הגישה המוטיבציונית – הבדלי גרסאות

'''הגישה המוטיבציונית או הראיון המוטיבציוני (באנגלית Motivational Interview או MI)''' היא גישה התערבותית במקצועות הייעוץ והטיפול הנפשי, שנעשה בה שימוש נרחב בעבודה עם אוכלוסיות מגוונות, הנמצאות בתהליכי שינוי: אנשים עם בעיות התמכרות שונות, אנשים ב[[שיקום פסיכיאטרי|שיקום פסיכיאטרי,]] אנשים המבקשים לעשות שינויים הקשורים לאורח חייהם (לדוגמה [[דיאטה]], [[גמילה מעישון]], וכדומה). במרכז הגישה ישנו תהליך חקירה שיטתי ו[[אמפתיה|אמפתי]] של עמדת האדם כלפי אפשרות השינוי. המטפל והפונה מזהים יחד מה דרוש כדי להתקדם בתהליך השינוי אל עבר השגתו ושימורו. זוהי גישה מונחית וממוקדת אדם, שייחודה הוא פחות בטכניקות בהן היא עושה שימוש (שאת חלקן ניתן למצוא גם בשיטות טיפול נפשי אחרות), ויותר ברוחה כסגנון מנחה ליחסים אישיים.{{הערה|שם=הערה מספר 20170705052900:0|{{צ-מאמר|מחבר=Stephen Rollnick, William R. Miller|שם=What is Motivational Interviewing?|כתב עת=Behavioural and Cognitive Psychotherapy|כרך=23|עמ=325–334|שנת הוצאה=1995/10|doi=10.1017/S135246580001643X|קישור=https://www.cambridge.org/core/journals/behavioural-and-cognitive-psychotherapy/article/what-is-motivational-interviewing/F7E8B9E777291290E6DF0FDE37999C8D}}}} את הראיון המוטיבציוני ניתן לשלב במסגרת טיפולים מסוגים אחרים כמו [[CBT]] {{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Lisa J. Merlo, Eric A. Storch, Heather D. Lehmkuhl, Marni L. Jacob|שם=Cognitive-behavioral therapy plus motivational interviewing improves outcome for pediatric obsessive-compulsive disorder: A preliminary study|כתב עת=Cognitive behaviour therapy|כרך=39|עמ=24–27|שנת הוצאה=2010-3|doi=10.1080/16506070902831773|קישור=http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2861340/}}}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Motivational Interviewing and CBT Combining Strategies for Maximum Effectiveness|שם=Sylvie Naar and Steven A. Safren Foreword by William R. Miller|מו"ל=Guilford Press|שנת הוצאה=2017|קישור=https://www.guilford.com/create-flyer/naar2}}}}, ותרפיה ממוקדת פתרונות{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=ורד סלונים-נבו|שם=טיפול קצר מועד: גישה אסטרטגית ממוקדת פתרונות ומוטיבציונית|מו"ל=רמות|שנת הוצאה=2014}}}}, טיפול נראטיבי{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Lauren D Oshman, Gene N Combs|שם=Integrating motivational interviewing and narrative therapy to teach behavior change to family medicine resident physicians|כתב עת=The International Journal of Psychiatry in Medicine|כרך=51|עמ=367–378|שנת הוצאה=2016-05-01|doi=10.1177/0091217416659273|קישור=http://journals.sagepub.com/doi/abs/10.1177/0091217416659273}}}} וכדומה, או ליישם אותו כטיפול בפני עצמו.

