מלחמת אביה וירבעם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סיווג תבניות עדכון/שכתוב/השלמה* |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=יהדות}}
'''מלחמת אביה וירבעם''' היא [[מלחמה]] שנערכה בין [[אביה (מלך יהודה)|אביה בן רחבעם]], [[מלכי יהודה וישראל|מלך יהודה]], לבין [[ירבעם בן נבט]], מלך ישראל, בין השנים 911-908 [[לפנה"ס]]. המלחמה מתוארת ב[[מקרא]] ב[[ספר מלכים א']], וב[[דברי הימים ב']].
==תיאור המלחמה==
ב[[ספר מלכים]] מוזכרת המלחמה רק בקצרה ולא נזכרים פרטים נוספים. {{ציטוט|וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אֲבִיָּם וּבֵין יָרָבְעָם.|{{תנ"ך|מלכים א|טו|ז}}.}}▼
בספר מלכים א' מוזכרת המלחמה בלקוניות רבה:
▲
לעומת האזכור הדל בספר מלכים, מוקדש רובו של פרק י"ג בדברי הימים ב' לתיאור המלחמה בין שתי הממלכות. מהשתלשלות האירועים ניתן לראות כי לאחר גיוס [[צבא]]ות [[ממלכת יהודה|יהודה]] ו[[ממלכת ישראל|ישראל]], אשר כללו 400,000 ו-800,000 [[חייל]]ים בהתאמה{{הערה|ספר דברי הימים ב', ]רק י"ג, פסוק ג'.}}, פנה אביה אל ירבעם וצבאו והזהירם שלא ילחמו עמו:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַיָּקָם אֲבִיָּה, מֵעַל לְהַר צְמָרַיִם, אֲשֶׁר, בְּ[[הר אפרים|הַר אֶפְרָיִם]]; וַיֹּאמֶר, שְׁמָעוּנִי יָרָבְעָם וְכָל-יִשְׂרָאֵל. הֲלֹא לָכֶם, לָדַעַת, כִּי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נָתַן מַמְלָכָה לְ[[דוד|דָוִיד]] עַל-[[יהודים|יִשְׂרָאֵל]], לְעוֹלָם: לוֹ וּלְבָנָיו, בְּרִית מֶלַח. וַיָּקָם יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט, עֶבֶד [[שלמה|שְׁלֹמֹה בֶן-דָּוִיד]]; וַ[[מרד|יִּמְרֹד]], עַל-אֲדֹנָיו... וְעַתָּה אַתֶּם אֹמְרִים, לְהִתְחַזֵּק לִפְנֵי מַמְלֶכֶת יְהוָה, בְּיַד, בְּנֵי דָוִיד... בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אַל-תִּלָּחֲמוּ עִם-יְהוָה אֱלֹהֵי-אֲבֹתֵיכֶם, כִּי-לֹא תַצְלִיחוּ|מקור={{תנ"ך|דברי הימים ב|יג|ד|יב}}}}
אולם ירבעם התעלם מאזהרתו של אביה והחליט [[התקפה (צורת קרב)|לתקוף]] את צבא יהודה על ידי פיצול צבאו והעברת חלק מחייליו ל[[עורף (מלחמה)|עורף]] צבא יהודה, בכדי שישמשו כ[[מארב]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְיָרָבְעָם, הֵסֵב אֶת-הַמַּאְרָב, לָבוֹא, מֵאַחֲרֵיהֶם; וַיִּהְיוּ לִפְנֵי יְהוּדָה, וְהַמַּאְרָב מֵאַחֲרֵיהֶם|מקור={{תנ"ך|דברי הימים ב|יג|יג}}}}
למרות יתרונם המספרי, נחל צבא ישראל תבוסה אדירה. תבוסה זאת, שמתוארת בדברי הימים בתור [[נס]], הייתה מוחצת והובילה למותם של 500,000 חיילים מצבא ישראל ול[[כיבוש]] [[עיר|ערים]] ששכנו בשטח ממלכת ישראל:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וַיָּנוּסוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי יְהוּדָה; וַיִּתְּנֵם אֱלֹהִים, בְּיָדָם. וַיַּכּוּ בָהֶם אֲבִיָּה וְעַמּוֹ, מַכָּה רַבָּה; וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים מִיִּשְׂרָאֵל, חֲמֵשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ בָּחוּר... וַיִּרְדֹּף אֲבִיָּה, אַחֲרֵי יָרָבְעָם, וַיִּלְכֹּד מִמֶּנּוּ עָרִים, אֶת-[[בית אל (יישוב מקראי)|בֵּית-אֵל]] וְאֶת-בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת-יְשָׁנָה וְאֶת-בְּנוֹתֶיהָ; וְאֶת-[[עפרה (שבט בנימין)|עפרון (עֶפְרַיִן)]], וּבְנֹתֶיהָ|מקור={{תנ"ך|דברי הימים ב|יג|טז|כ}}}}
[[יוחנן אהרוני]], ב[[ספר]]ו "אטלס כרטא לתקופת המקרא", טוען כי מלחמת אביה וירבעם היא למעשה חלק מ[[מלחמת אזרחים|מלחמת האחים]] אשר נמשכה כל ימי [[רחבעם]], אביה ו[[אסא]], מלכי יהודה, ובמקביל כל ימי [[מלכי יהודה וישראל|בית ירבעם ובית בעשא]], ממלכת ישראל. עיקר ה[[קרב]]ות התחוללו בשטח [[נחלת שבט בנימין]], אשר היווה מוקד ל[[גבול|סכסוכי הגבולות]] בין שתי הממלכות{{הערה|יוחנן אהרוני, '''אטלס כרטא לתקופת המקרא''', [[ירושלים]], [[1964]], עמ' 78.}}.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{קצרמר|תנ"ך}}
| |||