שאטוראליאויהיי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
על פי דף השיחה... |
איחוד - ע"פ דף השיחה. תגית: הסרה או הוספה של תבנית הדורשת שינוי בערך |
||
שורה 1:
{{עיר
|שם=שאטוראליאויהיי
שורה 32 ⟵ 31:
|יחידה שלטונית שלישית=נפת שאטוראליאוהיי
}}
'''שאטוראָלְיָאוּיהֶיי''', (ב[[הונגרית]]: '''Sátoraljaújhely''', ב[[יידיש]]:'''איהל''' או '''אויהל''') היא [[עיר]] בצפון מזרח [[הונגריה]] במחוז [[בורשוד-אבאוי-זמפלן]], ליד הגבול ה[[סלובקיה|סלובקי]]
==משמעות השם==
השם הורכב מאיחוד שני כפרים סטרולי ואויהלי. בהונגרית "Sátoralja" 'סטרולי' פירושו "בקרקע האוהל" - אולי על שם הר שצורתו כאוהל. משמעות "újhely" 'אויהלי' בהונגרית "מקום חדש" - על שם שהעיירה נבנתה מחדש במקום גבוה יותר עקב שיטפונות. היו ששיערו שאוהל נקראה כך בידי היהודים בגלל המשמעות העברית של השם{{הערה|השערה זו מופיעה פעמים רבות בספרות היהודית ותועדה בספר היזכור של הקהילה ובאנציקלופדיה [[אוצר ישראל]])}}. בספרות הרבנית של אותו הזמן מוזכרת העיר כ"עיר חדש" וכדומה.
==היסטוריה==
בשנת [[1261]] קיבלה מעמד עיירה מידי בית המלוכה ההונגרי, שבנה בתוכה [[מבצר]]. מיקומה על נתיבי המסחר בין [[טרנסילבניה]], [[רוסיה]] ו[[פולין]] הביא להתפתחותה, בעיקר בתחום היין - ייצור ומכירת יין [[טוקאי (יין)|טוקאי]]. במאה ה-19 העיירה הייתה מקור למרידות נגד [[בית הבסבורג|בית המלוכה ההבסבורגי]] למען עצמאות הונגרית.
לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] במסגרת [[חוזה טריאנון]] בשנת [[1920]] הוחלט שהגבול בין [[הונגריה]] ל[[צ'כוסלובקיה]] יעבור בנחל רוניווה העובר בעיירה. רוב שטחה נותר תחת שלטון הונגרי. בצד הצ'כי, בו נותר כרבע משטח העיירה המקורית, הוסב שם העיר ל''סלוֹבֶנסקַה נוֹבֶה-מֶסטוֹ'' (העיר החדשה הסלובקית). שתי מסילות הרכבת והכביש הראשי עברו בשטח ההונגרי.
שורה 45 ⟵ 44:
==יהודי העיירה אוהלי==
ישנו תיעוד על קיום קהילה יהודית מ-[[1734]] והקבר העתיק ביותר בבית הקברות שם הוא משנת [[תק"כ]] ([[1760]]). בית כנסת מרכזי נבנה שם בשנת [[1790]]. ב-[[1887]] בעת שיפוצים שנערכו במקום נתגלו שמונה חדרי מרתף תחת הבניין. הנוצרים טענו שמדובר בחדרי צינוק הדומים לחדר בו הוחזק ישו, והאשימו את היהודים בפעילות לא חוקית. המסמכים הישנים ביותר של הקהילה היהודית הם משנת [[תקצ"א]] ([[1831]]).
