ציקלותימיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אמרי אביטן (שיחה | תרומות) קטגוריה:הפרעות נפשיות והתנהגותיות |
Yoramkaplan (שיחה | תרומות) כתיבה ופיתוח של הערך: הרחבתי את מה שהיה קיים, עידכנתי והוספתי קצת מקורות עדכניים. |
||
שורה 1:
{{מחלה
| שם בלועזית = Cyclothymic Disorder
| תחום = בריאות הנפש
| ICD10 = F34
| DSM-5 = 301.13
| ציקלותימיה =
}}
'''ציקלותימיה''' היא הפרעה נפשית השייכת לקבוצת הפרעות מצב הרוח בעלות מאפיין דו קוטבי. ההפרעה קרובה מבחינות רבות ל[[הפרעה דו-קוטבית]], אך חמורה פחות ממנה. השם ציקלותמיה נובע מהאופי המחזורי של הגלים בהם יש תסמינים קליניים פעילים (דיכאוניים או היפומאניים).
== אבחנה ==
לפי DSM 5, אבני הבוחן לאבחנה של ציקלותימיה הן:<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=American Psychiatric Association|שם=Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM–5)|מקום הוצאה=WDC|מו"ל=American Psychiatric Association|שנת הוצאה=2013|עמ=139-142|פרק=Bipolar and Related Disorders|קישור=https://www.psychiatry.org/psychiatrists/practice/dsm}}</ref><ref name=":1">{{צ-ספר|מחבר=מוניץ חנן (עורך)|שם=פרקים נבחרים בפסיכיאטריה|מו"ל=דיונון|מהדורה=שישית|שנת הוצאה=2013|עמ=285-287|פרק=10 הפרעות במצב הרוח}}</ref>
# במשך שנתיים (שנה בילדים ומתבגרים) יש תקופות שבהן מתקיים מספר רב של גלים [[היפומאניה|היפומאניים]], שאינם עונים על הקריטריונים של גלי [[מאניה]] מלאים. ותקופות של מספר רב של גלי [[דיכאון קליני|דיכאון]] שאינם עונים על הקריטריון של [[דיכאון קליני|דיכאון מז'ורי.]]
# במשך שנתיים (שנה בילדים ומתבגרים) לפחות במחצית הזמן קיימים גלים היפומאניים וגלי [[דיכאון קליני|דיכאון]], התקופות לא נמשכות יותר מחודשיים רצופים.
# התסמינים של דיכאון מז'ורי או אפיזודות של מאניה והיפומאניה לא מתמלאים אף פעם.
# התסמינים לקריטריון א לא עונים ל[[הפרעה סכיזואפקטיבית]] [[סכיזופרניה|סכיזופרינה]] [[הפרעה סכיזופרניפורמית|הפרעה סכיזופרנופורמית]], [[הפרעה דלוזיונלית]] או הפרעות [[פסיכוזה|פסיכוטיות]] אחרות.
# התסמינים לא מיוחסים להשפעת גורמים פיזיולוגיים כמו [[חומר פסיכואקטיבי|סמים]] תרופות או מחלה גופנית.
# התסמינים גורמים לסבל ניכר לנכות חברתית ותעסוקתית או ל[[לקות|נכות]] בכל שטח תפקוד חשוב אחר.
== מאפיינים קליניים ==
ההפרעה זו מתאפיינת בגלים מתונים של היפומאניה וגלים דיכאוניים שאינם עונים להגדרה הקלינית של דיכאון מז'ורי. בין גלי הדיכאון וההיפומאניה האדם שב למצב תפקוד רגיל, בדרך כלל למשך מספר חודשים רצופים. עם זאת ישנם מקרים שבהם יש גלי היפומאניה וגלים דיכאוניים ללא הפסקות או עם הפסקות קצרות מאד שלא מאפשרות זמן רב לחזרה לתפקוד. ההפרעה נחשבת לאגוסינטונית, כלומר האדם רואה את ההפרעה יותר כמאפיין אישיות ופחות כמשהו חיצוני.<ref name=":1" />
== מהלך ההפרעה ==
הפרעה מתפתחת בדרך כלל בשנות הבגרות הראשונות. בילדים הגיל הממוצע להתחילה הוא 6.5. עם זאת ההפרעה יכולה להופיע גם בגילאים מבוגרים יותר. גורמי דחק פסיכו-חברתיים עשויים להוות 'טריגר'. ככלל ההפרעה גורמת לפגיעה בינונית בתפקוד. יתכנו מקרים, כאשר המרווח בין הגלים הדיכאוניים או ההיפומאניים הוא קטן מדי, וכן כאשר האדם נוטה להתנסות ב[[חומר פסיכואקטיבי|סמים]] או [[אלכוהוליזם|אלכוהול]] (במה שמכונה 'ריפוי עצמי'), שההפרעה תגרום לפגיעה משמעותית בתפקוד התעסוקתי ובחיים החברתיים והמשפחתיים<ref name=":1" /><ref name=":0" />.
