ישיבת גאון יעקב (בני ברק) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1, הספרייה, \1גיליון
שורה 33:
הישיבה הוקמה באלול תשל"ח (1978) על ידי הרב אהרן לייב שטינמן וחתנו הרב זאב ברלין. הישיבה הוקמה בבנין כולל וולוז'ין בבני ברק שהיה בבעלות הרב שמעון לנגבורט, חתנו של הרב [[יעקב שפירא]] רבה של [[וולוז'ין]] שהישיבה נקראה על שמו. גרעין היסוד של הישיבה הורכב מתלמידיו של הרב שטיינמן מישיבת פוניבז' לצעירים שעלו ללמוד אצלו בישיבת גאון יעקב לצד קבוצות תלמידים שעברו מישיבות [[ישיבת פוניבז'|פוניבז']], [[ישיבת סלובודקה (בני ברק)|סלובודקה]] ועוד.
 
ביסוד הישיבה החליט הרב שטיינמן שהישיבה לא תשתמש בתקציבי המדינה ותישען על שכר לימוד ותרומות. בשיחה שמסר בעת ייסוד הישיבה אמר הרב שטיינמן שיש מעלה לקיים ישיבה ללא תקציבים מהמדינה ומי שיכול לעמוד בזה זה עדיף {{הערה|[http://www.dirshu.co.il/%D7%9B%D7%90%D7%99%D7%9C-%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%92-%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%96-%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-189/ כאיל-תערוג, גליוןגיליון 189, תשע"ז]}}.
 
== צוות הישיבה ==
בשנים הראשונות לקיומה, מסר הרב שטינמן שיעור יומי בישיבה 3 פעמים בשבוע לבני השיעור הגבוה, ושיעור כללי מדי שבוע. לאחר שהקים את [[ישיבת ארחות תורה]] עבר למסור רק שיעור כללי, ובשנים האחרונות מוסר שיעור לבני ה[[קיבוץ (ישיבה)|קיבוץ]] של הישיבה בביתו. הרב שמעון לנגבורט היה מוסר בישיבה שיעור פתיחה בכל תחילת זמן עד לפטירתו בשנת תשמ"ג (1983). לאחר פטירתו, הקפיד הרב שטיינמן למסור שיעור לעילוי נשמתו ביום פטירתו {{הערה|רבי אהרן ליב עמוד 57}}.
 
בנוסף מכהנים בישיבה חתנו של הרב שטינמן הרב זאב ברלין וכן הרב [[נתן זוכובסקי]] שהיה תלמידו מ[[ישיבת חפץ חיים (כפר סבא)|ישיבת חפץ חיים]] בכפר סבא. הר"מים בישיבה הם הרב יצחק לויער (חתנו של הרב זאב ברלין), הרב נתן רוטשילד והרב ישראל ברמן.
שורה 44:
במשך השנים הראשונות לקיומה, לא היה בישיבה משגיח, וראש הישיבה הרב שטיינמן מסר מדי שבועיים שיחות [[מוסר]] עם צאת השבת. השיחות כונסו לאחר מכן בסדרת ספריו ימלא פי תהלתך. בהמשך מונה הרב [[דוד מנחם שניידר]] כמשגיח, תפקיד בו החזיק עד שעבר לכהן כמשגיח ב[[ישיבת גרודנא באר יעקב]]. לאחר פרישתו מונה הרב [[חזקיהו מישקובסקי]] לכהן כמשגיח, שמכהן במקביל כמשגיח גם בישיבת ארחות תורה. לצידו מכהן כמשגיח הרב נחום ברנשטיין. בעבר כיהן בישיבה הרב [[מנחם צבי ברלין]] שהקים מאוחר יותר את [[ישיבת רבנו חיים עוזר]].
 
בישיבה נמסרים בשבתות שיעורי חומש על ידי ראש הישיבה הרב זאב ברלין, בסגנון שיעורי החומש הנמסרים ב[[ישיבות בריסק]]. מדי שבוע מתפרסם בישיבה עלון עם קושיא תלמודית, עליה עונה לאחר מכן ראש הישיבה הרב ברלין. בשנים קודמות אף הרב שטיינמן היה מפרסם תשובות משלו לחלק מהקושיות. מעלונים אלו יצאו לאור על ידי הישיבה, סדרת ספרים בשם פירורים משולחן גבוה {{הערה|[https://books.google.co.il/books/about/%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%92%D7%91%D7%95%D7%94.html?id=oBJ3nQEACAAJ&hl=en&output=html_text&redir_esc=y ספר פירורים משולחן גבוה באתר הספריההספרייה הלאומית]}}.
 
עד לשנת תשנ"ב, נאמרו כל השיעורים והשיחות בישיבה בשפת ה[[יידיש]]. מאז עברו בהדרגה לשפת העברית. בתקופה מסוימת ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]], למדו בישיבה קבוצה גדולה של בחורים מ[[חסידות דארג]], שפרשו מישיבת [[חוג חתם סופר]].