הפרעת חרדה מוכללת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoramkaplan (שיחה | תרומות) שינוי מקום לפרקים "תמונה קלינית" ו "מאפיינים נלווים", תוספת של 2 שורות לפרק "תמונה קלינית", הוספת אבחנה מבדלת, הרחבת תחלואה נלווית. |
Yoramkaplan (שיחה | תרומות) מחיקת אטיולוגיה, הוספת ספרים לקריאה נוספת בעברית ומחיקת הספר שהיה רשום קודם, הוספת מקורות לפרק טיפול, וכן הוספתי מס' שורות שם. |
||
שורה 24:
== שכיחות ואפידמיולוגיה ==
GAD היא הפרעה שכיחה יחסית. עם זאת כיוון שהיא נלווית להפרעות רבות, ישנן חילוקי דעות לגבי שכיחותה המדויקת.<ref name=":1">{{צ-ספר|מחבר=חנן מוניץ (עורך)|שם=פרקים נבחרים בפסיכיאטריה|מו"ל=דיונון|מהדורה=שישית|שנת הוצאה=2016|עמ=330-332|פרק=12: הפרעות חרדה}}</ref> השכיחות המקובלת כיום נעה בין 2% ל 5%. היחס בין נשים לגברים הוא 2:1. בקרב מתבגרים השכיחות היא 0.9%. השכיחות בקרב בוגרים בארצות הברית היא 2.9%. במדינות אחרות בעולם השכיחות נעה בין 0.4% ל 3.6%. הסיכוי לפתח את ההפרעה לאורך החיים הוא 9%. אצל נשים הסיכוי כפול. <ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=American Psychiatric Association|שם=Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM–5)|מו"ל=American Psychiatric Association|שנת הוצאה=2013|עמ=222-226|פרק=Anxiety Disoreder}}</ref>
=== גורמי סיכון פרוגנוסטיים ===
שורה 41:
המתח המוטורי מופיע לרוב כנטייה לרעד, חוסר מנוחה ו[[כאב ראש|כאבי ראש]]. פעילות יתר של המערכת האוטונומית מתבטאת בקוצר נשימה, [[זיעה|הזעה]] מוגזמת, דפיקות לב מוגברות ותסמינים שונים של [[מערכת העיכול]]. הדריכות הקוגניטיבית מתבטאת ברוגזנות ותגובת בהלה מהירה. לעתים קרובות אנשים הסובלים מ-GAD פונים ל[[רופא]] כללי בשל התסמינים הפיזיולוגים הללו.
== תחלואה נלווית ==
GAD היא כפי הנראה ההפרעה השכיחה ביותר ש[[תחלואה נלווית|מתלווה]] להפרעות נפשיות אחרות. דפוסי התחלואה הנלווית שונים בין המינים: התחלואה הנלווית של נשים מוגבלת בעיקר להפרעות חרדה, ולדיכאון. אצל גברים התחלואה הנלווית נוטה להיות יותר של שימוש ב[[חומר פסיכואקטיבי|סמים]] שונים.