=== גורמי סיכון ===
קיים דיווח על דפוסים של תנודות במצב הרוח (בין רגזנות זעם ועיונות) לבין תלות, עייפות, חולשה ותסמינים פוביים, המופיעים אצל מי שמאובחנים עם [[הפרעת אישיות נרקיסיסטית]], [[הפרעת אישיות גבולית]], ו[[הפרעת אישיות היסטריונית]]. ייתכן שיש בכך כדי לבטא השפעה של גורמים גנטיים האופייניים ל[[הפרעה דו-קוטבית|הפרעה דו קוטבית]]. קיימת סברה לפיה אלו סמינים המבשרים את התפתחות הפרעה דו קוטבית מלאה שתתרחש בעתיד<ref name=":1" />. גורם סיכון נוסף הוא שימוש בסמים ואלכוהול, לעתים מתוך נסיון להקהות את התסמינים הדיכאוניים<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Jean-Michel Azorina, Léa C. Perretb, Eric Fakrac, , Sébastien Tassya, Nicolas Simond, Marc Adidaa, , Raoul Belzeauxa, b,|שם=Alcohol use and bipolar disorders: Risk factors associated with their co-occurrence and sequence of onsets|כתב עת=Drug and Alcohol Dependence|כרך=August 2017|עמ=|שנת הוצאה=2017|doi=https://doi.org/10.1016/j.drugalcdep.2017.07.005}}</ref>.
== שכיחות ואפידמיולוגיה<ref name=":1" /><ref name=":0" /> ==
השכיחות לאורך החיים נעה בין 1% ל 0.4%. במרפאות בריאות הנפש יכול שיעור זה לעלות ל 3% עד 4%. אין הבדל בין המגדרים מבחינת שיעורי האבחנה. עם זאת נשים פונות יותר לטיפול <ref name=":1" />. קיום של הפרעת מצב רוח, חד קוטבית (דיסתימיה או דיכאון מז'ורי) או הפרעה דו קוטבית (סוג 1 או 2) אצל קרובים מקרבה ראשונה מהווה גורם סיכון להתפתחות ההפרעה. ההפרעה שכיחה יותר בקרב אנשים שלהם קרוב משפחה מקרבה ראשונה המאובחן עם הפרעה דו קוטבית מסוג 1, מאשר בכלל האוכלוסיה.
== אבחנה מבדלת<ref name=":1" /><ref name=":0" /> ==
* מצב רפואי (דוגמה היפר-תיאורזם עלול לגרום לתסמינים היפומאניים, בעוד שהיפותירואיזם עלול לגרום לתסמיני דיכאון).
* מצב שמקורו בתרופות או סמים: סמים מסוימים עלולים לגרום לירידה במצב הרוח ואילו סמים אחרים כמו [[מתאמפטמין|מתאמפיתמינים]] יכולים לגרום למצב דמוי [[מאניה]].
* הפרעה דו קוטבית עם מאפיין של Rapid Cycling - במקרה כזה הגלים המאניים / היפומאניים והדיכאוניים יענו על הקריטריונים של הפרעה דו קוטבית מבחינת משך ועוצמה.
