|
:"(טו) ויתן לישמעאל ולבניו ולבני קטורה מתנה וישלחם מעל יצחק בנו. (טז) וישמעאל עם בניו ובני קטורה עם בניהם נסעו יחדו וישבו מפארן עד לבא בבלה בכל הככר אשר מקדם נוכח המדבר. (יז) ויתחברו איש אל אחיו ויקראו בשם ערבים וישמעאלים."{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hayovlim/20.htm ספר היובלים, פרק כ’, פסוקים טו’-יז’]}}
עדות מרכזית נוספת להיותולזיהויו של ישמעאל האבכאב המייסד של העם הערבי מצויה בספרו של [[יוסף בן מתתיהו]], [[קדמוניות היהודים]], שבו מתייחס ההיסטוריון היהודי במאה הראשונה לספירה לסיפור המקראי של ישמעאל ולנוהג [[ברית מילה|ברית המילה]]{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר ראשון, פרק י, פסקה ה, סעיפים 193-192.}} הנהוג הן ביהדות והן ובקרב מי שהוא זיהה כערבים (ובתקופתו, כנראה ה[[נבטים]]). לטענתו, הערבים מבצעים את ברית המילה בגיל 13 בגלל ההיסטוריה של ישמעאל כבנה של פילגש אברהם,{{מקור|איפה מופיעה הטענה הזו?}} אשר נימול באותו גיל. באותו הקשר הוא מתייחס אל ישמעאל כמייסד של העם הערבי,{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר ראשון, פרק יב, פסקה ד, סעיפים 221-220: "נולדו לישמעאל בסך הכל שנים-עשר בנים... אלה התישבו בכל הארץ המשתרעת מן הפרת עד הים האדום וכינוה ארץ נביות. הם שנתנו את שמותיהם לעם הערבי ולשבטים הערביים".{{ש}}ראו גם בסיפור מכירת יוסף בספר שני, פרק ג, פסקה ג, סעיף, 32: "סוחרים ערבים מגזע הישמעאלים".}} ומציין שאברהם הוריש לישמעאל ולצאצאיו את אדמת הערבים.{{הערה|Birgit Van Der Lans, “Hagar, Ishmael and the Abraham’s Household in Josephus’ Antiquitates Judaicae”, in Abraham, The Nations and the Hagarites, Leiden, Brill, 2010, p. 189, 194.}} כלומר, ללא קשר ישיר לקדר, הזיקה הגנאלוגית בין ישמעאל לערבים הייתה מסורת נפוצה בקרב שבטי צפון מערב חצי האי ערב כבר לפני אימוץ הנרטיב האברהמי בידי [[מוחמד]] במאה השביעית לספירה, וייתכן שרכיב זה בסיפור בספר בראשית שיקף מסורת ונרטיב מקומי של השבטים הנוודים באזור.
במסורת האסלאמית מוצאו של קדר נגזר גם מהגנאלוגיה האברהמית וכאחד מבני ישמעאל. על בסיס מסורת זו, ישמעאל הוא אביהם הקדמון של כל הערבים ואלה אף נקראים "בני ישמעאל". אומנם קיים בסיס מוצק לטענה זו ב[[חדית']] על דברי מוחמד: "כל הערבים הם צאצאי ישמעאל בן אברהם",{{הערה|[[#Webb|Webb]], עמ' 100.}} אולם לגישה זו וריאציות שונות, הן במישור הגנאלוגי המובהק (מי ילד את מי ומתי), והן במישור הקשר לאמונה המוסלמית:
|