רבה הראשון הידוע של אויהעל היה הרב ר' [[נפתלי צבי מוכיח]], ששמו מופיע כרב העיר בשנת תק"מ (1760). ב-1808 הגיע למקום הרב הגליציאני [[משה טייטלבוים (הראשון)|משה טייטלבוים]], תלמיד [[החוזה מלובלין]] שהפיץ במקום את רעיונות [[החסידות]]; בין היתר התחכך עם המשכיל המוקדם [[דוד פריזנהויזן]], ששימש כדיין בעיר. על אף שכיהן במקום 33 שנים, רק כמה עשרות משפחות קיבלו עליהן את דרכו. עם מותו ב-1841 הוצע תפקידו לבנו אלעזר ניסן ומשזה סירב, ירש אותו נכדו [[יקותיאל יהודה טייטלבוים (ייטב לב)|יקותיאל יהודה טייטלבוים]]. הלה נתבע לעזוב את מנהגי סבו, להתפלל אך ורק בנוסח אשכנז ולא לקלל איש בדרשותיו. הוא לא עמד בסיכום וגורש ב-1847. מקץ חמש שנים הוזמן לעיר הרב [[ירמיה לעוו]], מחשובי הארץ, שהביא עמו את הישיבה השנייה בגודלה בהונגריה מו[[ורבוי]]. לעוו נבחר גם בשל היותו מתנגד קיצוני; בניגוד לרוב רבני הונגריה, שדגלו בהסתייגות מאופקת מהחסידים, הוא הצהיר כי הללו [[שבתאים]] וגרועים מה[[נאולוגים]]. סכסוך קשה התנהל בינו לאדמו"ר מליסקא [[צבי הירש פרידמן]], על רקע חילופי ההשמצות התדירים ביניהם. ה[[דברי חיים]] מ[[נובי סונץ'|צאנז]] התלונן במכתבים ששיגר כי חסידי אויהל אינם יכולים לצאת לרחוב מבלי שייסקלו באבנים. לעוו תבע לאסור עליהם להיכנס לבית-המדרש בצו בית-דין או שיעזוב את הקהילה. גם הם עצמם רצו בהתארגנות נפרדת, וב-1867 הוקם בית-מדרש נפרד עבורם, שהיה כפוף לעדה הכללית.{{הערה|מאיר שש, '''מה טובו אוהעליך יעקב: קורות יהודי מחוז זאמפלאן''', ועד ספר-הזיכרון לאוהעל, טורונטו 1986. עמ' 87-90;{{כ}}מיכאל ק' סילבר, '''[https://www.academia.edu/3219774/There_are_no_Yeshivot_in_our_Country_for_Several_Good_Reasons_Between_Hasidim_and_Mitnagdim_in_Hungary_Hebrew_ ישיבות אין מצוי במדינתינו מכמה טעמים נכונים: בין חסידים ומתנגדים בהונגריה]'''.}}
הרב לעוו נחשב מחמיר גם ביחסו למודרנה ולתרבות הכללית, אף כי לא תמך בקנאים בראשות הרב [[הלל ליכטנשטיין]]. למרות שנבחר כיו"ר הסיעה האורתודוקסית בקונגרס היהודי הכללי בפשט ב-1868, התנגד לפילוג הקהילות במהלך [[הקרע ביהדות הונגריה]]. הוא היה החשוב מבין רבני [[קהילות הסטטוס קוו אנטה]], ובחר שלא לצרף את אויהל לארגון הארצי האורתודוקסי הכלל-ארצי ולהותירה עצמאית. עם מותו ב-1874 ירש אותו בנו אלעזר. בראותם שהוא ממשיך בקו של אביו, פרשו החסידים מעדת-האם והקימו קהילה קטנה שנספחה לוועד האורתודוקסי. ב-1886 החליט הרב לעוו לצרף גם את הקהילה הראשית, אך רבים סירבו לכך והיא התפצלה. כך היו בעיר לבסוף שלוש עדות: שתי אורתודוקסיות (באופן חריג ביותר, שכן לרוב הותרה רק אחת מכל זרם בכל יישוב), אחת חסידית ("ספרדית") ואחת גדולה שאינה ("אשכנזית"), ועוד אחת במעמד סטטוס קוו. ב-1891 הזמינו החסידים את הרב יוסף משה טייטלבוים לכהן כרבם.{{הערה|יקותיאל יהודה גרינוואלד, '''א טויזנד יאהר יידיש לעבן אין אונגארן''', פאריש פרעס 1945. עמ' 177-178.}}
גם בבית הכנסת של קהילת הסטטוס קוו התנהלו כל סדריו על פי ההלכה, והייתה נהוגה שם הפרדה מלאה בין גברים לנשים, הבימה ניצבה במרכז בית הכנסת, התפילה הייתה ללא מקהלה, נוסח התפילה היה הנוסח המלא ללא קיצורים ושינויים, וגם מבין יהודי קהילת הסטטוס קוו רק מתי מעט לא היו שומרי שבת. בית כנסת זה היה מיוחד משאר בתי הכנסת בגדלו ובפארו. על אף הפילוג, חברי שלש הקהלות חיו ביניהם באחווה ושלום ללא מריבות וסכסוכים בולטים ביניהם.
על פי כתב יד של אנציקלופדיה ליהדות הונגריה, בשנת [[1905]] העיירה מנתה 4500 יהודים מתוך 13,000 תושבים{{הערה|על פי אתר האנציקלופדיה ליהדות (אנגלית).}}. לפנים היו שם עוד יותר יהודים, אך עם גבור האנטישמיות הלך המספר והתדלדל. מפעל הטבק שהיה ענף התעשייה הגדול ביותר בעיירה נוסד בידי יהודים והיה שייך להם עד למלחמת העולם השנייה.
בשנות [[השואה]], עד שנת [[1944]] לא נשלחו יהודים מאוהלי ההונגרית לגרמניה, אך בשנה זו גרמניה פלשה רשמית וכבשה את הונגריה, והחלה במשלוח יהודים למחנות המוות. רוב יהודי העיירה נשלחו ל[[אושוויץ]] ונרצחו שם.
