לקות שמיעה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: ,, \1כדי, \1-\2, \1אופייני\2, דוגמה\1
Dorian Gray Wild (שיחה | תרומות)
←‏קישורים חיצוניים: סיפורה של דליה; אין צורך בקישור חיצוני לאגודת החרשים בישראל, משום שיש ערך עליה (ראו גם)
שורה 27:
* הארכוף מעביר את התנודות אל השבלול, השבלול הוא צינור בעל מבנה ספירלי אשר מכיל בתוכו נוזל. השבלול מתרגם את תנודות הקול לאותות חשמליים בתהליך הבא:
* השבלול מקבל את התנודות המגיעות מן הארכוף ואלו גורמות לתנועות בנוזל הנמצא בתוך השבלול.
* תנועות הנוזל גורמות לתנועה של תאי שערה זעירים הנמצאים לאורך השבלול מדופנו הפנימי.
* (תדרים גבוהים יותר ייקלטו בשערות הנמצאות בתחילת השבלול ובחלקו העבה, ותדרים נמוכים ייקלטו בעזרת שערות הנמצאות בקצה השבלול).
* תנועות תאי השערה מתורגמות לאותות חשמליים אשר מועברים למוח בעזרת עצבי השמיעה, שם הם מומרים למידע.
שורה 56:
בתורשה דומיננטית, פגיעה בעותק אחד בלבד של הגן מספיקה כדי שיופיעו סימנים קליניים של המחלה, למרות נוכחותו של העותק האחר התקין. לאדם החולה יש סיכוי של חמישים אחוז להעביר את הגן הפגוע לכל אחד מילדיו.
 
מחלה המועברת בתורשה רצסיבית, תבוא לידי ביטוי רק אם שני העותקים פגומים, כלומר עותק פגום עבר בתורשה מהאב והעותק הפגום השני מהאם.
כששני בני הזוג נשאים של עותק פגום בגן המועבר בתורשה רצסיבית, הסיכון להעביר שני עותקים פגומים לעובר הוא 25% (צירוף אחד מתוך 4 אפשריים). כאשר רק אחד מהעותקים פגום האדם בריא, אך הוא נשא של הגן שגורם למחלה.
 
===== לקות שמיעה תסמונתית ולא תסמונתית =====
ניתן לחלק את ליקוי השמיעה על בסיס גנטי לשני סוגים: ליקוי שמיעה תסמונתי (המהווה כ-30% מהמקרים), וליקוי שמיעה לא תסמונתי ( המהווה כ-70% מכלל המקרים).ליקוי שמיעה לא תסמונתי הוא ליקוי חושי שמיעתי בלבד אשר מופיע ללא ליקויים נוספים במערכות אחרות. ליקוי שמיעה תסמונתי הוא ליקוי חושי שמיעתי אשר מופיע עם ליקויים נוספים. לדוגמה: [[תסמונת אשר]] ( אחת מהתסמונות הנפוצות ביותר), כוללת ליקוי שמיעה, ניוון ברשתית, בעיות בשיווי המשקל, ועוד. תסמונת נפוצה נוספת היא תסמונת פנדרד. תסמונת זו כוללת תפקוד לקוי של בלוטת התריס, ובפגיעה בשיווי המשקל, ו[[זפקת]]. כמות התסמונות שיכולות להופיע בנוסף לליקוי השמיעה היא גדולה ביותר; ישנן כ-400 תסמונות שונות.
{| class="wikitable"
|+תסמונות נפוצות
שורה 70:
|-
|branchio-oto-renal syndrome
|ציסטות צוואריות, בעיות כליה
|-
|jervell and lange- nielsen syndrome
שורה 93:
===== גנים שכיחים בקבוצות אתניות =====
ישנם גנים ספציפיים אשר [[מוטציה|מוטציות]] בהם גורמות לליקוי שמיעה בקרב אוכלוסייה או קבוצה אתנית ספציפית.
הנפוץ בהם הוא הגן GJB2 והוא הגורם הגנטי הנפוץ ביותר בקרב כל הקבוצות האתניות בעולם. בקרב האוכלוסייה היהודית הוא אחראי לכ-40% מהמקרים. כמו כן הגן TMC1 הוא הנפוץ ביותר באוכלוסייה היהודית מרוקאית ועוד.
 
