שגרירות ישראל בברלין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת קישורים עודפים |
Mikey641Bot (שיחה | תרומות) מ שינוי שדה ארכיטקט ==> אדריכל בתבנית:מבנה |
||
שורה 15:
|שטח=
|קומות=
|אדריכל=
|סגנון אדריכלי=
|בעלים=
שורה 31:
==היסטוריה==
===הקמת השגרירות===
עם כינון היחסים ה[[דיפלומטיה|דיפלומטיים]] בין מדינת ישראל ל[[מערב גרמניה]] ב-[[1965]] נבחר [[אשר בן נתן]] כ[[שגריר]] הישראלי הראשון בגרמניה. בין השיקולים לבחירתו לתפקיד ההיסטורי, שנשא את המטען הכבד של זיכרון [[השואה]], היו בקיאותו בשפה ה[[גרמנית]] וכן היותו איש [[מערכת הביטחון]], שנתפס כסמל לכוחה ומעמדה של ישראל. ב[[עיתונות]] התקופה נאמר גם, כי אחד השיקולים היה גם הופעתו הנאה והמרשימה של בן נתן, השונה מן ה[[סטריאוטיפ]] של ה[[יהודי]] עליו חונך דור שלם של גרמנים ב[[גרמניה הנאצית|תקופה הנאצית]].
עם הקמתה, שוכנה השגרירות באופן זמני בבניין ששימש את ה[[קונסוליה]] של ישראל ב[[קלן]]. השגרירות נחנכה רשמית ב-[[24 באוגוסט]] 1965, מיד לאחר שבן נתן הגיש את [[כתב האמנה|כתב האמנתו]] לנשיא ה[[בונדסטאג]], גאורג אוגוסט צין (בהיעדרו של [[נשיא גרמניה]], ששהה בחופשה). ב[[טקס]] ה[[חנוכת בית|חנוכה]] הקצר הניפו קבוצת ילדים את [[דגל ישראל|דגלי ישראל]] בחזית הבניין, והאורחים שרו את [[התקווה]] והרימו כוסות לחיי מדינת ישראל.{{הערה|א. דויטשקרון, [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1965%2F08%2F25&id=Ar00203&sk=F3DE6AB0 בטקס שגרתי שערך 10 דקות נפתחה שגרירות ישראל בגרמניה], [[מעריב]], 25 באוגוסט 1965}}
בינתיים, החלו העבודות להכשיר שני בניינים שרכשה מדינת ישראל בעיר בון, ששימשה אז כבירת גרמניה המערבית, כדי שישמשו לשגרירות החדשה ולמעון השגריר. ב-[[10 באוגוסט]] [[1966]] הושלמו ההכנות והשגרירות הועברה לבון, למעט המדור הקונסולרי ונספחות כלכלית שנותרו בקלן.{{הערה|[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1966%2F08%2F04&id=Ar00309&sk=11B536FC שגרירות ישראל בגרמניה לבניין חדש בבאד גודסברג], [[מעריב]], 4 באוגוסט 1966}}
===מעבר השגרירות לברלין===
שורה 41:
==מבנה השגרירות==
השגרירות משתרעת על שטח של 9 [[דונם]] בשכונת [[וילמרסדורף]] בברלין, שלפני [[מלחמת העולם השנייה]] התגוררה בה ה[[בורגנות]] היהודית של העיר. היא שוכנת לא הרחק מאתר ההנצחה "[[רציף 17]]" ב[[תחנת הרכבת גרונוולד]], ששימש כאחת הנקודות הראשיות לגירוש יהודי ברלין ב[[שואה]], דבר המקנה לו סמליות נוספת. התכנון הייחודי של מבנה השגרירות, שנעשה על ידי ה[[אדריכל]]ית הישראלית אורית וילנברג-גלעדי, מייצג ומסמל את מערכת היחסים המורכבת של ישראל וגרמניה ואת ישראל המתחדשת.
בניין השגרירות מצופה [[אבן ירושלמית]] ומעוטר בגג המזכיר מבנה של ספינה. בחזית הבניין שישה עמודים רחבים בעלי אלמנטים חזותיים שונים, המסמלים את שישה מיליון היהודים שנרצחו בשואה, כשביניהם משטחי זכוכית שנועדו להעניק ממד של פתיחות לקשרים בין המדינות.
בתוך ממתחם השגרירות שולב גם [[בניין לשימור]] - [[וילה]] שנבנתה עבור איש העסקים ה[[יהודי גרמניה|יהודי-גרמני]] הרמן שונדורף בשנת [[1929]]. המבנה נרכש, שופץ והוסב לשימוש כבית השגריר.
| |||