ויקיפדיה

נשות המזרחי באמריקה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
בהעדר מקור במשך זמן רב
מ נאמר לך לא להתערב בערכים האלה
שורה 1:
'''ארגון נשות המזרחי באמריקה (MWOA -  Mizrachi women Organization of America)''' הוקם תחילה כהסתדרות עצמאית של נשים בתנועת "[[המזרחי]]" בהנהגתן של [[בתיה גוטספלד|בסי גוטספלד]] ו[[אדלה גולדשטיין]] בארצות הברית. בהמשך בשנת 1934 הוכרז הארגון באופן רשמי כארגון עצמאי למען האישה הדתית לאומית בארץ ישראל. הארגון כאמור נולד מתנועת המזרחי העולמית וחולק עמו את האידאולוגיה שלו. מטרותיו הוגדרו בשנת 1936 כ"בניינה מחדש" של ארץ ישראל ברוח היהדות המסורתית (אורתודוקסית), תמיכה בכל מפעלי מזרחי ביישוב היהודי בארץ ישראל, ב[[קרן קיימת לישראל|קרן הקיימת]] וב[[קרן היסוד]]. הארגון פעל בשתי זירות עיקריות: בארצות הברית בתחום הרוחני ובארץ ישראל בתחום המעשי לנתינת אפשרות של חינוך מקצועי לנערה הדתית בארץ ישראל. בתנועה שירתו נשים באופן עצמאי. עם הקמת התנועה עשו בעיקר עבור נשים, צעירות ובנות בארץ ישראל, אך בסופו של דבר פעלו להקמת מוסדות חינוך עבור שני המינים.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=B. Round Shargal|שם="Never a Rubber stamp: Bessie Gotsfeld, founder of Mizrachi women of America", American Jewish Womern and the Zionist Enterprise, S' Reinharz and M' A. Raider (eds|מו"ל=), Brandeis University Press, Waltham Massachusetts, pp 75.|שנת הוצאה=}}}}. לימים הארגון התפצל לשני ארגונים מוכרים: "[[אמי"ת]]", רשת בתי חינוך תורניים-טכנולוגיים ברוח הציונות הדתית ו "[[אמונה - תנועת האשה הדתית לאומית|אמונה]]", תנועת האישה הדתית לאומית{{מקור}}.
 
== ערב הקמת הארגון "נשות המזרחי" באמריקה ==
תנועת המזרחי נוסדה בשנת 1902 כתנועה דתית לאומית במסגרת ההסתדרות הציונית ושירתה את המעמד הבורגני-דתי. בשנת 1918, קראה תנועת "המזרחי" לכלל הציבור ללא הבדלי מין לעזור בבניית היישוב היהודי בארץ ישראל להצטרף לתנועה, הן גברים והן נשים. זו הייתה פריצת דרך, בחברה הדתית, השמרנית והפטריאכלית אשר באופן גלוי קראה לנשים לקחת חלק. בשנת 1919 דנו במעמד האישה בתנועה, והוחלט לקבל את הנשים כחברות שוות זכויות בתנועה, ואף לפעול לייסוד אגודות נשים מתוך התנועה במטרה לעסוק בתרבות וחינוך הבנות על מנת למשוך אותן לרעיון הדתי-לאומי. לכאורה, היו הנשים כשוות בין שווים אך למעשה נשארו כאגודת נשים ולא לקחו חלק בעשייה החברתית- פוליטית בתנועה. זו נשארה גברית. בשדה זה הובעה התנגדות נחרצת לפעילות ציבורית ופוליטית של נשים מצד הגברים.
שורה 11 ⟵ 10:
 
