התיקון לשוויון זכויות – הבדלי גרסאות

'''התיקון לשוויון זכויות''' (באנגלית:'''(The Equal Rights Amendment (ERA''') הוא הצעה לתיקון ל[[חוקת ארצות הברית|חוקת]] ארצות הברית שנועדה להבטיח את שוויון הזכויות עבור כל האזרחים, ללא קשר למין ומגדר; התיקון מבקש לסיים את ההבדלים הקבועים בחוק בין גברים לנשים בתחומי ה[[גירושים|גירושין]], [[רכוש]], [[אפליה בשוק העבודה|תעסוקה]] ותחומים נוספים.<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Olson, James S.; Mendoza, Abraham O|שם=American Economic History: A Dictionary and Chronology: A Dictionary and Chronology|מו"ל=Greenwood|שנת הוצאה=2015|עמ=200|קישור=https://books.google.co.il/books?id=SZK5BwAAQBAJ&lpg=PA425&ots=yXHMyeKtF8&dq=wladaver-morgan+susan+equal+rights+amendment&pg=PA200&redir_esc=y#v=onepage&q=wladaver-morgan%20susan%20equal%20rights%20amendment&f=false}}</ref>}} ERA נוסח במקור על [[אליס פול]] ו[[קריסטל איסטמן]] (Crystal Eastman) הוצג, לראשונה ל[[הקונגרס של ארצות הברית|קונגרס]] ב-1923, ועורר דיון על משמעות שוויון בין נשים לגברים. בשנות עשרים, נשים ממעמד הביניים תמכו בתיקון, בעוד נציגות ודוברים של מעמד הפועלים התנגדו לתיקון בטענה כי צריך לתת הגנה מיוחדת בתנאים ובשעות עבודה לנשים עבודות.

בשנות השישים, בתקופת הגל השני של הפמיניזם, התעורר מחדש העניין בתיקון וחברת בית הנבחרים ממישגן [[מרתה גריפית'ס]] (Martha Griffiths) הובילה, ב-1971 את הניסיון להעביר אותו. ERA קיבל את תמיכת שני בתי הקונגרס וב-1972, הוגש לאישרור בתי המחוקקים של מדינות לאישור. תאריך היעד לאשרור התיקון היה 22 במרץ 1979. עד 1977, התיקון אושרר על ידי 35 מדינות מתוך 38 הנדרשות על פי חוק. עם תמיכה רחבה של שתי המפלגות ([[המפלגה הדמוקרטית|הדמוקרטית]] [[המפלגה הרפובליקנית|והרפובליקנית]]) ושל הנשיאים [[ג'רלד פורד|פורד]] [[ג'ימי קרטר|וקרטר]],<ref>{{הערה|{{Cite journal|url=https://muse.jhu.edu/article/584317|title=Phyllis Schlafly's "Positive" Freedom: Liberty, Liberation, and the Equal Rights Amendment|last=Miller|first=Eric C.|date=2015-06-19|journal=Rhetoric & Public Affairs|issue=2|volume=18|pages=277–300|issn=1534-5238}}</ref>}} היה נראה שהתיקון בדרך לאישור. אולם, [[פיליס שלאפלי]], פעילה שמרנית אנטי פמיניסטית גייסה קואליציה שמרנית רחבה של ארגונים ופעליים<ref>{{הערה|{{Cite news|url=https://www.nytimes.com/2016/09/06/obituaries/phyllis-schlafly-conservative-leader-and-foe-of-era-dies-at-92.html|title=Phyllis Schlafly, ‘First Lady’ of a Political March to the Right, Dies at 92|last=Martin|first=Douglas|date=2016-09-05|newspaper=The New York Times|language=en-US|issn=0362-4331|access-date=2017-06-20}}</ref><ref>}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.washingtonpost.com/national/phyllis-schlafly-a-conservative-activist-has-died-at-age-92/2016/09/05/513420e2-73bc-11e6-be4f-3f42f2e5a49e_story.html|כותרת=Phyllis Schlafly, a conservative activist, has died at age 92|אתר=Washington Post|תאריך_וידוא=2017-06-20}}</ref>}} בטענה שה-ERA יפגע ב[[עקרת בית|עקרות בית]] ויוביל לגיוס חובה של נשים לצבא.<ref>{{הערה|{{Cite web|url=http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2007/03/27/AR2007032702357_pf.html|title=New Drive Afoot to Pass Equal Rights Amendment|website=www.washingtonpost.com|access-date=2017-04-13}}</ref>}} ארבע מדינות ביטלו אישרור התיקון לפני תאריך היעד ב-1979. עם זאת, מאחר שלא היה תקדים בחוקת ארצות הברית לביטול תוקף של אשרור תיקון חוקה, הסוגיה הפכה לשאלה משפטית. ב-1978, הקונגרס האריך את אשרור המועד עד ה-30 ביוני 1982, אך מדינות נוספות לא אשררו את התיקון עד מועד זה.

