חרות (עיתון) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏"חרות" עיתון יומי: עמדתו כלפי ממלכת ירדן
שורה 24:
 
גיליון "חרות" מספר 1 ראה אור ב[[תל אביב]] (ובה הודפס כל ימיו) ב-[[3 באוקטובר]] 1948. בינואר [[1949]], [[מנחם בגין]] מנהיג "תנועת חרות" ראה בו אחד מכלי ה[[הסברה]] המרכזיים שלה, מלקראת הבחירות ל[[האספה המכוננת|אספה המכוננת]] ([[הכנסת הראשונה]]) ובהמשך פורסמו נאומיו במלואם בעיתון. הוא התאפיין בקו אופוזיציוני מובהק כלפי המפלגה השלטת [[מפא"י]], וזאת בשונה מרוב העיתונות הישראלית באותן שנים. מאבקי התנועה, הפולמוסים שניהלה והביקורת על [[ממשלת ישראל]], תוארו ב"חרות" בהרחבה, בהם: המחלוקת על קבלת [[השילומים]] מ[[גרמניה]],{{הערה|ראו:תביעה נגד יעקב רובין עורך "חרות" ובתי הדפוס של העיתון על פרסומים ביקורתיים כנגד השילומים; ארכיון מכון ז'בוטינסקי, תיק ל 14 - 1/5.}} הביקורת על יחס [[משרדי הממשלה]] ל[[עולה חדש|עולים]] מ[[צפון אפריקה]] ו[[פרשת לבון]].
בשל אי ההכרה של תנועת החרות בחלוקת ארץ ישראל בשנת 1922, והתנגדותה לשלום עם [[ממלכת ירדן]], שיכיר בסיפוחה את [[הגדה המערבית]], הקפיד העיתון במשך כל שנות קיומו לציין את שמה של הממלכה בתוך מרכאות כפולות.{{הערה|[[אריה נאור]], '''בגין בשלטון : עדות אישית''', עמ' 100-99.}}
 
"חרות" נתן במה לביטוי חופשי לאנשי התנועה הרוויזיוניסטית, שנמנע מהם בתקופת המנדט, ואפשר תקשורת עם המונים בציבוריות הישראלית המתהווה, בימי הראשית של מדינת ישראל. עמודי גיליונות עסקו בידיעות חדשות מהארץ והעולם, ולצדם מאמרי פרשנות פוליטית נרחבים. הוגים ויוצרים כמו אורי צבי גרינברג, אב"א אחימאיר ויעקב ויינשל, פרסמו בו מפרי עטם. התפרסמו בו ידיעות על הנעשה בסניפי התנועה וב[[תנועות הנוער היהודיות הציוניות|תנועת הנוער]] [[בית"ר]]. המדורים בעיתון כללו: מדור מדעי, מדור ספורט, מדור לחיפוש קרובים, מדור לאשה ולמשפחה, מדור לביקורת ספרים, מחזות וסרטים, ומדור חידות ותשבצים.