=== נשות מזרחי באמריקה מול ארגון המזרחי ===
בהסתדרות המזרחי תמכו הגברים בהתארגנות הנשים משיקולים מעשיים: השקיע המזרחי בארץ את כל מרצו בחינוך וסבר כי אין החינוך יכול להצליח אם אין לו המשך מחוץ לשעות ההוראה, למטרה זו נחוצות נשים. עם זאת, הנשים ההותהו לגבי מידת הערכת הגברים לגבי רמת פעילותן ותרומתן לתנועה. ארגון נשות המזרחי נוסד על בסיס האמונה ביכולתה של האישה בכלל וביכולתה להרים תרומה נשית ייחודית לתנועה הציונית בכלל ולבניית היישוב בפרט. לצד הרצון לקבל תמיכה מתנועת המזרחי, פעילותן של הנשים הביאה להעצמה נשית ועצמאית גם בניגוד לעמדת התנועה, נשות המזרחי ראו לא רק את טובת התנועה במרכז, כי אם גם את טובת הנשים. הן קבעו כי המוסדות העומדים תחת חסותן ופיקוחן הן רכושן ולא רכוש המזרחי.
 
== חזון ומטרות הארגון ==
שורה 35 ⟵ 34:
 
נשי המזרחי באמריקה סייעו למימון קליטתם של ילדים רבים בקיבוצים דתיים וכן בשנת 1945 היה תקציב עליית הנוער של נשות מזרחי הסעיף הגדול ביותר בתקציב הארגון{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=מירה קצבורג-יונגמן|שם=בין דת לאום וארץ: המאבק על הזהות היהודית בעת החדשה, עמ': 119-134|מו"ל=אוניברסיטת אריאל בשומרון|שנת הוצאה=2014}}}}.
 
 
[[קובץ:Dormitories 2.JPG|250px|ממוזער|שמאל|[[בית צעירות מזרחי]] שהוקם על ידי ארגון נשות מזרחי אמריקה]]
== נשות מזרחי בארץ ישראל 1918 ==
[[קובץ:Dormitories 2.JPG|250px|ממוזער|שמאל|[[בית צעירות מזרחי]] שהוקם על ידי ארגון נשות מזרחי אמריקה]]
במקביל לפעילות האמריקאית הענפה, קמה בישראל  "הסתדרות נשות מזרחי בארץ ישראל" עם תום [[מלחמת העולם הראשונה]], ללא מעורבותן הישירה של נשות מזרחי באמריקה, אך עם תמיכתן, בשונה מארגוני נשים אחרים כמו [[ויצו|ויצ"ו]] והדסה שקמו כארגוני נשים בחו"ל והחליטו על הקמה או אימוץ שלוחה בארץ. הסתדרות נשות מזרחי בארץ ישראל הייתה לחלק בלתי נפרד מארגון "המזרחי" והזדהתה לחלוטין עם "ארגון הגברים", בהתאם לדבריה של הינדה אוסטרובסקי (המאירי) אשר הייתה למנהיגת ההסתדרות הנשית: {{ציטוטון|אנחנו הנשים במושבה, נכנסות לאגודה המזרחי הציונית ונעבוד שכם אחד יחד עם האנשים לטובת בנין האומה על פי התורה והדת}}{{הערה|דבריה של הינדה אוטובסקי באספתו הראשונה של הסתדרות נשי מזרחי בארץ ישראל בא' באב תרע"ח (10.7.1918) מתוך: לילך,רוזנברג פרידמן, "שורשיו של ארגון נשים ציוניות-דתיות "אמונה"-סקירה היסטורית", ''מאמונה למעשה: שבעים שנה לתנועת אמונה,'' עורכת לילך רוזנברג פרידמן, ירושלים 2006 עמ': 16.}}.'''''
 
עוד הצהירו הנשים בארץ ישראל: {{ציטוטון|שאיפת הסתדרותינו היא אותה השאיפה של המזרחי העולמי: לכונן את קיומנו בארצנו על יסוד תורתנו הכתובה והמסורה... תעודתנו היא לעבוד בעד קיום קודשי ישראל וחיזוק רוח היהדות בין אמהות העם ובנותיו, חובתנו היא: לעורר גם בלבן את אהבת העם, התורה והארץ, כדי שתעזורנה גם הן להגשמתה של המגמה 'המזרחית': תחיית עם ישראל בארץ ישראל על פי תורת ישראל}}{{הערה| מדבריה של לאה זליגר, מתוך: לילך,רוזנברג פרידמן, "שורשיו של ארגון נשים ציוניות-דתיות "אמונה"-סקירה היסטורית", ''מאמונה למעשה: שבעים שנה לתנועת אמונה,'' עורכת לילך רוזנברג פרידמן, ירושלים 2006 עמ': 16. }}''
 