לאחר השואה נשארו בחיים רק מאות ספורות של יהודים, שלא הצליחו להחיות את הקהילה ועקרו משם במהרה.
בין רבני העיירה: ר' נפתלי צבי מוכיח, רבי משה טייטלבוים, ה"ישמח משה", נינו רבי משה יוסף טייטלבוים (עד [[תרנ"ז]]), בנו רבי [[ברכיה טייטלבוים]] (עד [[תרע"ז]]) ואחרון רבני העיירה, חתנו של רבי משה יוסף, הרב [[דוד דב מייזליש|דוד דב (בער) מייזליש]], מחבר הספר 'בניין דוד'{{הערה|1=[בניין דוד, אוהעל תרצ"ג]. נדפס שוב ב[[ניו יורק]] לאחר המלחמה}} שנרצח עם אנשי עיירתו בחודשים האחרונים של המלחמה. צאצאיו של רבי דוד דב משמשים כראשי קהילה ו[[אב בית דין]] בקהילות [[חסידות סטמר|סטמר]] ב[[ארצות הברית]]{{הערה|1=מספרי הרב דוד דב מייזליש [http://hebrewbooks.org/21148 אור דוד] [http://hebrewbooks.org/21445 בניין דוד] וכן [http://hebrewbooks.org/20831 הגדה של פסח] בדפוס מאוחר עם פירושו של הרב [[צבי הירש מייזליש]] הרב ממחנה [[ברגן בלזן]] ומחבר הספר [[שו"ת]] 'מקדשי השם'}}.
מיוצאי העיירה הרב האמריקני הלוחם נגד [[עבדות]] מיכאלי היילפרין.
=== בתקופה המודרנית ===
בשנת [[1970]] ממשלת הונגריה הלאימה את בית הקברות היהודי, וב-[[1983]] הסכימה להשיב את הבעלות לקהילה היהודית{{הערה|1=
[http://cdn.jta.org/archive_pdfs/1983/1983-08-25_162.pdf על בית הקברות באוהלי, בעיתון יהודי קנדה] (אנגלית)}}. את בית הקברות שיפצו, וקבוצות יהודים בעיקר [[חרדים]] מקהילת [[חסידות סטמר|סטמר]] ב[[ניו יורק]] נוסעות לשם לביקור, אל אוהל ציונו של הרבי ה"ישמח משה".
==קישורים חיצוניים==
* {{גטו|1069|שאטוראליאויהיי (Sátoraljaújhely)}}
* [http://vimeo.com/15501877 סרטון: 'סיור בעיירה אוהעל'] - למעשה סרטון עם תמונות סטטיות מבית הקברות היהודי עם ה'אוהל' של ה'ישמח משה' וכן תמונת קברו של הרב אלכסנדר סנדר מ[[חסידות קומרנה|קומרנא]].
* [http://dohanymuzeum.hu/satoraljaujhelyi-dohanygyar על שאטוראליאויהיי במוזיאון הטבק] (הונגרית) כולל תמונות.
* [http://www.kedem-auctions.com/Items/%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%9E%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%91-%D7%92%D7%99%D7%A0%D7%A6%D7%9C%D7%A2%D7%A8-%E2%80%93-%D7%90%D7%95%D7%94%D7%A2%D7%9C-%D7%AA%D7%A8%D7%9B%D7%90 מכירה פומבית של מכתב שידוכין מהעיירה 'אוהעל'] היא אוהלי.
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4161&pgnum=11 מכתב מרבה של אוהעל] ב[[הסכמה]] לספר.
* [http://maps.google.com/maps/ms?ie=UTF8&oe=UTF8&msa=0&msid=102277930150927054120.00045039ff120ec98e30f מפה ותמונה אווירית עדכנית של העיירה] כולל תמונות פנורמיות, תמונות עדכניות וסרטונים מהאזור.
* [http://www.youtube.com/watch?v=JBT0CFb5OT0 סרטון מקורי ביוטיוב על העיירה כיום] ועל שורשיה הנוצריים בעיקר. בדקה [7:23] נראה בית הכנסת הגדול על עמדו, בתמונה שחור לבן.
* [http://www.zadikim.net/?p=145 בית העלמין הישן באוהעל] - פרטי בית העלמין בעיירה.
* [[מאיר שש]], '''מה טובו אוּהֶעלֶיך יעקב - קורות יהודי מחוז זֶאמְפְּלֵאן.''' הוצאת ועד ספר הזיכרון יוצאי אוהעל וזאמפלאן, הונגריה. נדפס בטורונטו, קנדה, 1986 (ספר תלת לשוני בעברית, אנגלית והונגרית). העתק דיגיטלי ב[http://yizkor.nypl.org/index.php?id=2578 אתר הספרייה הציבורית של ניו יורק].
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קהילות יהודיות בהונגריה]]
[[קטגוריה:הונגריה: ערים]]
[[קטגוריה:ערים חצויות]]
| |||