רודזיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 50:
רודזיה הדרומית מהווה מקרה ייחודי בדבר ימיהם של [[האימפריה הבריטית]] ו[[חבר העמים הבריטי]]. בניגוד לרוב [[מושבות]]יה של בריטניה, ובדומה ל[[אוסטרליה]] או ל[[איחוד דרום אפריקה|דרום אפריקה]], ידעה רודזיה הדרומית בשנות קיומה ובטרם הקמתה התיישבות לבנה ניכרת. למרות זאת, בניגוד למשל לדרום אפריקה, היא מעולם לא הוגדרה כ[[דומיניון]]. על אף זאת, הלכה למעשה נהנו תושביה הלבנים ממידה רבה של סמכויות [[ריבונות|ריבוניות]].
[[קובץ:Salisbury in 1930.jpg|300px|ימין|ממוזער|סולסברי, בירת רודזיה בשנות ה-30]]
עד לשנת [[1923]], [[רודזיה תחת שלטון חברת דרום אפריקה הבריטית|נשלטה רודזיה]] על ידי [[חברת דרום אפריקה הבריטית]]. תחת כשלושים שנות שלטון החברה, ידעה הארץ פיתוח קולוניאלי והתיישבות לבנה ניכרת. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], שאפה ממשלת בריטניה לסיים את שלטון החברה על רודזיה. לפיכך, הציעה הממשלה לתושביה הלבנים של רודזיה הדרומית בשנת [[1922]] להצטרף ל[[איחוד דרום אפריקה]] כפרובינציה. עם זאת, הם דחו את ההצעה ב[[משאל עם]] שערכו ברוב של כ-60%, והעדיפו הקמת ישות מדינית עצמאית על פני מיזוג מדיני עם דרום אפריקה.{{הערה|שם=Wood, J R T (June 2005)|Wood, J R T (June 2005). ''So Far and No Further! Rhodesia's Bid For Independence During the Retreat From Empire 1959–1965''. Victoria, British Columbia: Trafford Publishing. {{ISBN|978-1-4120-4952-8}}.}} לפיכך, ב-[[12 בספטמבר]] 1923 הקימה הממשלה בלונדון את מושבת [[רודזיה הדרומית]], ובכך זכו לראשונה הלבנים תושבי רודזיה בממשל עצמי ממשי. תחת המושבה, קיימו הלבנים בה מערכת תוססת של [[דמוקרטיה]] לרבות מערכות [[בחירות]], והקימו צבא מוקמימקומי אשר יהפוך לימים ל[[כוחות הביטחון של רודזיה|צבאם הלאומי]].{{הערה|שם=Berlyn, Phillippa (April 1978)|Berlyn, Phillippa (April 1978). ''The Quiet Man: A Biography of the Hon. Ian Douglas Smith''. Salisbury: M O Collins. OCLC 4282978. also includes (on pp. 240–256) Rowland, J Reid. "Constitutional History of Rhodesia: An outline".}} הם התגוררו בעשרות יישובים אשר כללו לצד משקים חלקיים גם כמה ערים ועיירות.
 
להלכה, ובהתאם לחוקת 1923, היו רשויות השלטון במושבה פתוחים לכלל האוכלוסייה, לרבות תושביה השחורים. עם זאת, קריטריונים של [[שכר]], [[השכלה]] ו[[רכוש]] עצמי, הביאו לכך שהרוב המכריע של בעלי זכות הבחירה וחברי הפרלמנט היו לבנים, למרות משקלם הנמוך באוכלוסייה הכללית.{{הערה|שם=Gowlland-Debbas, Vera (1990)|Gowlland-Debbas, Vera (1990). ''Collective Responses to Illegal Acts in International Law: United Nations action in the question of Southern Rhodesia'' (First ed.). Leiden and New York: Martinus Nijhoff Publishers. {{ISBN|0-7923-0811-5}}.}} ככלל, השלטון הלבן לא ייחס משקל רב לאינטרסים ולצרכים של האוכלוסייה השחורה, והפלה לטובה ולעתים אף באופן חוקי את האוכלוסייה הלבנה. כך למשל בחוק הקרקעות של שנת [[1930]] (Land Apportionment Act), יועדו מחצית מקרקעות הארץ לבעלות פרטית ללבנים בלבד, תוך חלוקת שאר השטח לכזה הנמצא בבעלות לאומית, שבטית ושחורה פרטית.{{הערה|שם=Weinrich, A K H (1973)|Weinrich, A K H (1973). ''Black and White Elites in Rural Rhodesia''. Manchester: Manchester University Press. {{ISBN|978-0-7190-0533-6}}.}} בעוד מערכות החינוך של המדינה הקנו ללבנים מיומנויות אשר אפשרו להם להשתלב בעבודות מנהל, תעשייה, אקדמיה ומדע, השחורים סבלו מהפליה בתחום זה אשר הקשתה עליהם להיקלט במשרות מכובדות. כאשר השחורים בדרך כלל מופנים ל[[צווארון כחול|עבודות כפיים]], הקימו הלבנים ברודזיה הדרומית [[כלכלת שוק]] מאוזנת יחסית, המתגאה בענף [[חקלאות]] משגשג ובתעשיות ברזל ופלדה מודרניות.{{הערה|Duignan, Peter; Jackson, Robert H, eds. (May 1986). ''Politics & government in African states, 1960–1985''. London, Sydney & Dover, New Hampshire: Croom Helm. {{ISBN|978-0-8179-8482-3}}.}} תחת חינוך, בריאות ורווחה בסטנדרטים אירופאים לאוכלוסייה הלבנה, סבלה האוכלוסייה השחורה בדרך כלל תחת תנאי מחיה לפי אמות מידה אפריקניות.{{הערה|Gastil, Raymond, ed. (1980). ''Freedom in the World: Political Rights and Civil Liberties, 1980''. New York: Freedom House. {{ISBN|978-0-87855-852-0}}.}}