אגרוף (ספורט) – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Boxing080905 photoshop.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שני מתאגרפים קולומביאנים בזמן קרב]]

'''איגרוף''' הוא ענף [[ספורט]] המוכר עוד מימי קדם, ובו שני ספורטאים מתמודדים על הניצחון בקרב אגרופים.

 

==היסטוריה==

[[קובץ:איגרוף 336 לפנה"ס.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|איגרוף ביוון העתיקה:{{ש}}איור על גבי טאמפורה של קרב איגרוף באתונה משנת 336 לפני הספירה. המתאגרף משמאל ממתין לתורו ובינתיים מהדק את קשרי הכפפה בעזרת שיניו. מוצג במוזיאון הבריטי בלונדון]]

עוד בשלב מוקדם ביותר של התפתחותו למד האדם להילחם בידיו. בתחילה, כפועל יוצא מכורח המציאות, ובשלב מאוחר יותר למען השעשוע שבדבר, וכדי להתמודד עם עמיתיו.

 

בסוף [[המאה ה-19]] הפך האיגרוף (boxing) לספורט בעל חוקי משחק קפדניים. בשנת [[1865]] נתן [[המרקיז מקוינסברי]] את חסותו לתוכניתו של עיתונאי אנגלי, והעניק את שמו לחוקי האיגרוף הראשונים, שהפכו את האיגרוף ל"ספורט אציל", שכן חדל להיות סתם מאבק אכזרי.

[[קובץ:Armedforces boxing.jpg|ממוזער|250px|קרב איגרוף ספורטיבי]]

 

==חוקי המשחק==

===הזירה===

[[קובץ:Boxing ring.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים של זירת איגרוף עם מדרגות עליה, וכיסאות הפינה למנוחת המתמודדים בין הסיבובים.]]

זירת איגרוף סטנדרטית היא ריבוע שאורך כל אחת מצלעותיו הפנימיות (בין החבלים) נעה בין 4.9 ל-7.6 מטר. בדרך כלל הזירה מוקמת על במה שגובהה 91–120 ס"מ. גובהם של עמודי הפינה שביניהם מתוחים החבלים הוא 1.5 מטר. עוביים של החבלים הוא כ-2.5 ס"מ והם מתוחים בין עמודי הפינה בגובה 46 ס"מ, 76 ס"מ, 107 ס"מ, ו-1.37 מטר מעל רצפת הזירה. ריצפת הזירה (הקרשים) מרופדת ב[[קנווס]] בעובי 2.5 ס"מ. ארבע פינות הזירה מחולקות כך: פינה אחת "כחולה" היא פינתו של מתאגרף אחד, שם הוא נח בין סיבובי הקרב ושם ממתין לו (מחוץ לזירה) הצוות שלו. הפינה הנגדית היא הפינה ה"אדומה", השייכת למתאגרף השני. שתי הפינות הנותרות נקראות "פינות נייטרליות" ואינן משויכות לאיש מן המתאגרפים. חלוקת הזירה לפינות מאפשרת לשופט לנהל את הקרב כך שתהיה הפרדה בין המתאגרפים ברגעים שבהם אין הם נלחמים. כאשר שופט הזירה מפסיק את הקרב לצורך ספירה ל[[נוקאאוט]] או כדי לאמוד את מצבו של מתאגרף שנפגע, ממתין יריבו בפינתו (ה"כחולה" או ה"אדומה") או באחת הפינות ה"נייטרליות".

 

==איגרוף בישראל==

[[קובץ:רומן גרינברג-1999 צילום-מוטי קיקיון.jpg|שמאל|ממוזער|150px|רומן גרינברג, 1999]]

מספר מתאגרפים ישראלים זכו להצלחות בזירה הבינלאומית. [[הגר פיינר]] מחזיקה בתואר אלופת העולם באיגרוף מקצועני למשקל תרנגול, באיגוד איגרוף הנשים העולמי WIBF. היא זכתה בתואר זה בקרב שנערך ב-[[10 באוקטובר]] [[2009]] ב[[גרמניה]] מול המתאגרפת ה[[אוקראינה|אוקראינית]] אוקסנה רומנובה, לאחר שניצחה בנוקאאוט טכני בסיבוב השישי. מאז שמרה על תוארה 4 פעמים נוספות.