== מחקר ==
כמו בהפרעות חרדה אחרות נעשה נסיון מתמשך להבין לעומק את הביטויים הפיזיולוגיים של הפרעת חרדה מוכללת,<ref>{{צ-ספר|מחבר=Malcolm Lader|שם=Encyclopedia of Psychopharmacology|מו"ל=Springer Berlin Heidelberg|שנת הוצאה=2015|עמ=699–702|קישור=http://link.springer.com/referenceworkentry/10.1007/978-3-642-36172-2_317|שפה=en}}</ref> גורמי הסיכון הקשורים אליה (בעיקר הגורמים הגנטיים) והמכנים המשותפים בין הפרעה זו לבין הפרעות אחרות.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Idan Shalev, Terrie E. Moffitt, Antony W. Braithwaite, Andrea Danese|שם=Internalizing Disorders and Leukocyte Telomere Erosion: A Prospective Study of Depression, Generalized Anxiety Disorder and Post-Traumatic Stress Disorder|כתב עת=Molecular psychiatry|כרך=19|עמ=1163–1170|שנת הוצאה=2014-11|doi=10.1038/mp.2013.183|קישור=http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4098012/}}</ref> כמו כן נערכים מחקרים במטרה לבדוק סוגי טיפול חדשים ולנסח פרוטוקולים לטיפול בסוג זה של הפרעת חרדה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Pim Cuijpers, Marit Sijbrandij, Sander Koole, Marcus Huibers|שם=Psychological treatment of generalized anxiety disorder: A meta-analysis|כתב עת=Clinical Psychology Review|כרך=34|עמ=130–140|שנת הוצאה=2014-03-01|doi=10.1016/j.cpr.2014.01.002|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0272735814000038}}</ref>
== אבחנה מבדלת<ref name=":0" /> ==
'''הפרעת חרדה כתוצאה ממצב רפואי ידוע''': ישנם מצבים רפואיים שיכולים להתבטא בסימפטומים של חרדה. למשל [[פעילות יתר של בלוטת התריס|היפר-תירואיזם]]
'''הפרעת חרדה שמקורה בשימוש בסמים''' ישנם סמים כמו למשל מתאמפיתמין שיכולים לעורר תגובות חרדתיות
שורה 50 ⟵ 53:
'''הפרעת חרדה חברתית''': חרדה זו מתמקדת בעיקר בסיטואציות חברתיות והחרדה מתעוררת אצל האדם נוכח האפשרות של חשיפה למצבים חברתיים.
'''הפרעה טורדנית כפייתית:''' [[דאגה|הדאגה]] בהפרעת חרדה מוכללת היא לגבי תפרוד. אין בה לרוב מחשבות חודרניות הקיימות בהפרעה טורדנית כפייתית
'''הפרעה פוסט טראומטית:''' הפרעה זו קשורה בהכרח לאירוע או אירועים טראומטיים שהתרחשו בעבר, או שהאדם היה עד להם. אבן בוחן זו לא קיימת בחרדה מוכללת.
שורה 56 ⟵ 59:
'''הפרעות פסיכוטיות, דיכאון והפרעה דו קוטבית:''' הפרעות אלה יכולות להיות מלוות בדאגה וחרדה כללית. עם זאת הפרעות אלה יהיו מלוות גם בסימפטומים נוספים: דיכאוניים ו/או פסיכוטיים.
== טיפול ==
=== פסיכותרפיה ===
גישת ה[[טיפול פסיכולוגי|טיפול הפסיכולוגי]] המתאימה ביותר להפרעה, על פי המחקרים, היא גישה [[טיפול התנהגותי וקוגניטיבי|התנהגותית- קוגניטיבית]], תמיכתית ומכוונת [[תובנה]].<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Pim Cuijpers, Marit Sijbrandij, Sander Koole, Marcus Huibers|שם=Psychological treatment of generalized anxiety disorder: A meta-analysis|כתב עת=Clinical Psychology Review|כרך=34|עמ=130–140|שנת הוצאה=2014-03-01|doi=10.1016/j.cpr.2014.01.002|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0272735814000038}}</ref> כפי הנראה לטיפולים אלו יתרונות לטווח ארוך וקצר. הטכניקות המרכזיות בהן מתרכז הטיפול ההתנהגותי הן [[טכניקת הרפיה|טכניקות הרפיה]] ו[[ביופידבק]]; ממצאים מחקריים לגביהן הצביעו על יעילות בטיפול. פסיכותרפיה מוכוונת תובנה מתמקדת בחשיפת הקונפליקטים ה[[תת מודע]]ים וזיהוי כוחות ה[[המודל הסטרוקטורלי#"האגו" (האני)|אגו]], אך עדיין חסרים מחקרים מבוקרים המאששים את יעילותו של טיפול זה לבדו.<ref name=":1" />
במקביל לפסיכותרפיה, נראה כי רוב הסובלים מ-GAD חווים שיפור ניכר בחרדה כאשר ניתנת להם האפשרות לדון בבעיה עם איש מקצוע [[אמפתיה|אמפתי]]. לעתים בתהליך זה ניתן לזהות את המצבים החיצוניים המעוררים את החרדה, ולנסות בעזרת האדם ומשפחתו להוריד את הלחצים בסביבה.
