היצע וביקוש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ניקוד המילה היצֵּעַ בראשית הערך
שורה 101:
ככלל, עקומות היצע אנכיות נפוצות יותר בטווח הקצר. לדוגמה, אם [[גביע האלופות]] יתקיים בשבוע הבא, הגדלת מספר המושבים באצטדיון היא כמעט בלתי אפשרית. אם כן, ניתן להתייחס אל היצע כרטיסי המשחק כאל עקומת היצע אנכית. אם מארגני האירוע העריכו שלא כראוי את הביקוש, אזי ייתכן שהמחיר שקבעו נמוך ממחיר שיווי המשקל. במקרה כזה, סביר שמצד אחד יהיו צרכנים ששילמו מחיר נמוך זה, ומצד שני, יהיו צרכנים שלא יצליחו לרכוש כרטיסים על אף שיהיו מוכנים לשלם יותר עבורם. אם הצרכנים שקנו את הכרטיסים בזול מוכנים למכור את הכרטיסים שלהם לצרכנים שמוכנים לשלם עבורם יותר (כלומר, [[ספסרות|לספסר]]), אזי המחיר האפקטיבי יעלה למחיר שיווי המשקל.
 
על פי [[כלכלת צד ההיצע-היצע]], אסכולה המתמקדת ביצרן ובהיצע, פונקציית ההיצע המצרפי (פוקנציית ההיצע של כלל המשק) היא יחסית אנכית. מסיבה זו טוענים חסידי האסכולה נגד התערבות ממשלתית בביקוש, שכן התערבות כזו עלולה לגרום ל[[אינפלציה]] עם עקומת היצע אנכית{{הערה|1=[http://www.investopedia.com/articles/05/011805.asp Understanding Supply-Side Economics]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}.
 
===שווקים שאינם עוסקים בסחורות===