ג'ונו (גשושית) – הבדלי גרסאות

|שם=ג'ונו (Juno)

|תמונה=

[[קובץ:Juno Mission to Jupiter (2010 Artist's Concept).jpg|250px]]

|כיתוב=הדמיה של ג'ונו מתקרבת ל[[צדק (כוכב לכת)|צדק]]

|סוכנות חלל=[[נאס"א]]

 

==שם הגשושית==

שם הגשושית לקוח משמה של האלה '''[[יונו (מיתולוגיה)|יונו]]''' (Juno) מ[[המיתולוגיה הרומית]], מקבילתה של [[הרה]] מ[[המיתולוגיה היוונית]]. לפי מתכנני המשימה, בה אחד מיעדי המחקר הינו לחקור את מבנהו הפנימי של צדק מתחת למעבה ה[[ענן|עננים]] שמכסים את פניו, יש דמיון מסוים בינה לבין סיפור מיתולוגי שבו האל [[יופיטר (מיתולוגיה)|יופיטר]], בעלה ואחיה של יונו, מנסה להסתיר את בגידתו ביונו באמצעות מעטה עננים. יופיטר (Jupiter) הוא גם שמו הלועזי של כוכב הלכת צדק.

 

{{הפניה לערך מורחב|חקר צדק}}

===משימות קודמות לצדק===

מבין כוכבי הלכת שמחוץ ל[[מערכת השמש הפנימית]] צדק נחקר אולי יותר מכל [[גרם שמים]] אחר. צדק הוא [[ענק גזים]] וכוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש ובשל כך מעורר עניין מדעי נרחב בנוגע לשאלות רבות, כגון אופן [[התפתחות מערכת השמש|היווצרות מערכת השמש]]. סיבה נוספת למחקר הרב היא שגם גשושיות שלא נועדו לחקור אותו עברו במסלולו כדי [[מקלעת כבידתית|לנצל את כוח הכבידה]] שלו על מנת להאיץ את מהירותן.

 

 

[[קובץ:PIA14286-Juno Weighs In.tif|250px|ממוזער|שמאל|ג'ונו במהלך ניסויי משקל ויציבות, יוני 2011]]

משימת ג'ונו התבססה על אותן הצעות קודמות והוגשה בשנת [[2004]] להתמודדות בתחרות למשימה השנייה של [[תוכנית הגבולות החדשים]], עליה הכריזה [[נאס"א]] שנה לפני כן. ביולי 2004, נבחרו שתי הצעות לשלב הסופי - ג'ונו ומונרייז (Moonrise). מונרייז הציעה [[חקר הירח|לשלוח לירח]] נחתת ושני [[רובר (חקר החלל)|רובר]]ים ולהחזיר ממנו דגימה לכדור הארץ. ההצעה נראתה מתאימה יותר לאותה תקופה, שכן באותה שנה הכריז הנשיא [[ג'ורג' ווקר בוש]] על [[החזון לחקר החלל]] לפיו תחזור ארצות הברית לבצע משימות מאוישות לירח.{{הערה|שם=חקר מערכת השמש עמ' 199}} אף על פי כן, נאס"א הכריזה בשנת 2005 על ג'ונו כמנצחת בתחרות, והחלה בפיתוח המשימה.{{הערה|שם=חקר מערכת השמש עמ' 199|Paolo Ulivi & David M. Harland, ''[https://books.google.co.il/books?id=CJWLBAAAQBAJ&lpg=PA558&dq=Robotic%20Exploration%20of%20the%20Solar%20System%3A%20Part%204%3A%20The%20Modern%20Era%202004%20%E2%80%93%202013%20198&hl=iw&pg=PA199#v=onepage&q&f=false Robotic Exploration of the Solar System: Part 4: The Modern Era 2004 – 2013]'', "Back to The King", 2015, p. 199}}{{הערה|שם=הודעת הבחירה במשימה|[http://www.jpl.nasa.gov/news/news.php?release=2005-090 NASA Selects New Frontiers Mission Concept Study], NASA, June 1, 2005}}

 

}}

[[קובץ:Jupiter's Interior.jpg|ממוזער|אחת ממשימותיה המרכזיות של ג'ונו היא לבחון האם לצדק יש ליבה, ואם כן, למדוד את המסה שלה]]