נשות המזרחי באמריקה פעלו בשיתוף פעולה עם [[ארגון נשי מזרחי בארץ ישראל]], בין השאר בהקמת ותפעול [[בית צעירות מזרחי]]. לצד שיתופי הפעולה, היו גם חילוקי דעות בין נשי מזרחי באמריקה לבין הארגונים בארץ, בייחוד ביניהן לבין תנועת [[הפועל המזרחי-המזרחי|הפועל מזרחי]]. הסכסוכים היו בעיקר על רקע כספי. "נשות המזרחי" פעלו בהתאם לשאיפותיהן ובישיבות הרבות בלטה עצמאותן ואי כפיפותן לתנועה הגברית, בד בבד עם נכונות לפעול לשביעות רצונם של הארגונים בארץ{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.gendersite.org.il/women-encyclopedia/|כותרת=נשים על המפה – ערכים אנציקלופדיים|אתר=האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2016-04-23}}}}. {{הערה|כמו כן, היו חילוקי דעות בין ארגון נשות המזרחי לבין פועלות המזרחי על רקע תפיסתם המגדרית של האישה בכלל והאישה הדתייה בפרט וכן תפקידה בבניין הארץ. על פועלות המזרחי ויחסן עם נשות המזרחי ניתן לקרוא בספרה של לילך רוזנברג פרידמן: לילך, רוזנברג פרידמן ''מהפכניות בעל כורחן: נשים ומגדר בציונות הדתית בתקופת היישוב,'' הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, 2005, עמ': 80-83.}}.▼
 
בשנת 1940, הוקם ארגון "אמן"- "מרכז ארגוני נשי מזרחי בארץ ישראל" בעזרתה של הרבנית [[שרה הרצוג]]. הארגון קם על מנת לאחד כוחות ולכלול את כל הקבוצות והמוסדות של הנשים הדתיות "מזרחיות" בארץ וכן את בסי גוטספלד שהייתה בזמן זה לנציגת נשי מזרחי מאמריקה, כאשר היה כבר לארגון עצמאי ונפרד מ"[[תנועת המזרחי]]". לאחר קום המדינה התאחד ארגון "אמן" גם עם ארגון נשות מזרחי באמריקה, [[ארגון הפועלות של הפועל המזרחי|פועלות המזרחי]] והסתדרות נשות מזרחי בארץ ישראל{{הערה|כמו כן, היו חילוקי דעות בין ארגון נשות המזרחי לבין פועלות המזרחי על רקע תפיסתם המגדרית של האישה בכלל והאישה הדתייה בפרט וכן תפקידה בבניין הארץ. על פועלות המזרחי ויחסן עם נשות המזרחי ניתן לקרוא בספרה של לילך רוזנברג פרידמן: לילך, רוזנברג פרידמן ''מהפכניות בעל כורחן: נשים ומגדר בציונות הדתית בתקופת היישוב,'' הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, 2005, עמ': 80-83.}}.
 
== פיצול הארגון ==
בשנת 1981 התפצל הארגון "אמן" לשני ארגונים: [[אמי"ת]] ו[[אמונה - תנועת האשה הדתית לאומית|אמונה]]{{מקור}}: 
אמי"ת - מדינת ישראל הכירה באמ"ית כרשת הרשמית של בתי ספר בעלי החינוך הדתי טכנולוגי בארץ. כיום, רשת בתי הספר הדתי-ציוני של אמ"ית המוביל לחינוך טכנולוגי, פועלת בתמיכתה הרבה של נשות אמי"ת בארצות הברית{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=http://www.amit.org.il/Pages/default.aspx|כותרת=ארגון אמי"ת|אתר=|תאריך=}}}}.
 
אמונה - משמש כארגון הפועל למען קידום מעמד האישה ולחיזוק המשפחה הדתית בישראל, לחינוך ולרווחת הקהילה תוך חיזוק אופייה היהודי והציוני של המדינה. פעילות הארגון לוקחת חלק בתחומי החינוך והרווחה, מפעלי התנדבות, חסד ועשייה חברתית ותרבותית מתוך אמונה בכוחן של נשים ציוניות- דתיות הלוקחות חלק פעיל בחברה כמו גם חלק בבניין המשפחה היהודית.
 