לאחר הכישלון אשרור התיקון לשיויון זכויות, מספר ארגונים ניסו להביא לדיון מחודש את התיקון.<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.equalrightsamendment.org/|כותרת=ERA: Home|אתר=www.equalrightsamendment.org|תאריך_וידוא=2017-06-21}}</ref>}} ב-2013 הפעילות תפסה תאוצה כשהמהלך שהיה מתואם עם חברי סנאט ובית חברים, על מנת להביא לדחייה של תאריך האחרון לאשרור התיקון. מחלקת המחקר של הקונגרס הוציאה דוח בנושא<ref>{{הערה|{{Cite news|url=http://www.npr.org/sections/thetwo-way/2017/03/21/520962541/nevada-on-cusp-of-ratifying-equal-rights-amendment-35-years-after-deadline|title=Nevada Ratifies The Equal Rights Amendment ... 35 Years After The Deadline|newspaper=NPR.org|language=en|access-date=2017-06-21}}</ref>}} והצהירה שמעשית ניתן לדחות את אשרור התיקון. דבר שנתן תקווה לנסות שוב להעביר את התיקון.

ב-2014, הסנט של [[וירג'יניה|מדינת וירג'יניה]] והסנט [[אילינוי|מדינת אילינוי]] הצביעו מחדש לאשרר את ERA, עם זאת, בקונגרס של שתי המדינות התנגדו לאשרור. במקביל הלובי למען התיקון לשיויון זכויות פעל לאשרור מחדש של התיקון בעוד 10 מדינות.<ref>{{הערה|{{Cite web|url=http://www.equalrightsamendment.org/index.htm|title=ERA: Home|website=www.equalrightsamendment.org|access-date=2017-04-06}}</ref><ref>}}{{הערה|{{Cite news|url=http://www.npr.org/sections/thetwo-way/2017/03/21/520962541/nevada-on-cusp-of-ratifying-equal-rights-amendment-35-years-after-deadline|title=Nevada Ratifies The Equal Rights Amendment ... 35 Years After The Deadline|work=NPR.org|language=en|access-date=2017-04-06}}</ref><ref>}}{{הערה|{{Cite news|url=http://www.baltimoresun.com/news/maryland/politics/bal-cardin-equal-rights-amendment-20170121-story.html|title=As women march in D.C., Cardin co-sponsors new Equal Rights Amendment|last=Brown|first=Matthew Hay|work=baltimoresun.com|language=en-US|access-date=2017-04-06}}</ref>}} בעקבות [[מצעד הנשים 2017|מצעד הנשים בוושינגטון]] ב-21 בינואר 2017, התיקון קבל תשומת לב ציבורית מחודשת. וב-22 במרץ 2017, [[נבדה|נבאדה]] הייתה המדינה הראשונה מזה 40 שנה שאשררה את התיקון לשיויון זכויות<ref>{{הערה|{{Cite web|url=http://www.aauw.org/2015/11/05/ratify-the-era/|title=Let’s Ratify the ERA: A Look at Where We Are Now|website=AAUW: Empowering Women Since 1881|last=says|first=Quora|access-date=2017-04-06}}</ref>}} ובאילינוי חזרו לדון בנושא.<ref>{{הערה|{{Cite news|url=http://chicago.suntimes.com/news/illinois-at-center-of-revived-equal-rights-amendment-fight/|title=Illinois at center of revived Equal Rights Amendment fight|work=Chicago Sun-Times|language=en|access-date=2017-04-06}}</ref>}}

'''''סעיף 3:''' התיקון ייכנס לתוקף תוך שנתיים מתאריך האשרור''.<ref>{{הערה|[https://www.gpo.gov/fdsys/pkg/STATUTE-86/pdf/STATUTE-86-Pg1523.pdf PROPOSED AMENDMENT TO THE CONSTITUTION OF THE UNITED STATES]</ref>}}{{ש}}

ביום השנה ה-75 לוועידת [[ועידת סנקה פולס|סנקה פולס]] (1 ביולי 1923), אליס פול פמיניסטית ופעילה למען זכויות נשים הכריזה שהיא מתכוננת לקדם תיקון לחוקה שיוביל לשויון זכויות בין גברים לנשים.<ref>{{הערה|Congressional Research Service. </ref>}} לדעתה, [[התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית|התיקון ה-19]] לחוקת ארצות הברית לא מבטיח שלגברים ונשים יהיה יחס שווה. פול כתבה טיוטה לכבודה של [[לוקרישיה מוט|לוקרישה מוט]], פעילה מרכזית לביטול העבדות ולמען זכויות נשים שהייתה אחת מהמארגנות של ועידת סנקה פולס .<ref>{{הערה|{{Cite web|url=http://www.nps.gov/wori/learn/historyculture/lucretia-mott.htm.|title="Lucretia Mott" National Park Service|website=National Park Service|publisher=United States Government|access-date=March 21, 2016}}</ref>}}

{{ציטוטון|לגברים ולנשים יהיו זכויות שוות בכל רחבי ארצות הברית ובכל מקום בתחום שיפוטה. לקונגרס יהיה את הסמכות לאכוף סעיף זה בחקיקה מתאימה}}.<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://now.org/resource/equal-rights-ammendment/|כותרת=Equal Rights Amendment {{!}} National Organization for Women|אתר=now.org|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2017-06-20}}</ref>}}

