sufi Essays''', SUNY Press, 1972, p. 139.}} עם כיבושה של הודו בידי האסלאם, הגדרת המונח השתנתה, שכן רוב תושבי הודו היו בני הדתות הדהרמיות. אנשי דת מוסלמים רבים בהודו החשיבו את ההינדים ל"אנשי הספר", והחל ב[[מוחמד בן קאסם]] וכלה ב[[אורנגזיב]], השליטים המוסלמים היו מוכנים להתייחס להינדים כמשתייכים ל"אנשי הספר".{{הערה|S.V. Desika Char, '''Hinduism and Islam in India: Caste, Religion, and Society from Antiquity to Early Modern Times''', Markus Wiener Publishers, 1993, p. 127.}} מוסלמים רבים לא התייחסו להינדים כאל עובדי אלילים אף על פי שהינדואיזם שונה לחלוטין מן הדתות האברהמיות.
 
== ד'ימה ==
מבחינה היסטורית, מעמד של [[ד'ימי]] הוענק במקור ליהודים, לנוצרים ולצאבאיםולצאבִּאים. מעמד זה הושת בהמשך גם על זורואסטרים, הינדים, [[ג'ייניזם|ג'יינים]] ו[[בודהיזם|בודהיסטים]].{{הערה|Annemarie Schimmel, '''The Empire of the Great Mughals: History, art and Culture''', Reaktion Books, 2004, p. 107.}}{{הערה|Michael Bonner, '''Jihad in Islamic History: Doctrines and Practice''', Princeton University Press, 2008, pp. 87-89.}}{{הערה|André Wink, '''Al-Hind, the Making of the Indo-Islamic World''', BRILL, 2002, p. 193.}}
 
==ראו גם==