מפי הרבנית [[שרה הרצוג]], ממייסדות תנועת "אמונה" בארץ, כתבה ביומנה:  {{ציטוטון|מקצוע, עצמאות כלכלית, השכלה רחבה-הם צורך השעה של האישה בישראל, ואין בהם לסתור את "כבודה בת מלך פנימה". קידום האישה בימינו- הוא כורח המתחייב מן העובדה שאישה דתית היא מעורבת, מעורה ומשמיעה קולה. חלילה מלחשוב שתפקידה מצטמצם כעקרת בית. חלפו הימים בהם ישבה אישה בחיבוק ידיים והסתפקה בתפקידים היומיומיים}}{{הערה|[1] מתוך יומנה של הרבנית שרה הרצוג, מתוך: לילך,רוזנברג פרידמן, "שורשיו של ארגון נשים ציוניות-דתיות "אמונה"-סקירה היסטורית", ''מאמונה למעשה: שבעים שנה לתנועת אמונה,'' עורכת לילך רוזנברג פרידמן, ירושלים 2006 עמ':13.  }}''
 
שני הארגונים הנוכחים קיימים ופועלים כיום בישראל ולהם ארגון מקביל שותף ומסייע בארצות הברית.  
▲נשות המזרחי באמריקה פעלו בשיתוף פעולה עם [[ארגון נשי מזרחי בארץ ישראל]], בין השאר בהקמת ותפעול [[בית צעירות מזרחי]]. לצד שיתופי הפעולה, היו גם חילוקי דעות בין נשי מזרחי באמריקה לבין הארגונים בארץ, בייחוד ביניהן לבין תנועת [[הפועל המזרחי-המזרחי|הפועל מזרחי]]. הסכסוכים היו בעיקר על רקע כספי. "נשות המזרחי" פעלו בהתאם לשאיפותיהן ובישיבות הרבות בלטה עצמאותן ואי כפיפותן לתנועה הגברית, בד בבד עם נכונות לפעול לשביעות רצונם של הארגונים בארץ{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.gendersite.org.il/women-encyclopedia/|כותרת=נשים על המפה – ערכים אנציקלופדיים|אתר=האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2016-04-23}}}}. {{הערה|כמו כן, היו חילוקי דעות בין ארגון נשות המזרחי לבין פועלות המזרחי על רקע תפיסתם המגדרית של האישה בכלל והאישה הדתייה בפרט וכן תפקידה בבניין הארץ. על פועלות המזרחי ויחסן עם נשות המזרחי ניתן לקרוא בספרה של לילך רוזנברג פרידמן: לילך, רוזנברג פרידמן ''מהפכניות בעל כורחן: נשים ומגדר בציונות הדתית בתקופת היישוב,'' הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, 2005, עמ': 80-83.}}.
 
== אחרית דבר ==
שורה 49 ⟵ 64:
*לילך רוזנברג-פרידמן,'''מהפכניות בעל כורחן: נשים ומגדר בציונות הדתית בתקופה היישוב''', [[יד יצחק בן צבי]], ירושלים, 2005. 
*לילך רוזנברג-פרידמן, '''מאמונה למעשה: שבעים שנה לתנועת אמונה''', ירושלים, 2006. 
*לילך רוזנברג-פרידמן, המאמר "שמרנות פורצת דרך: לדמותן של מנהיגות ציוניות-דתיות בתקופת היישוב," '''מגדר בישראל''': הוצאת מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון, כר' א': 409–438, 2011
*"נשים סוללות דרך: על נשים פורצות דרך בתקופת היישוב והמדינה", מאמרה של לילך רוזנברג פרידמן. (אונליין)
<div style="direction: ltr;">
שורה 65 ⟵ 80:
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}
 
[[קטגוריה:ציונות דתית: אנשי תנועת המזרחי]]
[[קטגוריה:ארגונים יהודיים]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/נשות_המזרחי_באמריקה"