ב-1943, אליס פול תיקנה את הנוסח מ-1923 והנוסח המתוקן הוא זה שאושרר על ידי הקונגרס ב-1972.<ref name{{הערה|שם="auto">|{{Cite web|url=http://history.hanover.edu/courses/excerpts/336era.html|title=Equal Rights Amendments, 1923-1972|website=history.hanover.edu|access-date=2016-09-23}}</ref>}} ניסוח זה היה מבוסס על התיקונים [[התיקון ה-15 לחוקת ארצות הברית|ה-15]] וה-19 לחוקה. בשנות הארבעים התנגדים לתיקון הציעו ניסוח אלטרנטיבי: לא יהיה בידול על בסיס מיני אלא אם כן הוא מוצדק באופן סביר על ידי הבדלים במבנה הפיזי, הבדלים ביולוגיים או תפקוד חברתי. ניסוח זה נדחה הן על התומכים ב-ERA והן על ידי המתנגדים לו.<ref>{{הערה|{{Cite book|url=https://books.google.com/books?id=ioM-8naFn60C&source=gbs_navlinks_s|title=Moving the Mountain: The Women's Movement in America Since 1960|last=Davis|first=Flora|date=1999-01-01|publisher=University of Illinois Press|isbn=9780252067822|language=en}}</ref>}}

מאז שנות העשרים, ההצעה לתיקון החוקה יצרה לחילוקי דעות בין [[פמיניזם|פמיניסטיות]] על המשמעות של שוויון לנשים. [[אליס פול]] שעמדה בראש [[מפלגת הנשים הלאומית (ארצות הברית)|מפלגת הנשים הלאומית]] הייתה תומכת נלהבת בהצעה. היא טענה כי נשים צריכות להיות שוות לגברים בכל המובנים, גם אם משמעות הדבר היא להקריב הטבות מסוימות שניתנות לנשים באמצעות חקיקת מגן, כגון מספר שעות העבודה ביום, עבודה בלילה או הרמת משאות כבדים.<ref>{{הערה|Nancy Cott, "Feminist Politics in the 1920s: The National Woman's Party", ''Journal of American History'' (1984( 71#1 pp: 43-68. [http://www.jstor.org/stable/1899833 in JSTOR]</ref>}} מתנגדות לתיקון, למשל מ-Women's Joint Congressional Committee, טענו כי תנאי העבודה ייחודים לנשים מגנים עליהן ואובדן הגנה לא יהיה שווה את הרווח שלכאורה יהיה בשוויון

. החלוקה בין מתנגדות לתומכות בקידום התיקון היה על בסיס מעמדי. עיקר התומכות בתיקון לחוקה היו ממעמד הביניים והמתגדות היו ממעמד הפועלים ותנועת העובדים.<ref>{{הערה|Nancy Cott, "Historical Perspectives: The Equal Rights Amendment Conflict in the 1920s." in Marianne Hirsch and Evelyn Fox Keller eds., ''Conflicts in Feminism,'' (Routledge, 1990) ch 2.</ref>}} ב-1923 [[מרי אנדרסון]] הובילה את הקמפיין נגד התיקון כנציגת הנשים ממעמד הפועלים וה-United States Women's Bureau (גוף של משרד העבודה האמריקאי לקידום מחקר בנושא נשים עובדות). היא טענה כי חקיקת מגן בנושאים כמו [[שכר מינימום]], תקנות בטיחות, הגבלת שעות עבודה (יומיות ושבועיות), הפסקות הצהריים ו[[חופשת לידה|חופשת הלידה]], יביאו תועלת רבה לרוב הנשים שנאלצות לעבוד מתוך צורך כלכלי, ולא מתוך הגשמה אישית.<ref>{{הערה|Dorothy Sue Cobble, The Other Women’s Movement: Workplace Justice and Social Rights in Modern America, (Princeton, New Jersey: Princeton University Press, 2004), 51.</ref>}} הדיון על התיקון בחוקה חידד את ההבדלים בין פועלות לנשות מקצוע. [[אליס המילטון]], רופאה ומובילת המחקר בתחום [[בטיחות וגיהות בתעסוקה]], טענה שהתיקון לחוקה יפגע בהישגים המעטים שהושגו למען נשים עובדות וישאיר אותן ללא כל הגנה בהווה ואפשרות לשפר את התנאים שלהן בעתיד.<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.acs.org/content/acs/en/education/whatischemistry/landmarks/alicehamilton.html|כותרת=Alice Hamilton and the Development of Occupational Medicine - American Chemical Society|אתר=American Chemical Society|שפה=en|תאריך_וידוא=2017-06-21}}</ref>}}

מפלגת הנשים הלאומית הצליחה להביא ב[[ויסקונסין]] לחקיקת חוק שוויון זכויות וב-1921.<ref>{{הערה|Genevieve G. McBride, "<span>'</span>Forward' Women: Winning the Wisconsin Campaign for the Country's First ERA, 1921" in Peter G. Watson Boone, ed., ''The Quest for Social Justice III: The Morris Fromkin Memorial Lectures, 1992–2002'' (Milwaukee: University of Wisconsin-Milwaukee, 2005)</ref><ref>}}{{הערה|{{cite book|url=https://books.google.com/books?id=s3H087kqzlUC&pg=PA284|title=Public Women, Public Words: A Documentary History of American Feminism, Volume II: 1900 to 1960|publisher=Rowman & Littlefield|year=2005|pages=284–5|editor1-last=Keetley|editor1-first=Dawn|editor2-last=Pettegrew|editor2-first=John}}</ref>}} בדצמבר 1923 הסנטורים [[צ'ארלס קרטיס]], מי שעתיד סגן הנשיא ודניאל ריד אנתוני הבן, רפובליקנים מקנזס, קידמו ERA ברמה הלאומית. הם הציגו החלטה משותפת לסנאט ב-10 בדצמבר 1923, ולבית הנבחרים ב-13 בדצמבר 1923.<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://dolearchives.ku.edu/hdtopics_era/|כותרת=History Day - Equal Rights Amendment (ERA) {{!}} Robert and Elizabeth Dole Archive and Special Collections|אתר=dolearchives.ku.edu|שפה=en|תאריך_וידוא=2017-06-21}}</ref>}}