גנים נפוצים נוספים: SLC17A, GJB6, MYO7A.
שורה 105:
* אנשים עם לקות שמיעה לומדים ומתרגלים הגייה נכונה של שפה קולית ו[[קריאת שפתיים]]. שיטה זו מבוססת על גישה, שיש המכנים אותה "אוריאליסטית" אשר מעודדת שילוב של בעלי לקות השמיעה בסביבה של שומעים. במקרים קיצוניים יש שאיפה לשלמות בקריאת שפתיים ובהגייה וההשקעה בדבר באה על חשבון למידת שפות סימנים ואפילו על חשבון למידת ידע בסיסי המוקנה לאנשים השומעים והחירש שמתמחה בהגייה וקריאת שפתיים מושלמת נותר [[בערות|בער]]. קריאת שפתיים מאפשרת גם היא לשיפור התקשורת ומהווה כלי בסיסי להתמודדות עם הלקות.
* [[טכנולוגיה מסייעת]]:
 
** [[מכשיר שמיעה|מכשירי שמיעה]] – מכשירי הגברת קול המצויים באוזנו של האדם בעל לקות השמיעה או בסמוך לאוזנו. קיימים גם מכשירי שמיעה קבוצתיים המשמשים להגברת הצלילים. יש מכשירים קטנים עד כדי כך שאינם נראים לעין בעקבות גודלם ומכיוון שהם נמצאים בתוך תעלת האוזן. ישנם מכשירי שמיעה שמושמים מאחורי האוזן אלו מתאימים גם למבוגרים וגם לילדים וניתן להזמינם בצבעים שונים מה שמאפשר לילד לפחות לבחור את הצבע האהוב עליו ובכך ליצור מעין תחושת אמפטיה אף על פי הלקות.
** מערכת F.M. שממקדת את מקור השמיעה הרצוי בסביבה רועשת, מיקרופונים כיוונים המשפרים את הבנת הדיבור בזמן שימוש במכשירי שמיעה.
שורה 114 ⟵ 113:
** מכשור שמוסיף סימנים נראים לאותות קוליים כגון פעמוני אזעקה מהבהבים והבהוב אור לצלצול הטלפון
** [[כתוביות]] לחירשים בסרטים ותוכניות טלוויזיה
 
* שיפור המודעות בקרב השומעים לכללים פשוטים עבור תקשורת יעילה עם בעלי לקות שמיעה. דוגמאות לכללים פשוטים: אין לצאת מתוך הנחה כי מכשירי שמיעה וקריאת שפתיים נותנים פתרון שלם לבעיית השמיעה, יש לאפשר תנאים נוחים לקריאת שפתיים (למשל לא להסתיר את הפה), הארכת המתנה בין הגיית כל [[מילה (בלשנות)|מילה]] ומילה הופכות את הדיבור לקליט יותר עבור אנשים עם לקות שמיעה ובכך מסייעים להם בהבנת האחר.
 
שורה 135 ⟵ 133:
{{מיזמים|ויקימילון=חרש}}
* {{ויקירפואה|לקות שמיעה - Hearing impairment}}
* [http://www.re-searches.co.il/?CategoryID=451 ריכוז מחקרים בנושא לקות שמיעה] באתר [http://www.re-searches.co.il מחקרים]
* [http://micha.org.il/?page_id=106 מיח"א – מחנכי ילדים חרשים], עמותה לילדים בגיל הרך עם לקות בשמיעה
* [http://www.sela.org.il המכון לקידום החרש]
* [http://www.kol-hasimanim.co.il קול הסימנים – היכרות עם עולם החירשים]
* [http://micha.org.il/?page_id=106 מיח"א – מחנכי ילדים חרשים], עמותה לילדים בגיל הרך עם לקות בשמיעה
* [http://www.deaf-israel.org.il אח"א – אגודת החרשים בישראל]
* [http://www.medethics.org.il/articles/tora/subject54.asp "חרש"], מתוך האנציקלופדיה הרפואית ההלכתית, באתר [[מכון שלזינגר]]
* [http://www.imdb.com/title/tt0240912/ "Sound and Fury"] (קול וזעם), סרט על [[תרבות חירשים]] ושימוש ב[[שתל שבלולי|שתל קוכלארי]]
שורה 152 ⟵ 149:
* [http://economy.gov.il/Research/Documents/%D7%9B%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A2%D7%94%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.pdf כבדי שמיעה בישראל: מאפיינים סוציו-דמוגרפיים ותעסוקתיים], אורנה חייט-מראלי, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, מאי 2011
* [http://tinnitusdizziness.wordpress.com/2014/04/11/%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A1-%D7%95%D7%90%D7%95%D7%91%D7%93%D7%9F-%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%A2%D7%94/ מחקר חדש אודות הקשר בין אובדן שמיעה וטינטון לחשיפה לרעש מזיק], סחרחורת וטינטון – בלוג רפואי
* {{סרטונים}} {{פוסט פייסבוק|hershim.shikum|חרשים מדברים בפייסבוק|1624543124236897||סיפורה של דליה|19 ביולי 2017|אורך=15.04}}
 
== הערות שוליים ==