* הפרעת אישיות גבולית - הפרעת אישיות גבולית וציקלותימיה עשויות להופיע יחד כקומורבידיות. גם בהפרעת אישיות גבולית כמו בציקלותימיה יתכנו שינויים מהירים במצב הרוח, אך התמונה הקלינית בהפרעה זו שונה מאשר בציקלותמיה.
== מחקר ==
הספרות המחקרית הספציפית על הפרעה זו היא מעטה מאד ורובה אינה ספציפית דווקא להפרעה זו<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Giulio Perugia, Elie Hantouchec, Giulia Vannucchia|שם=Diagnosis and Treatment of Cyclothymia: The “Primacy” of Temperament|כתב עת=Current Neuropharmacology|כרך=15|עמ=372–379|שנת הוצאה=2017-04-01|קישור=http://www.ingentaconnect.com/contentone/ben/cn/2017/00000015/00000003/art00008}}</ref>. ישנם הרבה תיאורי מקרה<ref>{{צ-מאמר|מחבר=B. R. Adhikari, N. Sapkota, R. Gautam, M. Basnet|שם=A Case of Bipolar Affective Disorder Not Otherwise Specified Or Cyclothymia|כתב עת=Health Renaissance|כרך=12|עמ=221–223|שנת הוצאה=2016-07-25|doi=10.3126/hren.v12i3.15325|קישור=http://www.nepjol.info/index.php/HREN/article/view/15325}}</ref> ומעט מאד מחקר, הנוגע לטיפול הפסיכותרפי והטיפול התרופתי.
== טיפול ==
ישנה חשיבות רבה להתחלה בטיפול מוקדם ככל האפשר, בעיקר אם ההפרעה התפתחה בילדות או בנעורים<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Giulio Perugia, Elie Hantouchec, Giulia Vannucchia|שם=Diagnosis and Treatment of Cyclothymia: The “Primacy” of Temperament|כתב עת=Current Neuropharmacology|כרך=15|עמ=372–379|שנת הוצאה=2017-04-01|קישור=http://www.ingentaconnect.com/contentone/ben/cn/2017/00000015/00000003/art00008}}</ref>.
'''טיפול תרופתי''': יכול לכלול [[מייצבי מצב רוח]]. אין די עדות להצלחה בשימוש בנוגדי דיכאון.<ref name=":2">{{צ-ספר|מחבר=André F. Carvalho, Eduard Vieta|שם=The Treatment of Bipolar Disorder: Integrative Clinical Strategies and Future Directions|מו"ל=Oxford University Press|שנת הוצאה=2017-03-01|קישור=https://books.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=bNs-DgAAQBAJ&oi=fnd&pg=PT151&dq=cyclothymia+treatment&ots=LqPa7N9RRG&sig=Ab3sjXwyXtKrrzGhR1dHNRER2A4&redir_esc=y#v=onepage&q=cyclothymia%20treatment&f=false|שפה=en}}</ref>
'''פסיכותרפיה''': ישנה עדות להצלחה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Tomba E. · Tecuta L. · Guidi J. · Grandi S. · Rafanelli C.|שם=Demoralization and Response to Psychotherapy: A Pilot Study Comparing the Sequential Combination of Cognitive-Behavioral Therapy and Well-Being Therapy with Clinical Management in Cyclothymic Disorder|כתב עת=Psychother Psychosom|כרך=2016;85|עמ=56-57|שנת הוצאה=2016|doi=https://doi.org/10.1159/000438674}}</ref>. כמו כן יש עדות להצלחה בשימוש בפסיכו-חינוך (Psychoeducation)<ref name=":2" /> . כמו כן יש עדות להצלחה בטיפול ב <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Giovanni A. Fava, Fiammetta Cosci, Jenny Guidi, Elena Tomba|שם=Well-being therapy in depression: New insights into the role of psychological well-being in the clinical process|כתב עת=Depression and Anxiety|עמ=n/a–n/a|שנת הוצאה=2017-04-01|doi=10.1002/da.22629|קישור=http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/da.22629/abstract}}</ref>WBT (WellBeing Therapy)
==ראו גם==
*[[דיסתימיה]]
*[[היפומאניה]]
*[[מאניה]]
*[[הפרעה דו-קוטבית|הפרעה דו קוטבית]]
==קישורים חיצוניים==
| |||