הבחירות לכנסת התשיעית – הבדלי גרסאות

| מפלגה רהמ לאחר הבחירות = [[ליכוד]]

}}

הבחירות התקיימו ב-[[17 במאי]] [[1977]], [[כ"ט באייר]] [[ה'תשל"ז]] לאחר שהוקדמו ממועדן המקורי - [[1 בנובמבר]] 1977, [[כ' בחשוון]] [[ה'תשל"ח]].

מערכת '''הבחירות לכנסת התשיעית''' הייתה ממערכות הבחירות החשובות והמשפיעות ב[[תולדות מדינת ישראל]], ותוצאותיה ניכרו לשנים, הרבה מעבר לשנות כהונת הכנסת התשיעית. בחירות אלו, המכונות "'''המהפך'''", היו הפעם הראשונה שבה הצליח [[הליכוד]] לקבל את השלטון במדינה, ובכך סיים את ה[[הגמוניה]] של מפלגות הפועלים, ובראשן [[מפא"י]], אשר שלטו במוסדות [[היישוב]] ולאחר מכן במדינה, במשך כמעט חמישים שנה, החל מ[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] ועד שנת [[1977]]. בחירות אלו סימנו בגלוי את השינוי במבנה הדמוקרטי והסוציו-אקונומי המתרחש בישראל, והעביר אל המרכז, מהשוליים, את קו השבר החברתי, הכלכלי והעדתי, שפיצל את החברה הישראלית, מעתה, לשני גושים שווי כוח לערך הנאבקים ביניהם, במקום שבו הייתה לאורך כל השנים שלפני כן הגמוניה ברורה של אנשי מפלגות הפועלים ותומכיהם.

 

==מערכת הבחירות==

===הבחירות הפנימיות במערך===

לאחר התפטרותו של רבין התמודדו [[יצחק רבין]] ו[[שמעון פרס]] על מועמדות המערך לראשות הממשלה. פרס, שהיה שר הביטחון, פיתח תדמית "ניצית" ו"ביטחוניסטית" לעומת רבין שנחשב ל"יוני". בבחירות פנימיות, שנערכו במרכז מפלגת העבודה ב-[[23 בפברואר]] [[1977]], זכה רבין ברוב של 1,445 קולות אל מול 1,404 קולות שקיבל פרס. רבין התחייב כי בממשלתו העתידית יקבל פרס "תפקיד חשוב", אך כפי הנראה התכוון לשלול ממנו את תיק הביטחון ולהעבירו ל[[יגאל אלון]].

 

===ההיערכות בליכוד===

בליכוד הייתה תחושה, אשר הסקרים שנערכו רק אישרו אותה, כי זו הפעם ניתן להשיג ניצחון היסטורי. הענן היחיד שהעיב על הכנות המפלגה היה מחלת הלב הקשה של [[מנחם בגין]], שסבל מ[[אוטם שריר הלב|התקף לב]] קשה זמן לא רב לפני הבחירות, ולמעשה לא השתתף במערכת הבחירות כלל.

 

 

===השמאל הרדיקלי===

מאז ש[[רק"ח]] התפלגה מ[[מק"י]] ב-1965 נשענה המפלגה על קולות האוכלוסייה הערבית כמעט באופן בלעדי, כאשר הקולות היהודים שקיבלה בטלים בשישים. כתוצאה מעובדה זו, הפכה המפלגה יותר ויותר למפלגה ערבית לאומית, למרות שבאופן רשמי מעולם לא הפסיקה להגדיר את עצמה כ[[קומוניזם|קומוניסטית]] ויהודית-ערבית. תהליך זה הגיע לשיא במהומות [[יום האדמה]] שרק"ח יזמה וניהלה. כדי להפיק את הרווח הפוליטי מכך היא יזמה את הקמת [[חד"ש]] שיועדה להיות מסגרת לא-קומוניסטית ולכלול לאומנים ערבים כמו [[חנא מוויס]] (שנבחר מטעמה לכנסת) וכך להגדיל את השפעתה הציבורית של רק"ח. בנוסף, [[צ'רלי ביטון]], איש [[הפנתרים השחורים]], צורף להתארגנות החדשה מתוך ניסיון לשבור את הבידוד של המפלגה ברחוב היהודי. בבחירות זכתה חד"ש בחמישה מנדטים, הישגה הטוב ביותר עד היום והפעם היחידה שבה רק"ח או חד"ש הצליחו להגיע למספר המנדטים שמק"י המאוחדת קיבלה בפעם האחרונה שהתמודדה ב-1961.