צבי הירש אשכנזי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 7:
נולד בעיר [[טרביטש]] (בצ'כית: Třebíč) שב[[מוראביה]], שם למד אצל אביו, הרב יעקב בן בנימין ז"ק{{הערה|ר"ת: זרע קודש - מגלת ספר לרבי יעקב עמדין}}. בצעירותו נסע לעיר [[אובין]] {{אנ|buda}} (חלק מ[[בודפשט]] המודרנית) שב[[הונגריה]], ולמד אצל סבו, הרב [[אפרים הכהן]] (רב קהילת אובין) מחבר ספר "שער אפרים". (סבו זה היה חתן לאחד מבני בניו של רבי [[אליהו בעל שם מחלם]]){{הערה|{{HebrewBooks|[[יעקב עמדין]]|מגלת ספר|37017|עמוד=12}}}}. כמו כן נדד לעיר [[סלוניקי]] שב[[חבל הבלקן]], שם למד במשך שנתיים אצל הרב אליהו קובו; ממנו רכש את שיטת הלימוד הספרדית.
 
בהמשך חזר לאובין, שם התחתן ונולדה לו בת. לפי המתואר בספר "[[מגילת ספר]]" של בנו, רבי יעקב עמדין, נהרגו אשתו ובתו בשנת [[1686]] ([[ה'תמ"ו]]) כאשר בעת המצור של צבא [[אוסטריה]] על העיר פגע פגז של [[תותח]] בביתו ומוטט אותו על האשה והבת, והוא עצמו ברח מהעיר לפני כיבושה. הוא נדד והגיע ל[[סרייבו]] שב[[בוסניה (אזור)|בוסניה]] שם כיהן [[יהדות סרייבו|כרב הקהילה]] עד [[1689]]. כעבור זמן קצרבהמשך, יצא לחפש את הוריו שנשבו, ונפדו ב[[ברלין]], ובדרכו התארח אצל רבי [[שמואל אבוהב]] ב[[ונציה|וונציה]], ועבר גם ב[[אנשבך]], [[פיורדה]] ו[[פראג]].
 
בבואו לברלין נשא לאשה את שרה רבקה, בתו של הרב [[משולם זלמן מירלש]] נוימרק [[אב"ד]] [[קהילות אה"ו]]. אחר נישואיו ישב בעיר [[אלטונה]] 18 שנים, ייסד שם [[ישיבה]], ופעל רבות לתיקוני הדת בעיר. בשנת תס"ו מונה לרב של קהילות אה"ו, לצידו של הרב משה מרוטנברג, בהסכם רוטציה של 6 חודשים לכל אחד. בעקבות חילוקי דעות שהתעוררו בשאלה הלכתית בדינה של תרנגולת בלי לב נאלץ להתפטר, ומונה לרב קהילת האשכנזים ב[[אמסטרדם]]. הקהילה קצבה לו סכום עצום של 2,500 [[גילדן]] לשנה, פי עשרה מהמקובל בערים אחרות באותה עת. בני הקהילות, האשכנזית והספרדית, כיבדוהו מאוד. בעיר זו הדפיס את ספרו, שו"ת חכם צבי. אך בעקבות חילוקי דעות (להלן) נאלץ ה"חכם צבי" לעזוב את העיר.