הגישה המוטיבציונית פותחה בחלקה על ידי [[פסיכולוגיה קלינית|הפסיכולוגים הקליניים]] ויליאם מילר וסטיבן רולניק, ובהמשך על ידי מטפלים וחוקרים שיצרו התאמות של הגישה לעבודה עם קהלים ספציפיים ומגוונים יותר ויותר. ויליאם מילר היה הראשון שתארשתיאר את הבסיס לגישה במאמר שלו מ-1983 בכתב העת ''Behavioral Psychology'' (פסיכולוגיה התנהגותית). במאמר תוארו אמצעים טיפוליים בהם השתמש מילר כדי לסיוע לאנשים [[אלכוהוליזם|המכורים לאלכוהול]] בתהליך הגמילה שלהם. ב-1991 פרסמו מילר ורולניק עקרונות מגובשים יותר של הגישה בפירוט רב יותר, תחילה במאמר ובהמשך וכך בספר "הגישה המוטיבציונית - הגברת המוטיבציה לשינוי" שתורגם לשפות שונות בהן גם עברית. החל משנות התשעים ואילך פורסמו ספרים ומאמרים שהציעו התאמות של הגישה לקהלים מגוונים: אנשים המעוניינים לערוך שינוי באורח החיים שלהם, אנשים החיים עם מחלות כמו [[סוכרת]] ונזקקים לשנות הרגלי חיים כדי לשמור על בריאותם {{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=D. Christie, S. Channon|שם=The potential for motivational interviewing to improve outcomes in the management of diabetes and obesity in paediatric and adult populations: a clinical review|כתב עת=Diabetes, Obesity and Metabolism|כרך=16|עמ=381–387|שנת הוצאה=2014-05-01|doi=10.1111/dom.12195|קישור=http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/dom.12195/abstract}}}},טיפול שיקומי ל[[עבריינות|עבריינים]]{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Britt, E.|שם=Motivational Interviewing: A useful skill for correctional staff?|שנת הוצאה=2014|קישור=http://ir.canterbury.ac.nz/handle/10092/12123}}}}, וכדומה. כמו כן התפתחו התאמות של הגישה המוטיבציונית לא רק להתערבות פרטנית אלא גם ל[[פסיכותרפיה קבוצתית]]{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Elizabeth J. D'Amico, Jon M. Houck, Sarah B. Hunter, Jeremy N. V. Miles|שם=Group motivational interviewing for adolescents: Change talk and alcohol and marijuana outcomes.|כתב עת=Journal of Consulting and Clinical Psychology|כרך=83|עמ=68–80|שנת הוצאה=February 2015|doi=10.1037/a0038155|קישור=http://psycnet.apa.org/journals/ccp/83/1/68/}}}}.

=== תיאורייתתאוריית ההגדרה העצמית (Self יDerermunation theory) של ריאן ודצ'י ===

'''החלטה (Decision):''' בשלב זה יש החלטה לפעול והמוטיבציה הפנימית מתגברת. בהדרגה האדם מגבש תכניתתוכנית פעולה.

'''מעידה (Relapse):''' פרוצ'סקה ודקלמנטה ציינו שמעידה היא חלק אינטגרלי מהתהליך. אם המוטיבציה הפנימית של האדם נשמרת, והוא מאמין ביכולתו לשמר את השינוי (למשל לשמור על ה[[גמילה מעישון]]), המעידה תהיה עבורו סימן לצורך לעדכן את אופן הפעולה, כך שלא תהיה עוד מעידה כזו. כיוון שאין לאדם שליטה מלאה על הגירויים שבהם הוא עלול לפגוש, תמיד יהיו מעידות ותמיד יהיה צורך בעידכוניםבעדכונים שיפעילו את התהליך מחדש.

=== ארבעת התהליכים האופינייםהאופייניים לריאיון המוטיבציוני ===

'''תיכנוןתכנון''': שלב זה כולל סיוע לאדם לתכנן את מהלך השינוי הרצוי לו, לרבות מניעה של מעידות.

'שיקופים' הם אמירות שאומר המטפל לפונה, בתגובה לדברים שאמר הפונה. אמירות אלה המשקפות את דברי הפונה לעתים תוך מתן חיזוקים, ולעיתיםולעתים תוך הדגשת אי ההתאמה בין הרגשות והמחשבות למעשים. תכלית כל השיקופים היא להראות לפונה את דבריו כפי שהם משתקפים בעיני המטפל, זאת תוך הדגשה של כוחות ושל תנועה לכיוון של שינוי. מילר ורולניק מבחינים בין מספר סוגי שיקופים:

שפת שינוי היא ההתאבטאות של הפונה בעד השינוי: נימוקים בעד שינוי, הערכת היכולת לבצע את השינוי כעת, ומה דרוש לפונה כדי להצליח. מאפייני שפת השינוי חייבים להיות פנימיים ולא חיצוניים (כפיית התנהגות על ידי גורם אחר למשל) כל הנימוקים תאורתיאור היכולת וכדומה צריכים לנבוע מעולמו האישי של הפונה ולבטא את השקפתו ואת דרכו, לא את השקפת הסביבה או גורם אחר. שפת השינוי אמורה להשתנות משמעותית במהלך הטיפול.

* '''מחוייבותמחויבות''' - שימוש בביטויים כמו - אני חייב, אני מוכרח, יש לי סיבות טובות ל..

הני א. ווסטרה, '''הגישה המוטיבציונית בטיפול [[חרדה|בחרדה]]''' , הוצאת אח.