מטרתה המרכזית של ג'ונו היא להמשיך את המחקר שנעשה על [[צדק (כוכב לכת)|צדק]] ולהבין טוב יותר את אופן היווצרותו, התפתחותו והרכבו הפנימי. לפי ההיפותזה המקובלת, צדק - שמרבית המסה שלו מורכבת מהגזים הקלים [[מימן]] ו[[הליום]], ובכך הרכבו דומה להרכב הכימי של [[השמש]] - נוצר בשלבים הראשונים של [[התפתחות מערכת השמש|היווצרות מערכת השמש]].{{ביאור|מכיוון שההרכב הכימי של ה[[דיסקה קדם פלנטרית|דיסקה הקדם־פלנטרית]], ממנה נוצרו כוכבי הלכת, היה קרוב מאוד לזה של השמש}} יתר כוכבי הלכת התפתחו בשלבים מאוחרים יותר והושפעו במידה ניכרת מקיומו של צדק, ולכן הבנת תהליכי היווצרותו היא שלב חשוב בהבנת התפתחות מערכת השמש כולה. בנוסף לכך, מכיוון שיותר ויותר [[כוכב לכת חוץ-שמשי|כוכבי לכת חוץ־שמשיים]] מתגלים, ורבים מהם הם [[ענק גזים|ענקי גזים]], הבנת מבנהו של צדק ובניית מודל מתמטי המתאר אותו, תאפשר להשתמש בו כאב טיפוס להבנת שאר ענקי הגזים במערכת השמש וב[[מערכת פלנטרית|מערכות פלנטריות]] אחרות.{{הערה|שם=JunoLaunch, NASA, 2011, p. 14|1=[http://www.jpl.nasa.gov/news/press_kits/JunoLaunch.pdf Press Kit/August 2011], NASA, 2011, p. 14}}{{הערה|שם=בולטון עמ' 93|Scot J. Bolton, [http://journals.cambridge.org/download.php?file=%2FIAU%2FIAU6_S269%2FS1743921310007313a.pdf&code=23ae1d349398233f6ca4bcf617ba24df The Juno Mission], ''Proceedings of the International Astronomical Union'' 269 (2010), p. 93}}

 

 

==מהלך המשימה==

{| class="wikitable "

|-

 

===יעף בקרבת כדור הארץ===

על אף שאטלס 5 הוא אחד המשגרים הכבדים ביותר שנמצאים בשימוש, הוא לא היה חזק מספיק על מנת לשגר את הגשושית במסלול ישיר לצדק.{{הערה|Paolo Ulivi & David M. Harland, ''[https://books.google.co.il/books?id=CJWLBAAAQBAJ&printsec=frontcover&hl=iw&source=gbs_ge_summary_r&cad=0#v=onepage&q&f=false Robotic Exploration of the Solar System: Part 4: The Modern Era 2004 – 2013]'', "Back to The King", 2015, p. 203}} על מנת להגיע ליעדה, כוונה הגשושית למסלול ראשוני שהגיע אל מעבר למסלולו של [[מאדים]] והחזיר את ג'ונו לכדור הארץ על מנת לבצע בקרבתו יעף ב־[[9 באוקטובר]] [[2013]]. שיטה זו מכונה [[מקלעת כבידתית]], ובמסגרתה השתמשה הגשושית בכוח הכבידה של כדור הארץ על מנת להאיץ את מהירותה למהירות של כ־140,000 ק"מ בשעה (כ־39 ק"מ בשנייה), ביחס לשמש.{{הערה|Mike Wall, [http://www.space.com/23139-juno-jupiter-spacecraft-earth-flyby.html NASA Spacecraft Slingshots By Earth On Way to Jupiter, Snaps Photos], Space.com, October 09, 2013}} בנוסף, היעף אפשר למדענים לבחון חלק מהמכשור המדעי של הגשושית.

