ועידת השולחן העגול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
התייעצות בקהיר
כותרת נפרדת להכנות לוועידה
שורה 9:
 
אינטרסים אלו הם שהביאו את הבריטים לשתף את נציגי מדינות ערב בוועידה הדנה על גורלה של ארץ ישראל, על מנת לרתמם בברית עם בריטניה. שיתוף זה היה בעוכרי היישוב היהודי, שכן הכנסת הגורם המדיני העוין לא יכלה לתרום דבר לשלום בין בני העמים בארץ ישראל, וכך פרץ ויכוח מר בקרב נציגי התנועה הציונית בנוגע להשתתפות בוועידה, שכונתה "ועידת מינכן הארץ-ישראלית". בסופו של דבר הוחלט להשתתף בשיחות אלו.
 
== ההכנות לוועידה==
ממשלת בריטניה סירבה בתחילה להזמין את המנהיגים הערבים הפלסטינים שהיו אחראים ל"מסע הרצח והאלימות" ([[המרד הערבי הגדול]] שהחל ב-1936), אולם ב-15 בנובמבר הודיע [[הוועד הערבי העליון]] שהוא המייצג הבלעדי של הערבים הפלסטינים ובריטניה נסוגה מעמדתה זו. היא התירה לגולים הפלסטינים ב[[איי סיישל]] להצטרף למשלחת הערבית. הוועד הערבי העליון גם דרש בהודעתו שהוועידה תהיה בריטית-ערבית בלבד, ללא ייצוג ליהודים, משום ש"העם הערבי אינו מכיר ביהודים כצד לבעייתו ולא יישא-וייתן עמם על גורלו".{{הערה|שם=ממהומות למרידה 333}}
 
ב-17 בינואר 1939 נתכנסו ב[[קהיר]] נציגי המדינות הערביות שהוזמנו לוועידה (מלבד ירדן) כדי להתייעץ לגבי העמדות הערביות שיוצגו בה. בהתייעצויות נקבע שהמדיניות הערבית תהיה אחידה: אין משא ומתן עם היהודים; הפסקת ההגירה היהודית לארץ ישראל והפסקת קניית הקרקעות היהודית; מדינה עצמאית בעלת רוב ערבי בארץ ישראל, הקשורה עם בריטניה כמו עיראק ומצרים; שיעור האוכלוסיה היהודית בתוך האוכלוסיה הכללית של ארץ ישראל לא יעלה על זה הקיים. לנקודות הללו הוסיף מוחמד מחמוד פאשא, ראש ממשלת מצרים, שלוש נקודות נוספות: ליהודים תישמרנה זכויותיהם האזרחיות; תהיה אוטונומיה לעיריות בעניינים המקומיים; ה[[עברית]] תהיה שפה שנייה באזורים היהודיים. כמו כן, נקבע שלגבי כל הצעה לפתרון שתועלה בוועדה, תכריע המשלחת הפלסטינית.{{הערה|שם=ממהומות למרידה 333}}
שורה 19 ⟵ 22:
 
===המשלחת הערבית===
ממשלת בריטניה סירבה בתחילה להזמין את המנהיגים הערבים שהיו אחראים ל"מסע הרצח והאלימות" ([[המרד הערבי הגדול]] שהחל ב-1936), אולם ב-15 בנובמבר הודיע [[הוועד הערבי העליון]] שהוא המייצג הבלעדי של הערבים הפלסטינים ובריטניה נסוגה מעמדתה זו. היא התירה לגולים הפלסטינים ב[[איי סיישל]] להצטרף למשלחת הערבית. הוועד הערבי העליון גם דרש בהודעתו שהוועידה תהיה בריטית-ערבית בלבד, ללא ייצוג ליהודים, משום ש"העם הערבי אינו מכיר ביהודים כצד לבעייתו ולא יישא-וייתן עמם על גורלו".{{הערה|שם=ממהומות למרידה 333}}
 
הרכב המשלחת הערבית: [[ג'מאל אל-חוסייני]] (ראש המשלחת, רשמית: ממלא מקום "הנשיא" [[אמין אל-חוסייני]], שנשאר ב[[ביירות]]), [[עווני עבד אל-האדי]], [[מוסא אל-עלמי]], [[ג'ורג' אנטוניוס]] (מזכיר כללי של כל המשלחות הערביות), [[חוסיין אל-ח'אלידי]], [[אלפרד רוק]], [[אמין אל-תמימי]], [[ראע'ב נשאשיבי]] ו[[יעקוב פראג']]. מזכיר המשלחת היה פואד סאבא. אל-עלמי השתתף בוועדה שעסקה ב[[מכתבי מקמהון]] ואילו אל-חוסייני ואנטוניוס השתתפו בוועדה למדיניות.{{הערה|שם=ממהומות למרידה 333}}
ג'מאל אל-חוסייני פעל לגייס תמיכה ערבית בעמדה הפלסטינית. אמין אל-חוסייני, ששהה בגלות בלבנון, התעדכן באופן שוטף על מהלך הדיונים והנחה את חברי המשלחת{{הערה|[[אילן פפה]], '''אצולת הארץ: משפחת אל-חוסייני''', עמודים 324-326}}.