א-ריש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עיצוב
עריכה
שורה 6:
התחבורה היהודית מתל אביב לחולון ומשם לירושלים ולמושבות הדרום בואכה [[נגב]] שבה ונתקפה מאבו כביר וא-ריש.{{הערה|{{דבר||3 ערבים נהרגו בתל א-ריש|1947/12/23|00110}}}} עקב כך הוסטה בינואר 48 התחבורה לנתיב חדש - [[דרך הביטחון]], בשולי השכונות הדרומיות של תל אביב (כיום [[דרך בן-צבי]]). דרך זו שימשה את תחבורת היישוב היהודי עד כיבוש האזור.
 
תל א-ריש שמעל לכפר נכבשהנכבש בראשונה על ידי כוחות חטיבת גבעתי ב[[מבצע חמץ]] ב-[[28 באפריל]] [[1948]], אך הם נאלצו לסגת באבדות כבדות מפני [[התקפת נגד]] של לוחמי גדוד אג'נאדין של [[צבא ההצלה]] ומפקדם מישל אל-עיסא שב-26 באפריל 1948, הצליחו להסתנן ליפו מבלי ידיעת האצ"ל או ההגנה, והתל שב ונתפס בידי הערביםבידם. עם ניצחונות ההגנה במבצע חמץ פינו הערבים את האזור. הקרב העיקרי היה סביב עמדת ה[[פילבוקס]] על התל. כיום הפילבוקספילבוקס נמצאהנמצא בתחומו של פארק בשכונת [[תל גיבורים (חולון)|תל גיבורים]] ב[[חולון]], ובמקום אתר זיכרון ובו הסבר על הקרב.
 
בא-ריש נשמרו במשך תקופה ארוכה הבתים המקוריים של השכונה. בשנים הראשונות לאחר כיבוש השכונה שימשו הבתים ל[[מחנה צבאי]] ולאכלוס [[עולה חדש|עולים חדשים]]. אחד המבנים הגדולים אשר שוכן על הכביש הראשי{{הערה|דרך בן-צבי פינת רחוב 3382}} היה למוסד ילדים של [[הוועדה לעליית הנוער הדתי|עליית הנוער הדתי]]. הייתה בו חברת נוער של כחמישים חניכים וחניכות, מעל גיל 15, שעלו מ[[צפון אפריקה]]. המוסד נועד להכין אותם לחיי עבודה. בשנת [[1952]] נסגר המוסד, וחניכיו עברו ל[[כפר בתיה]]{{הערה|1=המקור: הארכיון הציוני המרכזי s75/14617}}. במבנה שנותר פנוי הוקם מועדון [[גדנ"ע קליעה]].