לואי בונפרטה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בקרת זהויות
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|, \1–\2
שורה 13:
===נישואיו===
בשנת [[1802]], כשהיה לואי בן 24, נישא לואי ל[[הורטנס דה בוארנה]], בתם של [[ז'וזפין דה בוארנה|ז'וזפין]] ו[[אלכסנדר דה בוארנה]], ובתו המאומצת של אחיו. השידוך היה ביוזמתו של נפוליאון עצמו, שחיבב מאוד את שניהם. למרות שמבחינת פער הגילים הם יחסית התאימו (הורטנס הייתה אז בת 19), הרי שנישואיהם לא היו מאושרים. הורטנס הייתה שופעת חיים, בעוד לואי היה דיכאוני והיפוכונדרי. נפוליאון עצמו לא היה מרוצה מיחסו של לואי אליה, והוא טען שהוא מנסה "לאלף משמעת לבת זוגו כדרך שהיה מתרגל גדוד חיילים".{{הערה|גרר, עמ' 14.}} לואי קיים רומן בסתר עם בת דודתה של הורטנס, אמילי, ולהורטנס עצמה היו מאהבים רבים. היא ילדה ללואי שלושה ילדים:
* [[נפוליאון שארל בונפרטה]] ([[1802]] - [[1807]])
* [[נפוליאון לואי בונפרטה]] ([[1804]] - [[1831]])
* [[נפוליאון השלישי|שארל לואי נפוליאון בונפרטה]] ([[1808]] - [[1873]])
 
בעוד ששני הבנים הראשונים היו דומים לאביהם,{{הערה|גרר, עמ' 15.}} הבן השלישי (לימים [[הקיסרות השנייה|קיסר צרפת]]) לא דמה לו כלל מבחינה גופנית, אולם סבל מהתקפי דיכאון דומים.{{הערה|[[מיכאל הרסגור]], [[אהוד פוקס]], "'''[[רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים]]: החלטות בתנאי משבר'''", [[הוצאת דביר]], [[2010]]. עמ' 64.}} עובדה זו, כמו גם העובדה שהוא נולד בתקופה שבה הגיע המשבר בין בני הזוג לשיאו, תרמו ליצירת ספקולציות באשר לאב לא חוקי שלו, והיו אף שטענו שאביו הוא נפוליאון הראשון בעצמו.{{הערה|גרר, עמ' 14-15.}} מכתב של לואי ל[[אפיפיור]], בו הוא טוען כי הילד אינו שלו, התגלה מאוחר יותר כזיוף.
שורה 27:
עם זאת, לואי לא הצליח להחליט על עיר בירה עבור ממלכתו. הוא שינה את עיר הבירה שלו מעל תריסר פעמים בין [[אמסטרדם]], [[האג]] [[רוטרדם]] ועוד. באחת הפעמים הוא התארח בביתו של סוחר הולנדי עשיר, והמקום כל כך מצא חן בעיניו עד שהוא רכש את הבית וקבע בו את ארמונו. הוא אילץ את הפמליה והסגל שלו לנדוד עמו ברחבי הולנד, ולא שעה לתחנוניהם לקבוע לעצמו עיר בירה באופן סופי. בשנת [[1807]] התפוצה ספינת משא עמוסה [[אבק שרפה]] במרכז העיר [[ליידן]], ובשנת [[1809]] פקד את הולנד שיטפון קטלני. בשני המקרים הפגין לואי יעילות רבה בטיפול בבעיות, ופיקח בעצמו על מאמצי הסיוע. מה שזיכה אותו בכינוי "הטוב".
 
לנוכח העצמאות הרבה שגילה, היחסים בין לואי לנפוליאון התדרדרו במהירות. כאשר נפוליאון דרש מלואי לשלוח חיילים הולנדיים אל ה[[גרנד ארמה]] לצורך הפלישה המתוכננת ל{{ה[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית}}]], לואי סירב בתוקף. נפוליאון האשים אותו שהוא בוגד בצרפת ומייצג את האינטרסים של ההולנדים. נפוליאון מצדו פינה את מרבית חייליו מהממלכות שתחת שלטונו, וריכז אותן בסמוך לגבולו המזרחי. בכלל זה, הוצא גם מרבית חיל המצב מהולנד, והושארו בה רק 9,000 איש. אלא שב-[[30 ביולי]] [[1809]] ניצלו זאת [[בריטניה|הבריטים]], ויזמו את [[מבצע ולכרן]] שבמסגרתו הותקפו [[ארצות השפלה]]. לואי לא הצליח לארגן התנגדות יעילה כנגד הכוח הבריטי העדיף, ונפוליאו נאלץ לשגר כוחות מצרפת כדי שייסיעו לו בהדיפת הפלישה. נפוליאון ניצל את הפרשה, וב-[[1 ביולי]] [[1810]] דרש מלואי להתפטר. לואי סרב, וכשכוחות צרפתים החלו לזרום להולנד, הצהיר שממלכתו נכבשה. הוא וויתר על הכתר, ונמלט ל[[האימפריה האוסטרית|אוסטריה]]. ב-[[4 ביולי]] סופחה הממלכה סופית לצרפת.
 
===אחריתו===
לואי קיבל את הצעתו של [[פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרנץ השני, קיסר אוסטריה]], ועבר לגור בעיר [[גראץ]] שבאוסטריה. את שארית חייו הוא העביר בכתיבה ובשירה. לאחר [[מלחמת רוסיה-צרפת (1812)|תבוסתו של נפוליאון ברוסיה]], לואי כתב אליו וביקש ממנו לחזור ולהמליך אותו על הולנד. נפוליאון דחה את הבקשה. לאחר תבוסתו של נפוליאון וסילוקו מהולנד, לא נענה לו [[וילם הראשון, מלך הולנד]], וסירב לאפשר לו לבקר בהולנד. עם זאת, בשנת [[1840]] התיר לו [[וילם השני, מלך הולנד|וילם השני]] לבקר בארץ פעם אחת. עם זאת, לואי נסע להולנד פעם נוספת בשם בדוי, אולם האזרחים זיהו את מלכם לשעבר, והתאספו והריעו אל מול בית המלון. שלו. לואי התרגש מאוד מהפגנת חיבה זו של נתיניו לשעבר.
 
לאחר מותו של אחיו [[ז'וזף בונפרטה|ז'וזף]] בשנת [[1844]], מרבית התומכים של [[בית בונפרטה]] ראו בלואי את הקיסר החוקי של צרפת. עם זאת, לואי עשה אך מעט כדי לקדם את התביעה. לעומת זאת בנו [[נפוליאון השלישי|לואי נפוליאון]], עתיד להגשים אותה. לואי מת ב[[ליבורונו]] שהשתייכה אז ל{{ה[[הדוכסות הגדולה של טוסקנה|דוכסות הגדולה של טוסקנה}}]] ב-[[25 ביולי]] [[1846]].
 
==לקריאה נוספת==