בין 1950 ל-1953, הועבר בקונגרס נוסח מרוכך של ה-ERA שביקש מצד אחד קדם את התיקון לשויון ובמקביל להשאיר את ההגנות הקיימות לנשים בחוק. שינוי זה לא היה מקובל על חלק מתומכי השינוי. <ref>{{הערה|{{cite web|url=http://content.cdlib.org/view?docId=kt6f59n89c&brand=calisphere&doc.view=entire_text|title=Conversations with Alice Paul: Woman Suffrage and the Equal Rights Amendment.|website=cdlib.org|publisher=Suffragists Oral History Project}}</ref><ref>}}{{הערה|{{cite web|url=http://www.jofreeman.com/lawandpolicy/eraname.htm|title=What's in a Name? Does it matter how the Equal Rights Amendment is worded?|work=jofreeman.com}}</ref><ref>}}{{הערה|{{cite book|url=https://books.google.com/books?id=AXlSB6-WpKUC&pg=PA31|title=On Account of Sex: The Politics of Women's Issues, 1945-1968|publisher=University of California Press|year=1989|pages=31–32|author=Cynthia Ellen Harrison}}</ref>}}

המצע של המפלגה הרפובליקני כלל סעיף התומך בתיקון החוקה מאז 1940, והוא חודש בכל מערכת בחירות עד [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1980|1980]].<ref name{{הערה|שם="'70s 245">|{{cite book|title=How We Got Here: The '70s|last=Frum|first=David|publisher=Basic Books|year=2000|isbn=|location=New York, New York|pages=245–248|authorlink=}}</ref>}} [[פדרציית העבודה האמריקאית]] וארגוני עובדים אחרים התנגדו בחריפות לתיקון משום שחששו כי התיקון יבטל את החקיקה המגנה על נשים. [[אלינור רוזוולט]] וכלכלני [[הניו דיל]] גם התנגדו לתיקון משום שחששו שההשלכות שלו עשויות לפגוע בשליטה הגברית בארגוני העובדים שהיו מרכיב מרכזי בניו דיל. כן, הם טענו שאף על פי שה ERA מקדם נשים מהמעמד הבינוני, הוא יפגע נשים ממעמד הפועלים. הדמוקרטים מצפון ארצות הברית שהתנגדו לתיקון היו אנשי איגודי העבודים. התיקון לשויון זכויות נתמך על ידי דמוקרטים מדרום ארצות הברית ועל ידי מרבית הרפובליקנים<ref name{{הערה|שם="'70s 245" />}}. בוועידה הלאומית הדמוקרטית ב-1944, הדמוקרטים כללו את תיקון החוקה לשויון זכויות במצע שלהם אבל לא הייתה הסכמה בנושא עד שתיקון עבר בקונגרס בשנת 1972<ref name{{הערה|שם="'70s 245" />}}. בסיס התמיכה ב-ERA עד סוף שנות השישים היה של נשים רפובליקניות מהמעמד הבינוני. 

בוועידה הלאומית הדמוקרטית ב-1960 עלתה לדיון הצעה לאימוץ התיקון לשויון זכויות אולם היא נדחתה על ידי אופזיציה חזקה שכללה את [[האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות|האיגוד האמריקאי לחירויות האזרח]] וארגוני המורים, האחיות וקבוצות עובדים נוספות וכן על ידי אגף הנשים של הכנסייה המתודיסטית, והמועצות הלאומיות של הנשים היהודיות, הקתוליות והאפרו-אמריקאיות.<ref>{{הערה|{{cite book|url=https://books.google.com/books?id=LF8ov6Vc4YQC&pg=PA209|title=A Room at a Time: How Women Entered Party Politics|publisher=Rowman & Littlefield|year=2002|isbn=978-0-8476-9805-9|page=209|author=Jo Freeman}}</ref>}} התומכים הדמוקרטים בתיקון דרשו מהמועמד לנשיאות [[ג'ון פיצג'רלד קנדי|ג'ון פ. קנדי]] להכריז על תמיכה בתיקון אף על פי שלא היה להם רוב בוועידה. ב-21 באוקטובר 1960 כתב קנדי ליושבת ראש מפלגת הנשים הלאומית בו הביעה תמיכה בתיקון.<ref>{{הערה|{{cite web|url=http://www.presidency.ucsb.edu/ws/index.php?pid=74146|title=Letter to Mrs. Emma Guffey Miller, Chairman of the National Woman's Party|date=October 21, 1960|website=ucsb.edu|author=Kennedy, John F}}</ref>}} עם בחירתו הוא מינה את אסתר פיטרסון לאישה בכירה ביותר בממשל. פיטרסון התנגדה בפומבי לתיקון לשוויון זכויות משום שהאמינה כי הוא יחליש את חוקי המגן.<ref name{{הערה|שם="fofweb.com">|{{cite web|url=http://www.fofweb.com/History/MainPrintPage.asp?iPin=awhm0502&DataType=Women&WinType=Free|title=Peterson, Esther Eggertsen|publisher=Infobase Learning|work=Facts on File History Database}}</ref>}} בסופו של דבר, קשריו של קנדי עם איגודי העובדים הובילו לכך, שהלכה למעשה, הממשל לא תמך ב-ERA.<ref>{{הערה|{{cite book|url=https://books.google.com/books?id=PEojQDou7MIC&pg=PA864|title=Encyclopedia of the Kennedys: The People and Events That Shaped America|publisher=ABC-CLIO|year=2012|page=864|author=Joseph M. Siracusa}}</ref>}}

