לימן (שיטת השקיה) – הבדלי גרסאות

'''לימַן''' (ב[[יוונית]]: '''λιμήν''' - נמל) הוא מערכת ללכידת מי שטפונות הנוצרת מסוללת עפר מלאכותית הנבנית באפיק [[נחל אכזב]], בעיקר באזורים מדבריים או מדבריים למחצה. סוללות העפר יוצרות את צורת האות "ח" כאשר המפתח פונה אל מעלה אפיק הנחל. כיום, נוטעת קק"ל בשטח הלימן [[עץ|עצים]], בדרך כלל [[אקליפטוס]]ים, [[שיטה|שיטים]], [[ינבוט השדה|ינבוט]], [[וושינגטוניה]], [[אשל]] ולעתים גם מינים נוספים{{הערה|1=[http://old.macam.ac.il/chtml/yeled/frames/docs/yafit.doc יפית בר און, מדבר ומדבור] {{DOC}} (מחרוזת לחיפוש במסמך: נקודות חן ירוקות בנוף המדברי)}}. הגומה אוצרת את מי הגשם או מי נגר עילי ומשקה את העצים. ככל הנראה{{הערה|1=[http://www.kkl.org.il/files/FILES/planning/limanim.pdf הלימנים בנגב, מסמך מדיניות של קק"ל, עמ' 4]}}, את השיטה פיתחו ה[[יערן|יערנים]] [[יוסף ויץ]] ו[[בני וירצברג]], בהשראת שיטות השקיה [[נבטים|נבטיות]], במסגרת עבודתם באגף הייעור של [[קק"ל]] באזור הדרום.

 

 

==ראו גם==