הבדלים בין גרסאות בדף "ביבליוגרפיה"

הוסרו 2 בתים ,  לפני שנתיים
מ
@26070940 שחזור הבוט - לגרסא של משתמש:Matanyabot
מ (תמונות - הסבה לעברית, תיקון פרמטרים (תג) (דיון))
מ (@26070940 שחזור הבוט - לגרסא של משתמש:Matanyabot)
 
לאופי הספר ולמטרת הביבליוגרפיה יש השפעה על תוכן הרשימה הביבליוגרפית ועל אופן הצגתה. למשל, כאשר רישום המקורות לשם מתן אסמכתה הוא מטרה עיקרית, יופיעו ברשימה גם מקורות נדירים או בעלי השפעה זעירה על תוכן הספר. לעומת זאת כאשר המטרה העיקרית היא הפניית הקורא לקריאה נוספת, לא יועילו מקורות מסוג זה בביבליוגרפיה. ספר מצעיד את הקורא קדימה מבחינת הידע שלו, וביבליוגרפיה טובה הנלווית אליו המצליחה למפות את התחומים הקרובים בצורה מועילה, משמשת מקפצה להמשך קידום הידע.
[[קובץ:Steinschneider portrait.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[משה שטיינשניידר]], ממייסדי המחקר הביבליוגרפי המודרני]]
, ממייסדי המחקר הביבליוגרפי המודרני]]
 
בעבר התמקדה הביבלוגרפיה בעיקר בספרים. ב[[המאה ה-21|מאה ה-21]], היא מכסה גם עבודות באמצעי מדיה אחרים כולל הקלטות אודיו, סרטים, אובייקטים גרפיים, [[תקליטור]]ים, [[מאגר מידע|מאגרי מידע]] ו[[אתר אינטרנט|אתרי אינטרנט]].
 
==כללי האזכור הביבליוגרפי==
[[קובץ:Library-shelves-bibliographies-Graz.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספרי ביבליוגרפיה בספריית האוניברסיטה של [[גראץ]]]]
]]
מוסדות, איגודים מקצועיים, כתבי עת ואוניברסיטאות מפרסמים כללים שונים לכתיבה ביבליוגרפית, אך אין מוסכמות מוחלטות באשר לאופן הכתיבה הביבליוגרפית. למרות זאת, האזכור הביבליוגרפי הנפוץ ביותר, ספר, נכתב כמעט תמיד על פי הסדר הבא: שם המחבר, '''שם הספר''', שם ההוצאה, מקום ההוצאה ותאריך יציאת הספר לאור{{הערה|1=קיימים שינויים שניתן להטמיע באזכור. לדוגמה: הוספת שנה עברית במקף כהמשך לשנה הלועזית, מספר מהדורה אחרי שם ההוצאה וכדומה.}}. לדוגמה: {{ציטוטון|אילון עמוס, '''הרצל''', הוצאת עם עובד, תל אביב, 1976}} .
 
1,311,391

עריכות