כמחווה לתומכות בשינוי החוקה, מינה קנדי את [[הוועדה הנשיאותית למעמד האישה]] (Presidential Commission on the Status of Women) על מנת לחקור את אפליה על בסיס מגדרי בארצות הברית. בראש הוועדה עמדה [[אלינור רוזוולט]] שהתנגדה לתיקון לחוקה אך לא יצאה בפומבי נגדו ובשנות השישים המוקדמות. רוזוולט הודיעה כי בשל מעמדם החזק של ארגוני העובדים, היא מאמינה שה-ERA כבר אינו מהווה איום לנשים כמו בעבר ועל כן היא לא מתגדת לקדם את התיקון בחוקה. עם זאת, בדווח של הוועדה הנישואתית למעמד האישה (שהתפרסם לאחר מותה) נכתב כי התיקון אינו נדרש.<ref>{{הערה|{{cite book|url=https://books.google.com/books?id=55XG0oS3XyYC&pg=PA184|title=Eleanor Roosevelt and the Media: A Public Quest for Self-fulfillment|publisher=University of Illinois Press|year=1987|page=184|author=Maurine Hoffman Beasley}}</ref>}} הוועדה קידמה את חוק שכר שווה שנחקק ב-1963 וצו נשיאותי לביטול אפליה על בסיס מגדרי בשירות הציבורי. כמו כן, הוועדה הנשיאותית למעמד האישה ייסדה רשת של ועדות מקומיות וכנסים אזוריים שעודדו-שיח בנושא מעמד האישה. פעילות הוועדה העלאתה את המודעות הציבורית לכך שהחוק שכר שווה לא נאכף ונשים עדין מופלות לרעה במקומות העבודה.<ref>{{הערה|{{Cite news|url=https://www.thoughtco.com/presidents-commission-on-the-status-of-women-3529479|title=President's Commission on the Status of Women 1961-1963|newspaper=ThoughtCo|access-date=2017-06-21}}</ref>}} באותה התקופה, החל מאמצע שנות השישים הייתה התעוררות פמיניסטית מחודשת הקשורה גם לספרה של [[בטי פרידן]] [[המסתורין הנשי]] שהפך לרב מכר וב-1966 הוקם [[ארגון לאומי לנשים (NOW)]] שדגל בעיקרון השיויון ובמסמך עקרונות היסוד ששפרסם ב-1968, מופיע התיקון לחוקה. NOW הפך לארגון משמעותי בסוף שנות השישים אחרי מספר הישגים משפטיים וחל לפעול בבית הנבחרים לקידום התיקון. ב-21 במאי 1969 חברת הקונגרס, [[שירלי צ'יזהולם]], קראה לקונגרס לאשר את התיקון לחוקה<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://gos.sbc.edu/c/chisholm.html|כותרת=Gifts of Speech - Shirley Chisholm|אתר=gos.sbc.edu|תאריך_וידוא=2017-06-21}}</ref>}} והעלתה את הנושא שוב לדיון ציבורי. כשנה לאחר מכן, צ'יזהולם, נשאה נאום בשם "למען התיקון בחוקה לשויון זכויות בו היא דיברה על כך שאפליה על בסיס מיני נפוצה מאוד והסבירה כיצד ה-ERA יטפל בכך<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170707111153:1">|{{קישור כללי|כתובת=http://archive.vod.umd.edu/civil/chisholm1970int.htm|כותרת=Shirley Anita St. Hill Chisholm, "For the Equal Rights Amendment" (10 August 1970)|אתר=archive.vod.umd.edu|תאריך_וידוא=2017-06-27}}</ref>}}.

