דחף (כוח) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ @26070940 שחזור הבוט - לגרסא של משתמש:KotzBot |
|||
שורה 1:
[[קובץ:Thrust aircraft-he.gif|שמאל|ממוזער|250px|כח הדחף הוא הכח המניע את המטוס]]
[[קובץ:Arrow anti-ballistic missile launch.jpg|200px|שמאל|ממוזער|[[חץ 2]] ממריא בשל הדחף הנוצר בהאצה של גזים לכוון מטה.]]▼
[[קובץ:Motorboat in Vaxholmsloppet 2010.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סירת המירוץ "דוחפת" מים הפוך לכיוון התקדמותה, ובעוצמה שגורמת ל[[כוח עילוי|עילוי]]ה מעל פני המים.]]▼
▲[[קובץ:Arrow anti-ballistic missile launch.jpg|200px|שמאל|ממוזער|[[חץ 2]]
▲[[קובץ:Motorboat in Vaxholmsloppet 2010.jpg|שמאל|ממוזער|200px|סירת המירוץ "דוחפת" מים הפוך לכיוון התקדמותה, ובעוצמה שגורמת ל[[כוח עילוי|עילוי]]
'''דחף''' הוא [[כוח (פיזיקה)|כוח]] הפועל על גוף בכוון מסוים כאשר אותו גוף [[תאוצה|מאיץ]] [[מסה]] בכיוון הנגדי. כוח הדחף נובע מ[[חוקי ניוטון|החוק השני והשלישי של ניוטון]], והוא פועל בכוון הפוך לכוון החומר המואץ. לדוגמה מנוע סילון מאיץ אוויר לאחורה, כוח הדחף על המנוע הוא קדימה.
שורה 24 ⟵ 21:
==מעבר דחף להספק הנעה==
[[קובץ:F-20 Tigershark launching AGM-65 Maverick.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שיגור טיל Maverick ממטוס ה[[w:en:Northrop F-20 Tigershark|F-20]]. מעוף הטיל מותנה בהתגברות עוצמת הדחף על החיכוך הרב עם האוויר בנוסף לכח המשיכה.]] שאלה נפוצה היא כיצד ניתן להשוות את שיעור הדחף של מנוע סילון לשיעור ההספק של [[בוכנה|מנוע בוכנה]]. השוואה כזו עשויה להיות בעייתית מאחר שתנועת הגופים של שני המנועים תהיה שונה במהותה. מנוע הבוכנה אינו מזיז את המטוס עצמו אלא פעולת המדחף עושה זאת, ולכן המדד המדויק הוא כמות ההספק שמנוע הבוכנה מייצר למדחף עצמו. מכאן, שלהוציא שינויים משמעותיים בטמפרטורה וב[[לחץ אוויר|לחץ האוויר]], הדחף הנוצר תלוי בעיקר במידת הפתיחה של ה[[משנק|מצערת]]. {{ש}} מנוע סילון מנגד, אינו בעל מדחף. הוא דוחף את המטוס על ידי פליטת אוויר חם לאחור. מידת ההספק שהמנוע מעביר למטוס נמדדת בלבד על פי כוח הדחף שמתקבל, וזאת להוציא את שאר העבודה שהמנוע מבצע ואינה מועילה לתנועת הגוף ([[גלי קול]], [[תנודה|תנודות]], [[מעבר חום]] וכדומה). {{ש}}▼
▲. מעוף הטיל מותנה בהתגברות עוצמת הדחף על החיכוך הרב עם האוויר בנוסף לכח המשיכה.]] שאלה נפוצה היא כיצד ניתן להשוות את שיעור הדחף של מנוע סילון לשיעור ההספק של [[בוכנה|מנוע בוכנה]]. השוואה כזו עשויה להיות בעייתית מאחר שתנועת הגופים של שני המנועים תהיה שונה במהותה. מנוע הבוכנה אינו מזיז את המטוס עצמו אלא פעולת המדחף עושה זאת, ולכן המדד המדויק הוא כמות ההספק שמנוע הבוכנה מייצר למדחף עצמו. מכאן, שלהוציא שינויים משמעותיים בטמפרטורה וב[[לחץ אוויר|לחץ האוויר]], הדחף הנוצר תלוי בעיקר במידת הפתיחה של ה[[משנק|מצערת]]. {{ש}} מנוע סילון מנגד, אינו בעל מדחף. הוא דוחף את המטוס על ידי פליטת אוויר חם לאחור. מידת ההספק שהמנוע מעביר למטוס נמדדת בלבד על פי כוח הדחף שמתקבל, וזאת להוציא את שאר העבודה שהמנוע מבצע ואינה מועילה לתנועת הגוף ([[גלי קול]], [[תנודה|תנודות]], [[מעבר חום]] וכדומה). {{ש}}
הביטוי המתמטי של הספק ההנעה, הוא מכפלת הכוח (F) המושקע להעברת הגוף, במנת המרחק (d) בזמן הנדרש (t). כלומר;{{ש}}
<math>\mathbf{P}=\mathbf{F}\frac{d}{t}</math> {{ש}}
שורה 32 ⟵ 28:
<math>\mathbf{P}=\mathbf{T}{v}</math> {{ש}}{{ש}}
[[קובץ:two aircrafts tied to tree.png|ימין|ממוזער|200px|שני סוגי המטוסים קשורים לעץ]]
לכאורה נוסחה זו די מפתיעה אולם היא די נכונה: הספק ההנעה של מנוע סילון גדל בד בבד עם העלייה במהירות. גם כאן, מהירות אפס פירושה אפס הספק הנעה. {{ש}}
כ[[מקרה בוחן]], ניתן לחשוב על מטוס סילון ומטוס בוכנה הפועלים במלוא מצערת, אך קשורים בשרשרת חזקה לעץ ולא נעים לפנים. אין ספק כי מועברת כמות גדולה של הספק, אך לא לשם תנועה. סביר להניח שמידת הדחף גדולה אך כיוון שאין תנועה, הספק ההנעה של הגופים הוא אפס. כעת, נניח שהשרשרת מתנתקת ושני המטוסים מתחילים לנוע. '''במהירויות נמוכות''': מנוע הבוכנה יפיק 100% הספק, ואילו הדחף שייצר המדחף ישתנה בהתאם למהירות הנצברת. מנוע הסילון יפיק 100% דחף, ואילו הספק ההנעה המתקבל, ישתנה עם צבור המהירות.
| |||