הארמייה השמינית (בריטניה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ @26070940 שחזור הבוט - לגרסא של משתמש:על הטוב
מ הוספת קישור ללוטננט
שורה 27:
הארמייה השמינית קמה מ"[[כוח המדבר המערבי]]", הכוחות הבריטים ששהו במצרים בעת [[הפלישה האיטלקית למצרים]] בספטמבר [[1940]] ונשאו בתחילה בעולה של המערכה, לאחר ארגון מחדש ותגבור ביחידות נוספות, תהליך שהתבצע בספטמבר [[1941]]. מפקדו של הכוח החדש היה [[לוטננט גנרל]] [[אלן גורדון קנינגהם]].
 
עם הקמתה, כללה הארמייה שני [[קורפוס|קורפוסים]]. הקורפוס הבריטי ה-30 בפיקודו של [[לוטננט]] גנרל [[וילוובי נורי, ברון נורי הראשון|וילוובי נורי]] ו[[הקורפוס ה-13 (בריטניה)|הקורפוס הבריטי ה-13]] בפיקודו של לויטננט גנרל [[אלפרד ריד גודווין אוסטן]]. הקורפוס ה-30 הורכב מאנשי הדיוויזיה הבריטית המשוריינת ה-7 בפיקודו של מייג'ור גנרל [[ויליאם גוט]], הדיוויזייה הדרום אפריקנית ה-1 בפיקודו של מייג'ור גנרל [[ג'ורג' ברינק]] וחטיבת המשמר ה-22. הקורפוס ה-13 היה מורכב מאנשי [[הדיוויזיה הרביעית (הודו)|הדיוויזיה ההודית ה-4]], בפיקודו של מייג'ור גנרל [[פרנק מסרווי]], [[הדיוויזיה השנייה (ניו זילנד)|הדיוויזיה הניו זילנדית ה-2]], בפיקודו של מייג'ור גנרל [[ברנרד פרייברג, ברון פרייברג הראשון|ברנרד פרייברג]], וחטיבת הטנקים הבריטית ה-1. הארמייה השמינית כללה גם את חיל המצב ב[[טוברוק]], שכונה הדיוויזיה הבריטית ה-70, בפיקודו של מייג'ור גנרל [[רונלד סקובי]] ואת חטיבת הקרפטים הפולנית העצמאית. הארמייה השמינית כללה, כיחידת [[עתודה (צבא)|עתודה]], גם את דיויזיית חיל הרגלים הדרום אפריקנית ה-2, ובסך הכל כלל כוחה 7 דיוויזיות.
 
עד ל[[קרב אל-עלמיין השני]] בנובמבר [[1942]], גדל כוחה של הארמייה והגיע ל-10 דיוויזיות ומספר חטיבות עצמאיות, ובסך הכל כ-220,000 לוחמים.