בפברואר 1970, השבית NOW את הדיון בוועדת המשנה של סנאט של שעסקה בהצעה לתיקון החוקה בנושא שינוי גיל ההצבעה ל-18. פעילות NOW שיבשו את הדיונים ודרשו דיון בנושא התיקון לשוויון זכויות וזכו לפגישה עם חברי הוועדה בה דנו בתיקון. באוגוסט באותה השנה, יותר מ-20,000 נשים אמריקאיות השתתפו [[בשביתת הנשים למען השוויון]] (Women's Strike for Equality) בדרישה לשויון חברתי, כלכלי, ופוליטי מלא.<ref>{{הערה|{{Cite news|url=http://billmoyers.com/story/1970-womens-strike-bit-history/|title=The 1970 Women's Strike: A Bit of History|newspaper=BillMoyers.com|language=en-US|access-date=2017-06-22}}</ref><ref>}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://time.com/4008060/women-strike-equality-1970/|הכותב=Sascha Cohen|כותרת=The Day Women Went on Strike|אתר=Time|תאריך_וידוא=2017-06-22}}</ref>}}

גריפית'ס הציגה מחדש את תיקון לשויון זכויות. בהצבעה על החלטה בבית הנבחרים, ב-12 באוקטובר 1971, 354 תמכו בתיקון 24 התנגדו לתיקון ו-51 נמעו.<ref>{{הערה|117 ''Congressional Record'' 35815</ref>}} בהצבעה בסנאט ב-22 במרץ 1972, 84 תמכו, 8 נגדו ו-7 נמעו.<ref>{{הערה|{{cite web|url=https://archive.org/stream/congressionalrec118funit#page/n93/mode/2up|title=Congressional record|work=archive.org}}</ref>}} הנשיא [[ריצ'רד ניקסון]] אישר מיד ה-ERA על בסיס ההצבעה בשני הבתים.<ref name{{הערה|שם="'70s 245" />}}

ב 2013, הסנאטורים [[בן קרדין]] ממרילנד [[מארק קירק]] מאילינוי, יחד עם חברת הקונגרס ג'קי ספיר מקליפורניה, הציגו הצעות זהות בשני בתיים במטרה להאריך שוב את תאריך הידע לאישור התיקון. <ref>{{הערה|{{Cite news|url=https://speier.house.gov/media-center/press-releases/congresswoman-speier-introduces-resolution-ratify-equal-rights-amendment|title=Congresswoman Speier Introduces Resolution to Ratify the Equal Rights Amendment|date=2017-02-01|newspaper=Congresswoman Jackie Speier|language=en|access-date=2017-06-21}}</ref>}}

ב -1972, ההצעה לתיקון חוקת ארצות הברית הועברה למדינות. 38 נדרשו לאשרר את תיקון תוך שבע שנים על מנת שיהפוך לחלק מהחוקה. ב -1972, 22 מדינות אישררו את התיקון ו-8 נוספות הצטרפו ב-1973. בין 1974 ל-1977, רק חמש מדינות אישרו את ה-ERA. התומכים חששו שעד המועד נקבע, 22 במרץ 1979, התיקון לא יעבור.<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170707111153:0">|{{קישור כללי|כתובת=http://www.equalrightsamendment.org/history.htm|כותרת=ERA: History|אתר=www.equalrightsamendment.org|תאריך_וידוא=2017-06-22}}</ref>}} עם זאת, מחוקקים של ארבע מדינות שאישרו את ה-ERA אימצו חקיקה שמתמיירת לבטל את האישרור.

'''התיקון לשויון זכויות אושר על ידי המדינות הבאות:''' הוואי, ניו המפשייר, דלוור, איווה, איידהו, קנזס, נברסקה, טקסס, טנסי, אלסקה, רוד איילנד, ניו ג'רזי, קולרדו, מערב וירג'יניה, ניו יורק, ויסקונסין, מישיגן, מרילנד, מסצ'וסטס, קנטקי, פנסילבניה, ויומינג, דרום דקוטה, אורגון, מינוסוטה, ניו מקסיקו, ורמונט, קוניטיקט, וושינגטון, מיין, מונטנה, אוהיו, צפון דקוטה, אינדיאנה ונבאדה.<ref>{{הערה|Gladstone, Leslie W. ''[https://maloney.house.gov/sites/maloney.house.gov/files/documents/olddocs/era/081904crsERAratification.pdf CRS Report 85-154 GOV: The Proposed Equal Rights Amendment]''</ref>}}

ב-1978 שהמועד לאישרור התיקון לחוקה התקרב ולא היה רוב של מידנות התומכות בתיקון, נציגת ניו יורק בבית הנבחרים, אליזבת הולצמן, הציעה להאריך את תאריך האשרור עד ה-30 ביוני 1982.<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.govtrack.us/congress/bills/95/hjres638/summary|כותרת=Summary of H.J.Res. 638 (95th): Joint resolution extending the deadline for the ratification of the equal rights amendment. - GovTrack.us|אתר=GovTrack.us|שפה=en|תאריך_וידוא=2017-06-23}}</ref>}} ההצעה עברה הן בסנאט והן בבית הנבחרים אך קבלה תמיכה של פחות משני שלישים מהקולות ; מסיבה זו, תומכי ERA סברו כי זה הכרחי שההצעה להארכת מועד האישרור תעבור לנשיא ג'ימי קארטר לחתימה כאמצעי זהירות. קרטר חתם על ההחלטה המשותפת,<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.presidency.ucsb.edu/ws/?pid=31062|כותרת=Jimmy Carter: Equal Rights Amendment Letter to Members of the House Judiciary Committee.|אתר=www.presidency.ucsb.edu|תאריך_וידוא=2017-06-23}}</ref>}} אם כי הוא הטיל ספק - מטעמים פרוצדורליים - בתקינות המעשה.<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://self.gutenberg.org/articles/Equal_Rights_Amendment|הכותב=Project Gutenberg|כותרת=Equal Rights Amendment {{!}} Project Gutenberg Self-Publishing - eBooks {{!}} Read eBooks online|אתר=self.gutenberg.org|תאריך_וידוא=2017-06-23}}</ref>}}

