ז'ורז' פדו – הבדלי גרסאות

היה ילד מפונק ואלים, עשה חייםגם קשיםכלפי לאחותואחותו, דיאן ולנטין, לימים אשהאישה בעלת גינונים של [[אמזונה]], שפקדה את החוגים של [[שרה ברנאר]] והסופרת [[קולט (סופרת)|קולט]]. בגיל 7 אביו לקה אביו ב[[אירוע מוחי]] ונשאר משותק בחציבמחצית גופו. בנוסף, [[מלחמת צרפת-פרוסיה|המלחמה עם פרוסיה בשנת 1870]] אילצה את המשפחה לעבור ל[[בולון-סירסור-מר]]. אחרי שחזרו לפריז, נסעו לזמן קצר למרחצאות ב[[הומבורג]] בגרמניהשבגרמניה.

אביו מת בשנת 1873 ושלוש שנים לאחר מכן אמו נישאה אמו מחדש ל[[עיתונאי]] אנרי פוקייה וילדה בהמשך בת נוספת בשם אנרייט.

בגיל 14 ניסה ז'ורז' את כוחו כשחקן והתחיל לשחק בלהקה שהקים יחד עם חבר, בשם "סרקל דה קסטנייט" (''Cercle des Castagnettes'' - חוג ה[[קסטנייטות]]). בשנים 1876 -18801876–1880 שיחק תכופות מחזותבמחזות של [[מולייר]], ו[[אז'ן לביש|לביש]], עשה בפני הקהלביצע חיקויים, בין היתר, של שחקני תיאטרון מפורסמים, חיברוחיבר קטעים תיאטרליים שהוצגו בטרקליני תרבות שונים. בחוגים שפקד התוודע לסטודנטים של הקונסרבטואר, למבקרים ולמחזאים ותיקים ומתחילים, ביניהםבהם [[אלכסנדר דיומא הבן]]. באחד ממופעיו עורר את הערכתם של הסופר פרנסואה קופה ושל מבקר התיאטרון פרנסיסק סארסיי{{הערה|נואל בנאמו.}}.

בסופו של דבר התפנה בעיקר לכתיבת מחזות, והקומדיה במערכה אחת "Par la fenètre" (דרך החלון) הוצגה לראשונה בהצלחה בשנת 1881, כשפדו היה בן 19. אולם הצלחה עוד יותר גדולה קטפה הקומדיה "Tailleur pour dames" (חייט נשים) ששוחקה ב"תיאטר דה לה רנסאנס" ועוררהוזכתה דברילדברי שבח מצד אז'ן לביש. לצורכי הפרנסה התחילפרנסה כתב פדו לכתוב גם מדור תיאטרון תחת כותרתשנקרא "קורייה דה תיאטר" (Courrier des théâtres) בעיתוןבעיתונו של אביו החורג, אנרי פוקייה.