האדם הניאנדרטלי – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Neandertal 1 Calvarium B.jpg|שמאל|ממוזער|200px|"ניאנדרטל 1", כיפת הגולגולת מעמק ניאנדר, ברישומים מעשה ידי יוהאן קארל פולרוט מ-[[1859]], בהבט צדדי (תמונה עליונה) ומלפנים (תמונה תחתונה). ניתן לראות כי הגולגולת נמוכה ומוארכת, ורכס הגבות מודגש מאוד]]

{{עוגן|אנזי}}

 

{{עוגן|מחצבת פורבס}}

שם=הקסלי1864

|Huxley, T. H. (1864) [http://aleph0.clarku.edu/huxley/SM2/Neand.html "Further Remarks upon the Human Remains from the Neanderthal"].

 

הקסלי גם מתח ביקורת קשה על האנטומאי [[פרנץ יוזף מאייר]], עמיתו של שפהאוזן באוניברסיטת בון, אשר טען כי מדובר בשלד של "[[קוזאק]] [[מונגולי]] חולני, פליט שנמלט מ[[רוסיה]] לגרמניה בעת [[מלחמות נפוליון|מלחמות 1814]]"{{הערה|שם=הקסלי1864}}. מאייר אף הרחיק לכת ורמז כי רכס הגבות הגדול של הגולגולת נוצר כתוצאה מהרגלו של בעליה הסובל ממחלות לקמט את מצחו. גם מומחים נוספים באותן שנים, למשל ה[[פתולוגיה|פתולוג]] הגרמני הנודע [[רודולף וירכו]], טענו שמדובר בשלד אדם מעוות כתוצאה ממחלה כלשהי, סברה שנפסלה לחלוטין רק עשרות שנים לאחר מכן עם גילוי מאובנים ניאנדרטלים נוספים ברחבי אירופה.

*;מערת שיפקה, צ'כיה: בשנת [[1880]] התגלתה לסת תחתונה של ילד ניאנדרטל ב[[שיפקה (מערה)|מערת שיפּקָה]] ({{אנ|Šipka}}{{כ}} Šipka) ב[[צ'כיה]], לראשונה באתר שמור היטב מבחינה ארכאולוגית ביחד עם [[כלי אבן]] [[התרבות המוסטרית|מוסטריים]], עצמות של חיות נכחדות, ושרידי כירות שהראו על [[שימוש האדם הקדמון באש|שימוש ושליטה באש]].

{{עוגן|ספי}}

הערה|

שם=ספי

}}.

{{עוגן|קרפינה}}

הערה|

שם=קראפינה

ה[[נקב הגדול]] (פוראמן מגנום - הפתח בתחתית הגולגולת המאפשר חיבור בין המוח למוח השדרה) הניאנדרטלי מוארך בצורתו, ואינו עגול כמו אצל האדם המודרני. משערים שזוהי תוצאת לוואי של התארכות הגולגולת הניאנדרטלית במהלך ההתפתחות העוברית.

 

הערה|

שם=פירס2013|

 

=== פתולוגיות ===

 

ניאנדרטלים גם סבלו רבות מ[[טראומה גופנית]]. אצל שנידאר 1 נמצא נקב בין [[צלעות]] 8 ו-9 שככל הנראה חדר את ה[[ריאה]]. ייתכן שפגיעה זו ארעה בזמן ציד או קרב, אך על פי מצב העצמות נראה כי במקרה זה שרד הניאנדרטל מספר שבועות אחרי הפגיעה, וייתכן שלבסוף נהרג בהתמוטטות [[סלע]] במערה. בניאנדרטלים אחרים נמצאו סימני מכות ופגיעות [[ראש]] שהגלידו, וסימני זיהום רבים. כמו כן [[דלקת מפרקים ניוונית|דלקות פרקים]] כמו דלקות ב[[קרסול]]יים, עמוד שדרה וברכיים היו נפוצות, ונמצאו ברוב שלדי שנידאר ובשלד הזקן מלה שאפל{{הערה|שם=ברגר95}}.

=== היחסים בין הניאנדרטלים לבני-אדם מודרניים ===

{{הפניה לערך מורחב|נדידת האדם הקדמון}}

עדויות המאובנים וממצאים גנטיים מראים כי מוצא האנושות בת-ימינו הוא באפריקה לפני 200 אלף עד 150 אלף שנה, משם היא התפשטה למזרח התיכון לפני כ-120 אלף עד 50 אלף שנה, ולאחר מכן גם לשאר היבשות. מאובני אדם מודרניים אנטומית התגלו בארץ-ישראל ב[[מערת הגדי]] (מערת סח'ול) שב[[נחל מערות]], מרחק כמה מאות מטרים בלבד ממערת טבון, וב[[מערת הקפיצה]] שב[[הר הקפיצה]] ליד [[נצרת]]. מאובנים אלו מתוארכים לתקופה של 100 אלף עד 92 אלף שנה לפני זמננו, כלומר הם בערך בני-זמנה של הניאנדרטלית ממערת טבון או מאוחרים ממנה מעט, אבל קדומים מן הניאנדרטלים ממערת עמוד וממערת כבארה, שחיו לפני 62 עד 41 אלף שנה. מכך נובע שניאנדרטלים ובני-אדם מודרניים אנטומית היו עשויים לחיות יחד במזרח התיכון במשך כמה עשרות אלפי שנים. לא נמצאו עדיין ראיות חד-משמעיות שהם אכן חיו זה לצד זה באותו הזמן{{הערה|1={{הידען|אבי בליזובסקי|מיוחד לאתר הידען: האם האדם הניאנדרטלי וההומו סאפיינס התאחדו בישראל?|homosapiens-and-neanderthal-unite-in-israel-0204146|2 באפריל 2014}}}}. השערה חלופית היא שגלי הגירה של בני-אדם מודרניים מאפריקה וגלי הגירה של ניאנדרטלים מאירופה ומאסיה החליפו זה את זה לסירוגין במזרח התיכון. החלפה כזו עשויה להיות תוצאה של התנודות באקלים הגלובלי של תקופת הקרח, כאשר הניאנדרטלים (המותאמים יותר לתנאי קור) נטו להתפשט דרומה בתקופות הקרות, ובני אדם מודרניים נטו להתפשט צפונה בהפוגות הממוזגות{{

הערה|

קשה מאוד להבדיל בין שכבות ארכאולוגיות של ניאנדרטלים ובני-אדם מודרניים אנטומית מתקופה זו במזרח התיכון, משום ששניהם השתמשו ככל הנראה באותה תרבות כלי-אבן - התרבות המוסטרית. עם זאת, ייתכן שכבר בתקופה קדומה זו התחיל להסתמן יתרון של בני האדם המודרניים על הניאנדרטלים בתחום הטקס והאמנות. מאובני מערת הגדי ומערת הקפיצה מראים סימנים מובהקים יותר של קבורה טקסית מאשר המאובנים הניאנדרטלים, ובמערת הגדי נמצאו חרוזים עשויים מצדפים מחוררים המתוארכים לגיל של יותר מ-100 אלף שנה לפני זמננו.

 

הערה|

שם=דוארטה1999|