חגורת קויפר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תבנית:הידען2 לתבנית:הידען (דיון) |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[קובץ:Outersolarsystem objectpositions labels comp.png|250px|שמאל|ממוזער|תרשים של חגורת קויפר במערכת השמש.]]
[[קובץ:Kuiper oort-en.svg|ממוזער|upright=1.3|תרשים של חגורת קויפר, של [[הדיסק המפוזר]] ושל [[עננת אורט]] המרוחקת עוד יותר]]
'''חגורת קְּויפּר''' (ב[[אנגלית]]: Kuiper belt; ב[[עברית]] נכתב גם: '''חגורת קַייפּר''' או '''חגורת קווִיפר'''{{הערה|1=שם החגורה נהגה בצורה שונה במדינות שונות. ב[[הולנדית]], ה[[דיפתונג]] ui נהגה בדרך ייחודית, וה[[תעתיק]] קוּיפר הוא הקרוב ביותר לדרך ההגייה שלו. גם באנגלית אין תעתיק מדויק לדיפתונג זה, ומקובל להגות אותה קָייפר. צורת ההגייה קָייפר היא הנפוצה בעולם כיום, עם זאת במקומות מסוימים, בעיקר ב[[אירופה]], אומרים קוּיפר, קוֹיפר (למשל ב[[רוסית]]) או קווִיפר (למשל ב[[ספרדית]]). התעתיק הנפוץ לעברית הוא "חגורת קויפר".}}) היא אסופת גופים הסובבים את [[השמש]] במסלול הנמצא מעבר ל[[כוכב לכת|כוכב הלכת]] [[נפטון]], במרחק של 30–50 [[יחידה אסטרונומית|יחידות אסטרונומיות]] מהשמש ובמישור הקרוב ל[[מישור המילקה]]. החגורה קרויה על שם ה[[אסטרונום]] ה[[הולנד]]י-[[ארצות הברית|אמריקאי]] [[ג'ררד קויפר]] (Gerard Kuiper), שחזה את קיומה בשנת [[1951]] (עם זאת,
== הגילוי ==
השערתו של קויפר באה להסביר את קיומה של משפחת [[שביט]]י [[צדק (כוכב לכת)|צדק]], אשר בניגוד לשביטים ארוכי-המחזור הם בעלי מחזור קצר למדי (לרוב עד 20 שנה, ועל כל פנים לא יותר מ-200 שנה), מסלולים שנמצאים ב[[מישור המלקה]] (או קרוב אליו) וכיוון תנועה כשל כל הפלנטות והאסטרואידים. ההשערה קיבלה חיזוק נוסף ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]], ממודלים ממוחשבים של ימיה הראשונים של מערכת השמש, אשר הראו שכוכבי הלכת
בשנת [[1992]] אומתה השערתו של קויפר
== מאפיינים ==
שורה 23:
===פלוטו===
'''[[פלוטו]]''' ([[קובץ:Pluto symbol.svg|15px|סמל פלוטו]]), אשר נמצא במרחק ממוצע של 39.5 יחידות אסטרונומיות מהשמש הוא הגוף הגדול ביותר מבין כל הגופים המוכרים בחגורת קויפר וקוטרו 2,320 ק"מ. יחד עם הירח הגדול שלו '''[[כארון (ירח)|כארון]]''' הם מרכיבים מערכת כפולה שבה שני הגופים "נעולים" כבידתית ומפנים באופן קבוע אותו צד זה כלפי זה. בנוסף לפלוטו ולכארון, התגלו ארבעה ירחים זעירים שסובבים את [[מרכז המסה]] של המערכת, שנמצא מחוץ לפלוטו.
מקור שמם של פלוטו וכארון בדמויות מיתולוגיות הקשורות לשאול - [[פלוטו (מיתולוגיה)|פלוטו]] הוא אל השאול ב[[מיתולוגיה רומית|מיתולוגיה הרומית]] ואילו [[כארון]] הוא משיט המעבורת אל השאול ב[[מיתולוגיה יוונית|מיתולוגיה היוונית]].
|