|
|
|
בעקבות איסור זה, בעילת גויה בפרהסיא אסורה ב[[יהרג ואל יעבור]], מכיוון שהיא נחשבת כ[[אביזרייהו]] של [[גילוי עריות]] שהם כל איסורי יחסי מין שעונשם מיתה.{{הערה|[[מלחמות השם (רמב"ן)|מלחמות השם]] ל[[רמב"ן]] על [[מסכת סנהדרין]] פב א}}
== גזירת בית דינו של שם == ▼== <small>כתב הרמב”ם (פרק י”ב מאיסורי ביאה הלכה ו’ – ח’) בענין בעילת גויה: “לא פגעו בו קנאים ולא הלקוהו ב”ד הרי עונשו מפורש בדברי קבלה שהוא בכרת שנאמר כי חלל יהודה קדש ה’ אשר אהב ובעל בת אל נכר יכרת ה’ לאיש אשר יעשנה ער ועונה, אם ישראל הוא לא יהיה לו ער בחכמים ולא עונה בתלמידים ואם כהן הוא לא יהיה לו מגיש מנחה לה’ צבאות, הנה למדת שהבועל כותית כאילו נתחתן לעכו”ם שנאמר ובעל בת אל נכר ונקרא מחלל קדש ה’. '''עון זה אע”פ שאין בו מיתת ב”ד אל יהי קל בעיניך, אלא יש בו הפסד שאין בכל העריות כמותו''' שהבן מן הערוה בנו הוא לכל דבר ובכלל ישראל נחשב אע”פ שהוא ממזר והבן מן הכותית אינו בנו שנאמר כי יסיר את בנך מאחרי מסיר אותו מלהיות אחרי ה’. ודבר זה גורם להדבק בעכו”ם שהבדילנו הקב”ה מהם ולשוב מאחרי י”י ולמעול בו”. ידועים גם דברי הזוהר החמורים בענין זה שהבועל ארמית היא נדבקת בו לעולם הבא ולכל מקום שילך תלך איתו נשמת הגויה.</small> ==
▲== גזירת בית דינו של שם ==
גם ליהודייה אסור לקיים יחסי מין עם גוי, וגזירה זו תוקנה על ידי בית דינו של [[שם בן נח|שם]] שפסק על [[תמר (אשת ער)|תמר]] שנחשדה בזנות עם גוי - "הוציאוה ותשרף".
|