הארכת מועד האישרור על ידי הקונגרס לא הביא לכך שמדינות נוספות אישררו את התיקון לחוקה. בתקופה זו, בפלורידה ואילינוי נעשו ניסיונות להעביר את התיקון ללא הצלחה.<ref>{{הערה|{{Cite news|url=http://www.nytimes.com/1982/06/24/us/women-say-they-ll-end-fast-but-not-rights-fight.html|title=WOMEN SAY THEY'LL END FAST BUT NOT RIGHTS FIGHT|last=Jr|first=Nathaniel Sheppard|date=1982-06-24|newspaper=The New York Times|language=en-US|issn=0362-4331|access-date=2017-06-23}}</ref>}} מעבר לניסיונות לאישרור התיקון בבתי הנבחרים של המדינות, נערך גם דיון בבית המשפט של מחוז איידהו שפסק שהשינויים שאירעו לפני מועד הארכה תקפים והארכת מועד האישרור אינה חוקתית. ארגון לאומי לנשים (NOW) ערערו על החלטה זו פעמיים, בבית המשפט באיידהו<ref>{{הערה|{{Cite news|url=http://newsok.com/article/1968181|title=ERA DEALT TWO CRUSHING BLOWS|date=1981-12-23|newspaper=NewsOK.com|language=en-US|access-date=2017-06-23}}</ref>}} ובבית המשפט העליון.<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://eagleforum.org/era/now-v-idaho-memo.html|כותרת=NOW v Idaho (Memorandum)|אתר=eagleforum.org|תאריך_וידוא=2017-06-23}}</ref>}}

התומכות והתומכים בתיקון לשויון זכויות לנשים היו מכל הקשת הפוליטית האמריקאית. החל משנות הארבעים התמיכה בתיקון הופיע במצע של המפלגות הרפובליקנית והדמוקרטית.<ref name{{הערה|שם="'70s 245" />}} חברת הקונגרס הדמוקרטית שירלי צ'יזהולם שימשה כ"גשר" בתנועת הנשים בין נשים צבעוניות ונשים לבנות בעלות הכנסה נמוכה לבין הנשים לבנות מהמעמד הבינוני שהובילו את המאבק לתיקון<ref{{הערה|שם=הערה name="מספר 20170707111153:1" />}}.

ארגון לאומי לנשים (NOW) ו- ERAmerica, קואליציה של יותר מ-80 ארגונים שתמכה בתיקון, הובילו את המאמץ לאישרור התיקון<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170707111153:0" />}}. הקואליציה כללה אירוגני נשים (שהיו הגרעין של הקואליציה), ארגוני עובדים, ארגונים מקצועיים ואחרים<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170707111153:2">|{{צ-ספר|מחבר=Sarah Slavin|שם=U.S. Women's Interest Groups: Institutional Profiles|מו"ל=Greenwood Reference Volumes on American Public Policy Formation|שנת הוצאה=1995|עמ=179-182|סדרה=Greenwood Reference Volumes on American Public Policy Formation|קישור=https://books.google.co.il/books?id=It0XSBZz2wEC&pg=PA180&lpg=PA180&dq=ERAmerica&source=bl&ots=rY68HTg7xW&sig=uegAxKZRnPTQ_puEnPl-ZDpu4GE&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwjEooqXl93UAhWWOsAKHbLzBNwQ6AEIaTAO#v=onepage&q=ERAmerica&f=false}}</ref>}}. גם ארגוני נשים שחורות היו חלק מהקואליציה<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=CATHY SEDWICK and REBA WILLIAMS|שם=BLACK WOMEN AND THE EQUAL RIGHTS AMENDMENT|כתב עת=The Black Scholar|כרך=Vol 7 (10)|עמ=24-29}}</ref>}} בין 1972 ל -1982, תומכות ה-ERA ערכו עצרות ומשמרות, החתימו עצומות, הפעילו שדולות במדינות וברמה הלאומית, רתמו ידועניות למאבק ועוד<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170707111153:2" />}} ועוד. ב -9 ביולי 1978 NOW וארגונים נוספים ארגנו צעדה בוושינגטון, בהשתתפות יותר 100,000 תומכים ולמחרת נערכה בפעילות שתדלנות לקידום התיקון.<ref>{{הערה|{{Cite news|url=http://www.nytimes.com/1978/07/07/archives/supporters-of-the-equal-rights-amendment-gathering-for-march-in.html|title=Supporters of the Equal Rights Amendment Gathering for March in Washington Sunday|last=Bennetts|first=Leslie|date=1978-07-07|newspaper=The New York Times|language=en-US|issn=0362-4331|access-date=2017-06-26}}</ref><ref>}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://feminist.org/blog/index.php/2014/07/09/july-9-1978-feminists-make-history-with-biggest-ever-march-for-the-equal-rights-amendment/|הכותב=DAVID DISMORE|כותרת=July 9, 1978: Feminists Make History With Biggest-Ever March for the Equal Rights Amendment|אתר=Feminist Majority Foundation Blog|תאריך=}}</ref>}} בסמוך למועד האחרון לאישרור, ב-6 ביוני 1982, NOW ארגנו תהלוכות בחלק מהמדינות בהן לא עבר ה-ERA, פלורידה, אילינוי, צפון קרוליינה, אוקלהומה.<ref>{{הערה|{{Cite news|url=http://www.nytimes.com/1982/06/07/us/thousands-march-for-equal-rights.html|title=THOUSANDS MARCH FOR EQUAL RIGHTS|last=Times|first=Winston Williams, Special To The New York|date=1982-06-07|newspaper=The New York Times|language=en-US|issn=0362-4331|access-date=2017-06-27}}</ref>}}

