הפרעת גוף דיסמורפית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoramkaplan (שיחה | תרומות) שיניתי סדר וכותרות, עידכנתי והשלמתי הגדרות ל DSM 5, הוספתי תבנית מחלה והוספתי שני מקורות. מחקתי מעט תגיות: תו כיווניות מפורש nowiki עריכה חזותית |
Yoramkaplan (שיחה | תרומות) ←טיפול: הוספתי מקור אחד וסידרתי את הכתוב בצורה שונה. כמו כן הסרתי חלק קטו שלא מצאתי לו סימוכין בספרות והכנסתי מקורות חדשים. |
||
שורה 95:
==טיפול==
אחד האתגרים הראשונים בטיפול באנשים עם הפרעת גוף דיסמורפית היא שאנשים עם הפרעה זו אינם נוטים לייחס את בעייתם לגורם נפשי, אלא מחפשים את התשובה בתחומים אחרים של הרפואה. ה[[הנעה|מוטיבציה]] ל[[פסיכותרפיה|טיפול נפשי]] נמוכה ואצל חלק מהמטופלים יש שימוש ב[[חומר פסיכואקטיבי|חומרים פסיכואקטיביים]]. אצל אחרים יש סכנה [[אובדנות|אובדנית]] ברמת חומרה כזו או אחרת.<ref name=":2">{{צ-ספר|מחבר=Katharine A. Phillips|שם=Body Dysmorphic Disorder: Advances in Research and Clinical Practice|מו"ל=Oxford University Press|שנת הוצאה=2017|קישור=https://books.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=QDooDwAAQBAJ&oi=fnd&pg=PA313&dq=body+dysmorphic+disorder+treatment&ots=Rbqy2UjsIj&sig=VfjD8YyrgjdTie5mNB6DaHj4xe8&redir_esc=y#v=onepage&q=body%20dysmorphic%20disorder%20treatment&f=false|שפה=en}}</ref>
'''טיפול תרופתי:''' יש ניסיון בטיפול בתרופות נוגדות דיכאון שונות, ובעיקר במעכבי ספיגה חזרה של סרוטונין (SSRI).{{הערה|1= Phillips, K. A.; Albertini, RS; Rasmussen, SA (2002). "A Randomized Placebo-Controlled Trial of Fluoxetine in Body Dysmorphic Disorder". Archives of General Psychiatry 59 (4)}} עם זאת ישנה נטייה של מטופלים שלא להתמיד בטיפול<ref name=":2" />.
קיימת הסכמה כי הדרך הטובה ביותר לטיפול בהפרעה זו הוא שילוב של טיפול תרופתי באמצעות פרוזק,(הטיפול מתחיל להיות אפקטיבי לאחר כ-6 עד 16 שבועות, על פי מחקרו של פיליפס{{הערה|Phillips, 1999}} הדבר תלוי בסוג הפלואוקסטין הניתן) בשילוב עם [[טיפול קוגניטיבי התנהגותי]] (CBT) שמטרתו לשנות את דפוסי המחשבה שהביאו מלכתחילה להפרעה ולחזק אצל הסובלים ממנה את היכולת לעצור מחשבות בעלות אופי שלילי. במחקר שנערך על טיפול קוגניטיבי התנהגותי, ההפרעה הסתיימה בקרב 82% מהמטופלים, ומצב זה נמשך ב-77% בבדיקת המשך.{{הערה|1= Rosen, James C.; Reiter, Jeff; Orosan, Pam (1995). "Cognitive-behavioral body image therapy for body dysmorphic disorder". Journal of Consulting and Clinical Psychology 63 (2)}} רצוי לשלב את בני המשפחה ואת הקרובים לחולה בטיפול, מכיוון שתמיכתם יכולה להוות גורם משמעותי בהצלחת הטיפול.▼
▲
יש הרואים ב-BDD מצב ייחודי של [[הפרעה טורדנית-כפייתית|OCD]], בשל העיסוק הרב של הסובלים מהמחלה במראה החיצוני שלהם. הפרעה זו מקושרת באופן חזק ל-OCD (למעשה הטיפול התרופתי הוא זהה בשתי ההפרעות) כמו גם ל[[חרדה חברתית]], המאופיין באובסיסביות רבה עד כדי התעלמות מוחלטת מכל דבר אחר והתרכזות המחשבה במבנה הגוף בלבד, ואף בקשות מהסובבים לאשר את דבר קיומו של הפגם (ואי אמון מוחלט, לרוב, כאשר שוללים אותו). בנוסף, באופן טיפוסי אנשים הסובלים מההפרעה משתדלים להימנע ככל האפשר מלהביט באיבר או באיברים הפגומים מבחינתם, בין אם במראה ובין אם באמצעות עיניהם. למשל, אדם הסובל מההפרעה ומדמיין כי כפות ידיו גדולות ומכוערות מאוד, משתדל להימנע ככל האפשר מלהביט בהם גם כאשר הדבר משווה לו התנהגות חיצונית מוזרה ולא מובנת (לא פעם הוא לא מרגיש בכך); כך שניתן להתייחס למאפיין זה כאל קומפולסיה (התנהגות כפייתית). עוד נוטים להתייחס להפרעה זו כאל תת-סוג של [[הפרעת אכילה]], בשל העיסוק הקיצוני בדימוי הגוף, אם כי השוני ממרבית הפרעות האכילה הוא בדגש המועט לעתים שניתן למשקל הגוף. כאשר הסובלים מהפרעה זו מנסים להתגבר עליה בכוחות עצמם, למשל, על ידי ניתוחים פלסטיים וכו', רק באופן נדיר ביותר חלה הקלה, לרוב הדבר אף מחריף את הסימפטומים ומעמיד את החולה בסכנה גדולה יותר.
==ראו גם==
| |||