אוגרית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1:
[[קובץ:Syria2mil-HE.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סוריה באלף השני לפנה"ס]]
[[קובץ:Ugarit ras shamra.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פתח המערה לאתר ראס שמרה]]
[[קובץ:Ugarit_01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הארמון המלכותי באוגרית]]
'''אוּגָרִית''' (כיום: '''תל ראס שמרה''', שפירושו ראש השמיר) הייתה [[עיר נמל]] שוקקת בימי קדם, על חוף [[הים התיכון]] בצפון [[הסהר הפורה]] (כמה קילומטרים צפונית לעיר [[לטקיה]], [[סוריה]] של ימינו). שיא פריחתה של העיר היה בשנים [[1450 לפנה"ס|1450]] עד [[1200 לפנה"ס]] לערך. מיקומה של העיר נשכח, והיא נתגלתה מחדש כאשר חקלאית שחרשה שדה בשנת [[1928]] חשפה במקרה [[קבר]] עתיק, שהתגלה כ[[נקרופוליס]] של אוגרית. חפירות שנערכו לאחר מכן חשפו עיר חשובה שתפסה את מקומה לצד [[אור (עיר)|אוּר]] ו[[ארידו]] כערש התרבות העירונית, עם פרה-היסטוריה המגיעה עד לשנת [[6000 לפנה"ס]] לערך.
שורה 19 ⟵ 22:
==החפירות באתר==
[[קובץ:Egyptian stele Ugarit Louvre AO31131.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המצבה המצרית שנמצאה באקרופוליס של אוגרית]]
[[קובץ:Boar rhyton Louvre AO18521.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מְכל בצורת ראש חזיר בר שנוצר באוגרית בין המאות ה-14 ל-13 לפני הספירה. כיום נמצא ב[[לובר
.]]
לאחר מציאת האתר, שלחה רשות העתיקות הצרפתית ב[[ביירות]] את תוכנית הקבר וממצאים למוזיאון ה[[לובר]] ב[[פריז]], החרסים זוהו כחרסים [[מיקנה|מיקניים]] והוחלט לערוך חפירות באתר. האתר נחשב בתחילתו כמושבה איגיאית.
נערכו במקום חפירות נרחבות מדי שנה בין השנים [[1929]]–[[1966]] למעט הפסקה בין השנים [[1939]]–[[1948]] בגלל [[מלחמת העולם השנייה]].
שורה 45 ⟵ 50:
==הדת האוגריתית==
[[קובץ:Baal Ugarit Louvre AO17330.jpg|שמאל|ממוזער|200px|צלמית הבעל מ[[ברונזה]]
, נמצא באוגרית, בלובר.]] הדת האוגריתית התמקדה באל המרכזי, שנקרא '''[[אל|אֵל]]''', "אבי האנושות", "יוצר הבריאה", תארים שיש להם מקבילים בתוארי [[אלוהים|אלוהי ישראל]]. בספר מלכים א', פרק כ"ב, פסוקים י"ט-כ"ב, ישנו תיאור של ה' נפגש במועצה שמיימית, תיאור דומה לזה נמצא גם בכתבים האוגריתיים. אל זה מתואר כזקן בעל זקן לבן, וכחכם, לטפן ובעל לב, שהכל נזקקים לרשותו, בכל מיני עניינים, והוא יושב במקום נסתר, "במוצא הנהרות בקרב אפיקי תהומות", במקום גבוה מאוד.
שורה 60 ⟵ 66:
==הכתב והארכיונים==
[[קובץ:טבח גד בחלב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כתובת ב[[אוגריתית]]
שנמצאה באוגרית. "טב[ח גד] בחלב" אזכור למנהג כנעני קדום של בישול גדי בחלב. מקורו של איסור בשר בחלב על פי חוקרי ההקשר המקראי לתרבויות המזרח הקרוב העתיק]] כבר בעונת החפירות הראשונה התגלו לוחות ועליהם סימני יתדות בכתב בלתי ידוע. הכתב הכיל 30 סימנים בלבד, אי לכך היה ברור כבר מלכתחילה שמדובר ב[[אלפבית|כתב אלפביתי]]. הלוחות פוענחו מהר למדי. התברר שהם כתובים בשפה מקומית [[אלפבית פרוטו-כנעני| פרוטו-כנענית]]
הקרובה מאד לעברית והיא נקראה אוגריתית. בנוסף נמצאו בתל לוחות הכתובים ב[[כתב יתדות|כתב היתדות]] הרגיל והכוללים תעודות ומסמכים בלשון ה[[אכדית]], קטעי מילונים שומריים-אכדיים ושומריים-חוריים. שיטות כתב אחרות שנמצאו כוללות את הכתב הקיפרו-מינואי, הכתב ההירוגליפי המצרי והכתב ההירוגליפי החתי. בסה"כ נמצאו חמישה סוגי כתב אשר נכתבו בשפות: [[אוגריתית]], [[שומרית]], [[בבלית]], [[חורית]], [[חתית]] ו[[קיפרו-מינואית]].
| |||