המתנגדות והמתנגדים לתיקון החוקה טענו כי אם הוא יאושר, נשים יחויבו בגיוס חובה [[צבא ארצות הברית|לצבא]],<ref>{{הערה|{{Cite news|url=https://www.thoughtco.com/era-force-women-into-combat-3528848|title=Would the Dangers of the ERA Include Women in Combat?|newspaper=ThoughtCo|access-date=2017-07-02}}</ref>}} נשים נשואות יאבדו את הזכאות ל[[מזונות]] ואמהות לא יקבלו [[משמורת ילדים|משמורת]] על ילדיהן בהסדרי גירושין. בנוסף טכנו המתנגדים, כי יבוטלו השירותים הנפרדים לגברים ונשים ושהתיקון יוביל ל[[נישואים חד-מיניים]].<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2007/03/27/AR2007032702357_pf.html|כותרת=New Drive Afoot to Pass Equal Rights Amendment|אתר=www.washingtonpost.com|תאריך_וידוא=2017-07-02}}</ref>}} [[פיליס שלאפלי]], פעילה שמרנית, [[אנטי-פמיניזם|אנטי פמיניסטית]] שהגנה על תפקידי מגדר וערכי המשפחה מסורתיים, הובילה את המאבק נגד התיקון לחוקה בתקופה בו המדינות היו צריכות לאשרר אותו<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170707111153:4">|{{Cite news|url=https://www.nytimes.com/2016/09/06/obituaries/phyllis-schlafly-conservative-leader-and-foe-of-era-dies-at-92.html|title=Phyllis Schlafly, ‘First Lady’ of a Political March to the Right, Dies at 92|last=Martin|first=Douglas|date=2016-09-05|newspaper=The New York Times|language=en-US|issn=0362-4331|access-date=2017-07-02}}</ref>}}. היא טענה שגברים ונשים שווים בצורה משביעת רצון בזכות חוק שכר שווה (1963) [[חוק זכויות האזרח (1964)|וחוק זכויות האזרח (1964)]].<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.digitalhistory.uh.edu/disp_textbook.cfm?smtid=2&psid=3345|כותרת=Digital History|אתר=www.digitalhistory.uh.edu|תאריך_וידוא=2017-07-04}}</ref>}} היא גייסה למאבק הציבורי עקרות בית, פונדמנטליסטים, [[אוונגליזם|אוונגליסטים]], [[נצרות קתולית|קתולים]], [[מורמונים]] ויהודים אורתודוקסים. ניסיונה של שלאפלי בארגון פעילות פוליטית סייע לה לארגן, בזמן קצר, את האופזצייה תחת הסיסמה: "עצרו את השינוי בחוקה" (Stop ERA)<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.washingtonpost.com/national/phyllis-schlafly-a-conservative-activist-has-died-at-age-92/2016/09/05/513420e2-73bc-11e6-be4f-3f42f2e5a49e_story.html|כותרת=Phyllis Schlafly, a conservative activist, has died at age 92|אתר=Washington Post|תאריך_וידוא=2017-07-06}}</ref><ref name}}{{הערה|שם="הערה מספר 20170707111153:4" />}}.

בוועידה המפלגה הרפובליקנית ב-1980, התיקון לשויון זכויות הוצא ממצע המפלגה.<ref>{{הערה|{{Cite news|url=http://www.nytimes.com/1984/05/17/us/plan-to-omit-rights-amendment-from-platform-brings-objections.html|title=PLAN TO OMIT RIGHTS AMENDMENT FROM PLATFORM BRINGS OBJECTIONS|last=Perlez|first=Jane|date=1984-05-17|newspaper=The New York Times|language=en-US|issn=0362-4331|access-date=2017-07-04}}</ref>}} שלאפלי החלה את הקמפיין שלה נגד ה-ERA בנובמבר 1972 אחרי שהוא אושרר בסנט. אז, סקרים הציגו תמיכה בתיקון וההנחה הייתה שהוא יאושרר. 30 מדינות אשררו את התיקון עד 1973. אחרי 1973, מספר המדינות המאשררות הואט לטפטוף. התמיכה במדינות שלא אישררו ירדה מתחת ל-50%<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170707111153:3">|{{צ-ספר|מחבר=Jane J. Mansbridge|שם=Why We Lost the ERA (Equal Rights Movement)|מו"ל=University Of Chicago Press|שנת הוצאה=|עמ=110-115}}</ref>}}. פרופ' ג'יין מנסברידג' טוענת כי ה-ERA היה מאושרר בשנת 1975 או 1976 אלמלא מאמציה המוקדמים והיעילים של שלאפלי לארגן את המתנגדים<ref name{{הערה|שם="הערה מספר 20170707111153:3" />}}.