הגישה הפסיכואנליטית רואה את החרדה כמסמנת של סערה תת-מודעת שנדרש בירור לגביה. החרדה עשויה להיות נורמלית, מוגזמת, מסתגלת או בלתי מסתגלת. החרדה יכולה להופיע במצבים רבים במהלך החיים, ולעתים ההקלה על התסמין אינה הפתרון הנכון. לחולים המעוניינים להבין את מקורות החרדה, פסיכותרפיה בגישה זו עשויה להועיל; יחד עם זאת, בטיפול בגישה אנליטית-[[פסיכודינמיקה|פסיכודינמית]], העוסקת יותר בבירור עמוק של התסמין ופחות בטיפול בתסמין עצמו - הטיפול עצמו יכול בתחילה להעלות את רמות החרדה. מטרת הטיפול היא להעלות את רמת הסובלנות של המטופל כלפי החרדה, ולאו דווקא למגרה.<ref name=":1" />
שיטות טיפול נוספות שקיים נסיון מוצלח לגביהן הן [[קשיבות]] (Mindfulness)<ref>{{צ-ספר|מחבר=Ruth A. Baer|שם=Mindfulness-Based Treatment Approaches: Clinician's Guide to Evidence Base and Applications|מו"ל=Academic Press|שנת הוצאה=2015-07-14|קישור=https://books.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=4NrK3IGkOg8C&oi=fnd&pg=PR3&dq=generalized+anxiety+disorder+treatment&ots=5uagbLlsE3&sig=LIMdQL4meX0H-db1EnPLAYtg2DU&redir_esc=y#v=onepage&q=generalized%20anxiety%20disorder%20treatment&f=false|שפה=en}}</ref> וכן סוג תרפיה בשם <ref>{{צ-ספר|מחבר=Enright, R. D., & Fitzgibbons, R. P|שם=Forgiveness therapy in anxiety disorders|מו"ל=American Psychological Association.|שנת הוצאה=2015}}</ref>Forgiveness Therapy כמו כן ישנן עדויות לגבי הצלחה של טיפול קבוצתי קצר מועד.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Newman, Michelle G. Przeworski, Amy Consoli, Andrés J. Taylor, C. Barr|שם=A randomized controlled trial of ecological momentary intervention plus brief group therapy for generalized anxiety disorder.|כתב עת=Psychotherapy|כרך=51(2),|עמ=198-206.|שנת הוצאה=2014|doi=http://dx.doi.org/10.1037/a0032519}}</ref>
=== טיפול תרופתי ===
ההחלטה לטפל ב-GAD באמצעות תרופות צריכה להעשות בשיקול דעת, שכן מטבעה ההפרעה היא ארוכת טווח.
== לקריאה נוספת ==
[[אהרון בק|אהרון ט. בק]] וגרי אמרי, '''הפרעות חרדה ובעת : התיאוריה והטיפול ההכרני''', מכון פסגות, 2009
אלכסנדר צ'אפמן, ד"ר קים גראץ, ד"ר מתיו טול, '''מיומנויות הטיפול הדיאלקטי-התנהגותי לעזרה במצבי חרדה : להשתחרר מדאגה, פניקה, פי.טי.אס.די. ותסמיני חרדה אחרים,''' הוצאת אח, 2014
אדמונד בורן ולורנה גאראנו, '''התמודדות עם חרדה : 10 דרכים פשוטות להקלה על חרדה, פחדים ודאגות''', הוצאת אח, 2010
סקוט סטוסל, '''עידן החרדה שלי : פחד, תקווה והחיפוש אחר שלוות נפש''', מטר, 2015
הני א. ווסטרה, '''הגישה המוטיבציונית בטיפול בחרדה''', הוצאת אח, 2014
==קישורים חיצוניים==
| |||