הפרעה סכיזואפקטיבית – הבדלי גרסאות

'''הפרעה סכיזו-אָפקטיבית''' (ב[[אנגלית]]: '''Schizoaffective disorder''')<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=American Psychiatric Association|שם=Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM–5)|מקום הוצאה=WDC|מו"ל=American Psychiatric Association|מהדורה=5th|שנת הוצאה=2013|עמ=105-110|פרק=Schizophrenia Spectrum and other psychotic Disorders|קישור=https://www.psychiatry.org/psychiatrists/practice/dsm}}</ref><ref name=":1">{{צ-ספר|מחבר=אגוד הפסיכיאטריה בישראל; ישראל. משרד הבריאות|שם=10-ICD : הסיווג והאבחון הפסיכיאטרי לפי ארגון הבריאות העולמי / בעריכת: איגוד הפסיכיאטרייה בישראל ומשרד הבריאות.|מו"ל=דיונון|שנת הוצאה=1995|שפה=עברית}}</ref> היא [[הפרעה נפשית]] המאופיינת בשילוב בין [[תסמין|תסמינים]] של [[הפרעת מצב רוח]] קשה (כגון [[הפרעה חד-קוטבית|חד קוטבית]] - [[מאניה]] או [[דיכאון]], או [[הפרעה דו-קוטבית|דו קוטבית]]) עם לפחות שני תסמינים עיקריים של [[סכיזופרניה]] (כגון [[הזיה|הזיות]] ו[[מחשבות שווא]]). שלא כמו סכיזופרניה, הדפוס הסכיזו-אפקטיבי נוטה להיות דפוס של אירועים יחידים, סיכויי ההחלמה מכל אירוע בנפרד טובים, ויש תקופות של צלילות בין האירועים. סיכויי ההחלמה אמנם גבוהים יותר מאלה של סכיזופרניה, אך נמוכים בהשוואה לאלה של הפרעות מצב רוח<ref name=":2">{{צ-ספר|מחבר=חנן מוניץ (עורך)|שם=פרקים נבחרים בפסיכיאטריה|מו"ל=דיונון|מהדורה=שישית|שנת הוצאה=2016|עמ=191-194|פרק=8 הפרעות נפשיתו פסיכוטיות}}</ref>. האבחנה הוצעה על ידי [[אמיל קרפלין]].<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Roman Kotov, Shirley H. Leong, Ramin Mojtabai, Ann C. Eckardt Erlanger|שם=Boundaries of Schizoaffective Disorder|כתב עת=JAMA Psychiatry|כרך=70|שנת הוצאה=2013-12-01|doi=10.1001/jamapsychiatry.2013.2350|קישור=http://jamanetwork.com/journals/jamapsychiatry/fullarticle/1746122}}</ref>

שכיחות הפרעה סכיזואפקטיבית הוא כשליש מהשכיחות של [[סכיזופרניה]]. השכיחות לאורך החיים עומדת על 0.3%. השכיחות מעט יותר גבוהה בקרב [[אישה|נשים]] <ref name=":0" />. הטיפוס הדו קוטבי שכיח יותר בצעירים והטיפוס הדיכאוני שכיח יותר [[זקן|בזקנים]].<ref name=":2" />ישנן עדויות (אם כי לא חד משמעיות) שנסיבות חיים שונות כמו חיים בעוני עלולים לתרום להתפתחות ההפרעה<ref name=":3">{{צ-מאמר|מחבר=Heslin, Margaret|שם=An epidemiological investigation into the onset, course and outcome of psychotic major depression and schizoaffective disorder, depressed type|שנת הוצאה=2014|קישור=http://ethos.bl.uk/OrderDetails.do?uin=uk.bl.ethos.650765}}</ref>.

ישנם גורמי סיכון גנטיים ופיזיולוגיים: מי שיש במשפחתם הגרעינית חולה [[סכיזופרניה]], [[הפרעה דו-קוטבית|הפרעה דו קוטבית]] או הפרעה סכיזופאקטיבית נמצאים בסיכון מוגבר לפתח הפרעה סכיזואפקטיבית<ref name=":0" /><ref name=":2" />.

בחלק מהמקרים יש שימוש ב[[חומר פסיכואקטיבי|חומרים פסיכואקטיביים]] כצורה של טיפול עצמי (Self Medication)<ref name=":1" /><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Vivian K. Tang, Michele T. Pato, Janet L. Sobell, Terese C. Hammond|שם=Substance use associated with short sleep duration in patients with schizophrenia or schizoaffective disorder|כתב עת=American Journal of Medical Genetics Part B: Neuropsychiatric Genetics|כרך=171|עמ=525–533|שנת הוצאה=2016-06-01|doi=10.1002/ajmg.b.32374|קישור=http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/ajmg.b.32374/abstract}}</ref>.

'''אשפוז''': ייתכן צורך באשפוז, כולל אפשרות של אשפוז כפוי, בן השאר על רקע של סכנה אובדנית (סכנה זו גדולה במיוחד באפיזודות דיכאוניות)<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Heslin, Margaret|שם=An epidemiological investigation into the onset, course and outcome of psychotic major depression and schizoaffective disorder, depressed type|שנת הוצאה=2014|קישור=http://ethos.bl.uk/OrderDetails.do?uin=uk.bl.ethos.650765}}</ref> ו/או על רקע של מאניה<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.consultant360.com/articles/late-onset-schizoaffective-disorder?qt-in_the_headlines=2|הכותב=Ronald Brenner, Kendra Campbell , Krishna Konakondla,|כותרת=Late Onset Schizoaffective Disorder {{!}} Consultant360|אתר=www.consultant360.com|תאריך=2014|שפה=en|תאריך_וידוא=2017-08-03}}</ref>. ככלל אנשים עם האפיזודות הדיכאוניות נוטים פחות להגיע לאשפוז מרצונם בהשוואה לאנשים עם סוגי האפיזודות האחרות<ref name=":3" />