 

===מסלול סביב צדק והשלב המדעי===

[[קובץ:Juno spacecraft trajectory animation.webm|200px|ממוזער|ימין|סרטון אנימציה המציג את מסעה של ג'ונו לעבר צדק]]

ג'ונו הגיעה אל צדק ב־[[4 ביולי]] [[2016]].{{ביאור|שם=זמן הגעה|לפי השעון באזור [[ארצות הברית]]; לפי זמן [[UTC]] הגשושית הגיעה לצדק ב־5 ביולי}} עם ההגעה לצדק הגשושית הציתה את המנוע הראשי לבעירה רקטית שנמשכה 35 דקות ולכדה אותה במסלול סביב צדק. ג'ונו מקיפה את כוכב הלכת ב[[מסלול קוטבי]], בו [[נטיית מסלול|נטיית המסלול]] שלה הינה כ־90 ±{{כ}}10 מעלות ל[[קו המשווה]] של צדק, כך שהיא עוברת מעל [[קוטב|קטביו]].{{הערה|שם=ג'ונו במאגר נאס"א|[http://nssdc.gsfc.nasa.gov/nmc/masterCatalog.do?sc=2011-040A ג'ונו], במאגר [[NSSDC]] של [[נאס"א]]}} מסלולה [[אליפסה|אליפטי]] מאד: הנקודה הקרובה ביותר במסלול ([[פריאפסיד]]) נמצאת במרחק של כ־4,200 ק"מ מעל פני העננים העליונים של צדק, בעוד הנקודה הרחוקה ביותר במסלול ([[אפואפסיד]]) מביאה את ג'ונו למרחק של כ־8.1 מיליון קילומטר מצדק.{{הערה|שם=מקור לאפואפסיד|[http://www.jpl.nasa.gov/news/news.php?feature=6581 Five Years Post-Launch, Juno Is at a Turning Point], NASA, 29 July, 2016}}{{הערה|שם=ג'ונו במאגר נאס"א}}

 

[[קובץ:Juno-orbits-and-radiation-belts.png|250px|ממוזער|שמאל|מסלולה הקוטבי והאליפטי של ג'ונו סביב צדק. ניתן לראות בתרשים שהמסלול מביא את ג'ונו ממש מתחת לחגורות הקרינה החזקות של צדק, וכן שעם התקדמות המשימה מסלולה משתנה ומביא אותה יותר לתוך אזור חגורות הקרינה]]

 

ג'ונו תוכננה במקור להשתמש במנוע הרקטי שלה פעם נוספת, על מנת להיכנס למסלול בעל משך הקפה קצר יותר עבור השלב המבצעי של המשימה, אך היא נשארה במסלול הראשוני עקב חשש מתקלה במערכת ההנעה הרקטית.{{הערה|שם=הודעה על הישארות במסלול הראשוני}}

 

[[קובץ:Jupiter Down Under.tif|ממוזער|שמאל|250px|הקוטב הדרומי של צדק כפי שצולם על ידי ג'ונו ב־27 באוגוסט 2016, במהלך ההתקרבות הראשונה של הגשושית אל צדק כאשר מכשיריה המדעיים פועלים. התמונה צולמה במרחק של 94,500 ק"מ מצדק.]]

מלבד הארכת משך המשימה באופן משמעותי, מעבר ל־20 החודשים שתוכננו, לג'ונו יש את אותה יכולת איסוף נתונים מדעיים כמו במסלול שתוכנן לה במקור, מכיוון שבשני המסלולים היא הייתה מגיעה לאותה נקודת [[אפסיד|פריאפסיד]] (הנקודה הקרובה ביותר במסלול סביב המוקד - צדק). נאס"א החליטה לא להאריך את המשימה מעבר לתכנון המקורי, שבו היא מתוקצבת עד יולי 2018, אך הסוכנות תוכל להאריכה למשימת המשך לאחר מכן.{{הערה|שם=הודעה על הישארות במסלול הראשוני}}

 

==מבנה הגשושית==

[[קובץ:Juno Transparent.png|250px|ממוזער|שמאל|הדמיה של ג'ונו]]

ג'ונו מורכבת מבסיס בצורת [[משושה]] בקוטר של 3.5 מטר, וביחד עם האנטנה המרכזית גובהו מגיע גם כן ל־3.5 מטר. לשלוש מדפנותיה מחוברים [[לוח סולארי|לוחות סולאריים]] אשר מספקים את כל תצרוכת החשמל שלה, ואיתם אורכה מגיע ל־20 מטר. משקלה בעת השיגור היה 3,625 ק"ג, כש־1,593 ק"ג מהם הם הגשושית עצמה, 1,280 ק"ג הם דלק ו־752 ק"ג הם מחמצן לדלק.{{הערה|[http://www.jpl.nasa.gov/news/press_kits/JunoLaunch.pdf Press Kit/August 2011], NASA, 2011, p. 6, 15}}

 

