צבי הירש חיות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הגהה
שורה 26:
 
בספרו "מנחת קנאות" התפלמס עם פסילת המשכילים את המסורת ותקף את מסקנות הרפורמים בוועידת בראונשווייג מ-1844, כולל התקפות אישיות על הרבנים גייגר ו[[שמואל הולדהיים]]. בחיבור אחר יצא להגנת [[הרמב"ם]] מפני התקפותיו החריפות של [[שד"ל]]. הגהותיו על התלמוד מצויות בנספחים כמעט בכל מהדורות הש"ס המסורתיות. כן יצא לאור שו"ת שלו. על חיבוריו המחקריים החשובים ביותר נמנה ה"מבוא לתלמוד".
מעניינת שיטתו על ערך החקלאות . לשיטתו{{הערה|בספר עטרת צבי, חלק א' מאמר ראשון עמ' שנו}}] רצון התורה שעם ישראל היה ויהיה עם חקלאי . תקופת הגלות גרמה לנו לרכוש עיסוקים שאינם מתאימים לא לטבענו ולא למודל אותו מציבה התורה וחכמי ישראל בפנינו. גם הרב קוק הלך בעקבות שיטה זאת{{הערה| עין איה ברכות ב למשניות ביכורים, אורות עמ' נח ובעוד מקומות}}.
 
שמעו של מהר"ץ יצא כאדם חריף ושנון, ולפיכך כל מיני אגדות עממיות נכרכו בו, אך אמיתותן נתונה בספק (אחת המעשיות על חריפותו: סופר למהר"ץ על עשיר ידוע שמיטיב את לבו במטעמים ב[[יום כיפור]]. המהר"ץ הגיב ואמר בלעג שבשביל אותו עשיר, [[קמצנות|קמצן]] מופלג, כך יש לקיים את חובת עינוי היום).