חולדה הנביאה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏חולדה במסורת חז"ל: עיצוב, קישורים פנימיים
מ חלוקה נכונה, הורדת תוכן שנוי במחלוקת להערה
שורה 31:
{{ציטוט|תוכן=רבי זעירא אומר: תדע לך כח הצדקה, בא וראה משלום בן תקות שהיה מגדולי הדור והיה עושה צדקות בכל יום, ומה היה עושה היה ממלא את החמת מים והיה יושב על פתח העיר וכל אדם שהיה בא מן הדרך היה משקה אותו ומשיב נפשו עליו, ובזכות צדקות שעשה שרתה רוח הקדש על אשתו, שנאמר וילך חלקיהו הכהן אל חולדה הנביאה אשת שלום בן תקות.}}
 
כלומר, על פי מדרש זה, חולדה זכתה בנבואה משום צדיקותו של בעלה, שלום בן תקות ולא בזכות עצמה. ב[[תלמוד בבלי|בבלי]] מגילה, נשאלת השאלה מדוע חולדה ניבאה בימיו של ירמיהו, ומדוע יאשיהו פנה לחולדה ולא לירמיהו. לשאלות אלו ניתנות מספר תשובות: {{ציטוטון|ובמקום דקאי ירמיה היכי מתנביא איהי? אמרי בי רב משמיה דרב, חולדה קרובת ירמיה הייתה ולא הוה מקפיד עליה. ויאשיה גופיה היכי שביק ירמיה ומשדר לגבה? אמרי דבי רבי שילא מפני שהנשים רחמניות הן. ר' יוחנן אמר ירמיה לא הוה התם שהלך להחזיר עשרת השבטים}} {{הערה|מגילה יד ע"ב}}
 
[[רב (אמורא)|רב]] טען שחולדה הייתה קרובת משפחתו של ירמיה, ולכן ירמיה "לא היה מקפיד עליה". כלומר, ירמיה איפשר לה להתנבא, או העלים עין מכך. לפי [[רבי יוחנן]], יאשיהו פנה לחולדה ולא לירמיהו מפני שירמיהו לא היה בעיר. גם שתי התשובות האלו מקטינות את דמותה של חולדה: היא צריכה אישור על מנת להתנבא, והיא אינה ברירת המחדל בבקשת נבואה. לעומת זאת, [[רב שילא|רבי שילא]] טען שהפניה לחולדה הייתה מפני שהנשים הן רחמניות: יאשיהו ידע שהוא עומד לקבל נבואה קשה והעדיף לקבל אותה מאישה. התשובה הזו מייחסת לחולדה תכונות חיוביות לעומת המדרשים הקודמים. היחס השלילי לחולדה בבבלי מגילה ממשיך: [[רב נחמן]] טוען שדבורה וחולדה היו יהירות ולכן נקראו בשמות "רעים":
{{ציטוטון|ובמקום דקאי ירמיה היכי מתנביא איהי? אמרי בי רב משמיה דרב, חולדה קרובת ירמיה הייתה ולא הוה מקפיד עליה. ויאשיה גופיה היכי שביק ירמיה ומשדר לגבה? אמרי דבי רבי שילא מפני שהנשים רחמניות הן. ר' יוחנן אמר ירמיה לא הוה התם שהלך להחזיר עשרת השבטים}} {{הערה|מגילה יד ע"ב}}
 
היחס השלילי לחולדה ממשיך: [[רב נחמן]] טוען שדבורה וחולדה היו יהירות ולכן נקראו בשמות "רעים": {{ציטוטון|אמר רב נחמן לא יאה יהירותא לנשי. תרתי נשי יהירן הויין וסניין שמייהו, חדא שמה זיבורתא וחדא שמה כרכושתא, זיבורתא כתיב בה "ותשלח ותקרא לברק" ואילו איהי לא אזלה לגביה. כרכושתא כתיב בה "אמרו לאיש" ולא אמרה אמרו למלך.}}{{הערה|מגילה יד ע"ב}} {{הערה|רב נחמן טוען ש"לא נאה היהירות לנשים", מה שמחזק את הטענה שחז"ל התקשו לקבל את העובדה שהיו גם נשים שהתנבאו(הערת עורך:יש לדחות את הנאמר כאן.שהרי האמוראים לא העבירו ביקורת על אביגיל.ואף אם היו מביאים ביקורת על אביגיל.כעין שהעבירו על דמויות אחרות אין זה מעיד על כך שהייתה התקשות להאמין לזה שאשה יכולה להתנבא).}}.
[[רב (אמורא)|רב]] טען שחולדה הייתה קרובת משפחתו של ירמיה, ולכן ירמיה "לא היה מקפיד עליה". כלומר, ירמיה איפשר לה להתנבא, או העלים עין מכך. לפי [[רבי יוחנן]], יאשיהו פנה לחולדה ולא לירמיהו מפני שירמיהו לא היה בעיר. גם שתי התשובות האלו מקטינות את דמותה של חולדה: היא צריכה אישור על מנת להתנבא, והיא אינה ברירת המחדל בבקשת נבואה. לעומת זאת, [[רב שילא|רבי שילא]] טען שהפניה לחולדה הייתה מפני שהנשים הן רחמניות: יאשיהו ידע שהוא עומד לקבל נבואה קשה והעדיף לקבל אותה מאישה. התשובה הזו מייחסת לחולדה תכונות חיוביות לעומת המדרשים הקודמים. היחס השלילי לחולדה בבבלי מגילה ממשיך: [[רב נחמן]] טוען שדבורה וחולדה היו יהירות ולכן נקראו בשמות "רעים":
 
{{ציטוטון|אמר רב נחמן לא יאה יהירותא לנשי. תרתי נשי יהירן הויין וסניין שמייהו, חדא שמה זיבורתא וחדא שמה כרכושתא, זיבורתא כתיב בה "ותשלח ותקרא לברק" ואילו איהי לא אזלה לגביה. כרכושתא כתיב בה "אמרו לאיש" ולא אמרה אמרו למלך.}}{{הערה|מגילה יד ע"ב}}
 
רב נחמן טוען ש"לא נאה היהירות לנשים", מה שמחזק את הטענה שחז"ל התקשו לקבל את העובדה שהיו גם נשים שהתנבאו(הערת עורך:יש לדחות את הנאמר כאן.שהרי האמוראים לא העבירו ביקורת על אביגיל.ואף אם היו מביאים ביקורת על אביגיל.כעין שהעבירו על דמויות אחרות אין זה מעיד על כך שהייתה התקשות להאמין לזה שאשה יכולה להתנבא).
דרשנים ופרשנים מאוחרים יותר התייחסו באור חיובי לחולדה: במדרש [[בראשית רבתי]] פרשת חיי שרה, מדרש שנכתב על ידי [[משה הדרשן]] במאה ה-11, נזכרת חולדה הנביאה כאחת מכ"ב הנשים הכשרות שהיו בעולם.