===לוחות סולאריים===

[[קובץ:Deployment of one of Junos solar pannels nearly complete.jpg|ימין|ממוזער|250px|ג'ונו במהלך בדיקת הפריסה של אחד מהלוחות הסולאריים שלה, מאי 2011]]

ג'ונו היא הגשושית הראשונה לצדק ולכוכבי הלכת שמחוץ ל[[מערכת השמש הפנימית]] שתפעל על בסיס אנרגיה סולארית. במהלך מסלולה לעבר צדק, בינואר 2016, "שברה את השיא" שקבעה הגשושית האירופאית [[רוזטה (גשושית)|רוזטה]] באוקטובר 2012, כאשר הפכה לגשושית הרחוקה ביותר מ[[השמש]] שמתבססת על אנרגיה סולארית.{{הערה|[https://www.nasa.gov/feature/jpl/nasas-juno-spacecraft-breaks-solar-power-distance-record NASA's Juno Spacecraft Breaks Solar Power Distance Record], אתר נאס"א, 13 בינואר 2016}}

 

להלן תרשים המתאר את מיקומם בגוף הגשושית וטבלה המתארת את תפקידם:

[[קובץ:Juno spacecraft instruments hebrew.png|450px|מרכז|הציוד המדעי שעל גבי ג'ונו]]

 

{| class="wikitable"

|-

|[[קובץ:GS(Juno).png|centre|frameless|82x82px]]

| <center> מדע כבידתי {{ש}} <small>(Gravity Science)</small>{{כ}}</center>

| <center>'''GS'''</center>

|-

|[[קובץ:MWR(juno).jpg|centre|frameless|100x100px]]

| <center>[[מד קרינה|רדיומטר גלי מיקרו]] {{ש}} <small>(Microwave radiometer)</small>{{כ}}</center>

| <center>'''MWR'''</center>

|-

|[[קובץ:MAG(Juno).png|centre|frameless|86x86px]]

| <center> [[מגנטומטר]] {{ש}} <small>(Magnetometer)</small>{{כ}}</center>

| <center>'''MAG'''</center>

|-

|[[קובץ:JIRAM(juno).jpg|centre|frameless]]

| <center> מֶמָפה [[תת-אדום|תת־אדום]] של [[זוהר הקוטב]] של צדק{{ש}} <small>(Jovian Infrared Auroral Mapper)</small>{{כ}} </center>

| <center>'''JIRAM'''</center>

|-

|[[קובץ:JADE(juno).jpg|frameless|102x102px]]

| <center> ניסוי התפלגות זוהר הקוטב של צדק {{ש}} <small>(Jovian Auroral Distribution Experiment)</small>{{כ}}</center>

| <center>'''JADE'''</center>

|-

|[[קובץ:JEDI(juno).jpg|centre|frameless|74x74px]]

| <center> מכשיר לגילוי חלקיקים אנרגטיים בצדק {{ש}} <small>(Jovian Energetic Particle Detector Instrument)</small>{{כ}}</center>

| <center>'''JEDI'''</center>

|-

|[[קובץ:Wave(juno).jpg|centre|frameless]]

| <center> חיישן גלי רדיו ופלזמה{{ש}} <small>(Radio and Plasma Wave Sensor)</small>{{כ}}</center>

| <center>'''Waves'''</center>

|-

|[[קובץ:UVS(juno).jpg|centre|frameless|75x75px]]

| <center> ספקטרוגרף [[דימות|דימוּת]] [[על-סגול|על־סגול]] {{ש}} <small>(Ultraviolet Imaging Spectrograph)</small>{{כ}}</center>

| <center>'''UVS'''</center>

|-

|[[קובץ:JunoCam(juno).jpg|centre|frameless|87x87px]]

| <center> ג'ונו־קאם {{ש}}<small>(JunoCam)</small>{{כ}}</center>

| <center>'''JunoCam'''</center>

==דיסקית גלילאו ודמויות לגו==

[[קובץ:Galileo plaque.jpg|200px|ממוזער|שמאל|דיסקית גלילאו שמחוברת לגשושית]]

בנוסף לפעילות ההסברתית והחינוכית שנאס"א מתכוונת לקדם באמצעות מצלמת ג'ונו־קאם, נאס"א שיתפה פעולה עם ארגונים נוספים על מנת להוסיף מרכיבים סמליים והסברתיים למשימה.