פרנזי – הבדלי גרסאות

בספר הראיונות{{הערה|1=היצ'קוק/טריפו, [[הוצאת בבל]]/[[האוזן השלישית]] 2004, עמ' 302, 306}} שערך הבמאי הצרפתי הנודע [[פרנסואה טריפו]] עם [[היצ'קוק]] הוא כותב על הסרט:<br />

"בלונדון של ימינו חונק סוטה מין נשים בעזרת עניבה. בדקה החמש עשרה מגלה לנו היצקוק את זהותו של הרוצח, שאיתו ערכנו הכרות בסצנה השנייה של הסיפור. גבר אחר, שאנו עוקבים אחרי הקורות אותו, מואשם במעשי הרצח, נתפס, נעצר ומורשע; אנו מביטים בו במשך שעה וחצי, כשהוא נאבק באותו זבוב שנלכד ברשת [[קורי עכביש]].<br />{{ש}}

פרנזי הוא שילוב של שני סוגי סרטים: הסרטים שבהם [[היצ'קוק]] מזמין אותנו לעקוב אחר מסלולו של רוצח: [[צל של ספק]], [[פחד במה (סרט)|פחד במה]], [[אליבי (סרט)|אליבי]] ו[[פסיכו]]; וכן של הסרטים שבהם הוא מתאר את ייסוריו של אדם נרדף חף מפשע: [[39 המדרגות]], [[אני מודה]], [[נאשם]] ו[[מזימות בינלאומיות]]. בפרנזי אנו מוצאים שוב את העולם ההיצ'קוקי המסוגר כחלום בלהות, שבו הדמויות מכירות זו את זו: הרוצח, האדם החף מפשע, הקורבנות, העדים. זה עולם המצומצם למינימום ההכרחי, שבו כל פטפוט בחנות או במסעדה נוגע בדיוק לרציחות שבהן מדובר, עולם שכולו עשוי צירופי מקרים שיטתיים כל כך, עד שהם חופפים אלה לאלה אופקית ואנכית: פרנזי מציג לנו תמונה של מעין תשבץ שהרצח הוא נושאו."<br />

בהמשך מוסיף טריפו ומציין: <br />

"עם פרנזי ויתר היצ'קוק לראשונה על הגיבורות הזוהרות והמתוחכמות, שהטיפוסית מביניהן הייתה גרייס קלי - לטובת נשים מחיי היומיום, שנבחרו בהצלחה מרובה: [[ברברה לי-האנט]], [[אנה מאסי]], [[ויויאן מרצ'נט]] ו[[בילי וייטלו]]. הן הביאו איתן ריאליזם חדש ליצירתו של היצ'קוק, חיזקו את נופך הפרשיה הפלילית, הוסיפו אמינות ואפילו חספוס לאותו סיפור מקברי חדש, שנעדר כל רגש.<br />{{ש}}

הליהוק הגברי היה מוצלח פחות. ארשת פניו של החף מפשע שחושדים בו לשווא ([[ג'ון פינץ']]) ביטאה בעיקר מעין זעף אגואיסטי, ואהדתו של הקהל לא הייתה נתונה לו. באשר לרשע ([[בוב רסק]]), הוא היה קליל מכדי להפחיד את הצופים. <br />{{ש}}